התאהבתי ברוצח פרק 23 לפני האחרון

"בוקר טוב", אבי אמר והתיישב על ידי. הוא תפס את כף ידי ואחז בה בחוזקה.
"בוקר טוב אבא שלי", אמרתי וחייכתי לעברו, חיוכו לא נראה יותר. הדמעות החלו לזלוג מעיניו.
"אבא, אני אהיה בסדר, אני אהיה חזקה בשבילכם", אמרתי ושוב חייכתי, הראתי לו שאני לא מפחדת ושאני באמת הולכת להילחם בכל כוחי בניתוח הזה.
"אני מצטער", הוא אמר בקול חנוק, מבטו היה מושפל.
"על מה אבא?", שאלתי וראשו הורם אליי.
"על כל הזמן הזה שפיספסתי איתך, אני הייתי אבא רע", הוא אמר בבכי, זאת הפעם הראשונה מאז מותה של אמי שאני רואה את אבי מתפרק על ידי.
"אבא, אני יודעת שזה לא היה בכוונה, זה פשוט קרה, אוקיי?הכל בסדר ואני אוהבת אותך כמו תמיד, שום דבר לא השתנה", אמרתי, אבי הביט בעיניי הדומעות וקירב אותי אל חיק זרועותיו וחיבק אותי בחוזקה. אמי עמדה מולי. היא הייתה כל כך יפה, עינייה הירוקות ושיערה השחור הגולש התפזר על כתפייה בשלמות. חיוכה הרחב הרגיע אותי, כי אני יודעת שהיא תשמור עליי. היא תציל אותי. התנתקנו מהחיבוק, לא יכולתי להפסיק להביט על אמי.
"היא…פה?", הוא שאל בגמגום והנהנתי בראשי.
"תמסרי לו שאני תמיד חושבת עליו, שאני אוהבת אותו ושהגיע הזמן שישחרר", אמי אמרה בחיוך.
"היא אמרה שהיא תמיד חושבת עליך ואוהבת אותך וש…הגיע הזמן שתשחרר", אמרתי, כאב לי לראות אותו כה אבוד, הוא אבוד.
"תמסרי לה ש…שאני לא אשחרר כי לעולם לא אפסיק לאהוב אותה", הוא אמר בבכי חלוש וקבר את פניו בין שתי ידיו.
חיבקתי אותו, חזק.
"ילדה שלי, אני אוהב אותך ו…"הוא החל להגיד, הוא ניגב את דמעותיו והביט בי בחיוך. "ואחרי הניתוח אני ואת נשלים את כל הזמן שאיבדנו, ש…ביזבזנו על שטויות", זה נתן לי עוד יותר כוח להילחם, את הרצון לחיות. הוא כה רגיש מאחורי כל המסכות שהלביש על עצמו. אני שמחה שהרגע הזה הגיע. שהוא סוף סוף שיחרר את כל העול שישב עליו.
"צודק, נתחיל לחיות, בלי כל השטויות מסביב. רק אני, אתה ואלרואי", אמרתי בחיוך.
"אלרואי…אני יודע שאת אוהבת אותו, ושהוא אותך", הוא אמר ופערתי את עיניי, איך הוא יודע על זה ואיך הוא יודע הוא אוהב אותי?
"איך אתה…" "אני לא עיוור, אלרואי תמיד דאג לך, שמר עליך מרחוק מבלי אבקש אפילו ואת…אני לא פיספסתי את המבטים שלך. רואים שאת אוהבת אותו ואת יודעת מה?אני נותן לכם את האישור שלי, אני יודע שהוא הבן אדם היחיד שישמור עליך הכי טוב, שאיתו את תהיי מוגנת", חיבקתי אותו, כל כך חזק. הוא מבין אותנו, הוא עדיין יודע מהי אהבה. כמובן, הוא לעולם לא שכח את אמי. הוא עד היום אוהב אותה ולא מוכן לשכוח.
"תודה אבא, אני אוהבת אותך", אמרתי ונשארנו חבוקים לעוד כמה רגעים.
***

"לא ידעתי שאתה כזה רומנטי", אמרתי בצחקוק. הוא הביט בי במבט שנראה מאוהב, כן. הוא מאוהב, בי.
"אני מקווה שאת מרוצה", הוא אמר והבטתי על הצימר מסביבי והכל היה כל כך מושלם, ביקתה מעץ, הריצפה מעץ. ג'קוזי, מיטה זוגית. אווירה של אהבה.
"ברור יפה שלי", אמרתי ונשקתי על שפתיו בעדינות.
אלרואי מזג לנו שתייה, ואני בינתיים נכנסתי לג'קוזי.
"אח!הגוף שלך מטריף אותי אוצר", הוא אמר וטפח על ישבני בחוזקה.
"איה!", צעקתי וצחקתי בו זמנית. הוא קרץ לעברי ונכנס לג'קוזי גם הוא.
"הגוף שלך עוד יותר מטריף רוי, כל הזמן הזה רציתי לגעת בו, להרגיש אותו", אמתי בחושניות והוא בלע את רוקו. ידיו הצמידו את גופי אל גופו.
הוא הביט עמוק בתוך עיניי והקפיא אותי. הוא התחיל להביט בי שונה, אין כבר את אלרואי העצבני והרציני, הקשיחות נעלמה והוא חשף את אלרואי האמיתי.
הוא נשק לשפתיי והתיישבתי עליו בפיסוק רגליים.
"את יודעת…מהרגע הראשון אהבתי אותך", הוא התוודה בפניי, ליבי פעם בחוזקה למשמע דבריו.
"גם אני, אבל…למה התעלמת ממני ככה?" "כי…בגלל אבא שלך, תמיד פחדתי מהתגובה שלו", הוא אמר וליטף את פניי ברוך.
"הבנתי", אמרתי והנחתי את ראשי על כתפו.
"אני אוהב אותך אוצר שלי", הוא אמר וידיו הגדולות עטפו את גופי הקטן.
"אני אוהבת אותך יותר", אמרתי והזלתי דמעה על כתפו, לא יכולתי להוציא מראשי את הניתוח.
לא רוצה לעזוב את המשפחה שלי, הם כל מה שיש לי.