התאהבתי ברוצח פרק 9

"אז מחר סרט, לא שכחת נכון?", יניר שאל בעוד ידו אוחזת בידי וגורם לי להצטמרר מהמגע שלו.
"לא שכחתי, בשבע נכון?", שאלתי בחיוך שהיה דיי מובך, הוא גורם לי להסמיק ולהרגיש מובכת המון, כל הערב במסעדה הוא החמיא לי על כמה שאני יפה וחכמה ומצחיקה.
הוא גרם לי להרגיש מושלמת.
"יופי אוצר", הוא אמר והקריב את פניי בעזרת ידו והנחית נשיקה ארוכה על הלחי שהתחילה להאדים.
"לילה טוב", אמרתי ופתחתי את הדלת של הרכב.
"לילה טוב אוצר", הוא אמר בחיוך כובש ויצאתי מהרכב, התקדמתי לעבר השער של ביתי מבלי להחזיר מבט לאחור, כי ידעתי שהוא עדיין מסתכל עליי.

נכנסתי הביתה, כולי מחוייכת וסמוקה, משחזרת את הערב הנפלא שביליתי עם יניר.
הוא בן אדם מאוד מעניין, הוא ריתק אותי עם הסיפורים שלו על החיים שלו ועל העבודה שלו, הוא עובד בהייטק, סגן מנהל, ממש איש עסקים, היום ומחר הוא בחופש והוא החליט לנצל אותו איתי, זה ממש החמיא לי, כנראה שהוא ממש רציני לגביי, לפחות הכוונה ההתחלתית היא רצינית והוא לא רואה אותי כאובייקט מיני וזהו, הוא רואה גם מעבר וזה ממש יפה בעיניי.
הוא בן עשרים ושש, הוא משכיר דירה בחלק העשיר של העיר, ממש על ידי רק בצד השני שממול.
לדעתי זה יכול להצליח, אני מאוד מקווה.

"אבא שלך רוצה לדבר איתך", לפתע שמעתי את קולו של אלרואי, הוא ישב בסלון, צפה בטלוויזיה.
"למה?", שאלתי, מקווה בשבילו שהוא לא אמר מילה על יניר.
"תלכי תבררי", הוא אמר ופלטתי אנחת עצבים, שונאת שהוא כזה אדיש.
נכנסתי למשרד של אבי, הוא ישב שם עם ידיים משולבות ורגל אחת שלו הייתה על הברך ומבטו היה מאוד מפחיד, זה רק אומר שאלרואי סיפר לו על הדייט.
"היי אבא", אמרתי לו בחיוך קטן, המבט שלו לא השתנה, הוא נראה מאוד כועס, מה הוא כבר סיפר לו?!
"עם מי יצאת לדייט היום?", הוא שאל בטון רציני והוריד את רגלו מהברך שלו.
"עם יניר אבא, איש עסקים, בהייטק, הוא אחלה גבר ולא ניסה לעשות שום טעות", הסברתי לו בקצרה וראיתי שהמבט שלו נהפך להיות טיפה יותר רגוע.
"למה לא סיפרת לי על זה?", הוא שאל, באמת מעניין למה…הרי הוא קבור כל הזמן במשרד שלו, לא יודע מה הולך בחוץ, איך הוא רוצה שאני אספר לו?
"זה קרה מהר מידי אבא, אז שתדע מעכשיו, מחר הוא לוקח אותי לסרט", אמרתי לו והוא הנהן בראשו.
"טוב אוצר שלי, פעם הבאה תבואי תגידי, אני לא רוצה שתסתירי ממני דברים כאלה", הוא אמר והנהנתי בראשי וחייכתי חיוך מאולץ.
"לילה טוב אבא", אמרתי ויצאתי מהמשרד שלו.
אלרואי לא היה בסלון, הוא כנראה בחדר, יודע שהוא צריך לברוח ממני כי אני הולכת לצאת עליו עכשיו על ה"דיווח" הזה.

פתחתי את דלת חדרו, אלרואי עמד ליד הארון שרק מגבת מכסה את פלג גופו התחתון וכל שריריו היו חשופים לנגד עיניי, הוא הביט בי במבט שאני כל כך אוהבת, מה שגרם לי להשתתק ולסרוק את גופו בעיניים תאוותניות.
"אוצר, מה את עושה פה?", הוא שאל, ניערתי את פניי ויצאתי מהפנטזיה שלי.
כל הכעס שלי אליו חזר ורגליי צעדו לעברו בצעדים כבדים ונעמדו מולו.
הוא כל כך סקסי, טיפות שהזלגו משערו על פניו, נתן לו מראה כל כך סקסי וגברי, איבדתי את כל הריכוז שלי, לעזאזל איתו.
"את באת להסתכל עליי או לדבר?", הוא שאל בחוסר סבלנות והצלחתי לחזור לעצמי.
"תגיד לי…מה זה היה צריך להיות שסיפרת לאבא שלי על יניר?באיזו זכות?!מי אתה שתתערב בחיים שלי אה?מי אתה בכלל?!", צעקתי עליו, מוציאה את כל הכעס שצברתי לכבודו.
"אל תרימי עליי את הטונים שלך אוצר…דברי אליי יפה אני לא אחד החברים שלך", הוא אמר וגרם לי להתעצבן עוד יותר.
"אני שונאת אותך, אתה לא מבין כמה שאני שונאת אותך, שונאת!", צעקתי עליו שוב והתחלתי להתקדם לכיוון הדלת, ידו עצרה אותי וסובבה אותי אליו, הוא הצמיד את גופי אל גופו החשוף והרטוב וגרם לי לקפוא במקום כשעיניו הביטו בי מטווח כל כך קצר, דמעה בוגדנית זלגה במורד לחיי, הוא נשאר אדיש כרגיל.
"מה עובר עלייך?", הוא שאל ברוגע, מנסה לא להדליק את כעסיי עוד יותר והביט בי במבט שהיה עוד יותר רגוע.
"תעזוב לי את היד", ביקשתי בשקט, הוא לא שם לב שהוא אוחז בידי בחוזקה שמכאיבה לי תמיד ולפעמים אפילו משאירה לי סימן.
"את שונאת אותי?", הוא שאל לפתע, למה זה כל כך מעניין אותו?
שתקתי, לא יכולתי לדבר, פתאום כל המילים ברחו והאומץ ביחד איתן.
"תעני לי", הוא פקד עליי אבל לא הצלחתי לדבר.
"מתי תביני שאני ממלא אחר ההוראות של אבא שלי, אמרתי לך תצאי עם מי שאת רוצה, אבל אני חייב להגיד לו הכל, הבנת?", הוא שאל והדמעות החלו לזלוג אחת אחרי השנייה בקצב מהיר, הוא עזב את ידי והתיישב על המיטה.
אני חשבתי שזה מפריע לו, שזה מציק לו שאני יוצאת עם יניר, שזה הזיז בו משהו אבל…הוא עשה את כל זה בגלל ההוראות הדפוקות של אבא שלי, הרגשתי שאני שונאת את שניהם, שונאת ולא רוצה שום קשר אליהם.
אני רק נפגעת מהם, תמיד.