כותבת21
אשמח לביקורת:)

התאהבתי ברוצח פרק 2

כותבת21 12/06/2015 1764 צפיות 8 תגובות
אשמח לביקורת:)

אני ואגם התיישבנו על הכיסאות בבר, הזמנו שני חצאי בירה, הלחטנו להשתכר ולשכוח מחיי האהבה הכושלים שלנו, חבר שלה בגד בה מול העיניים שלה.
אם זה היה קורה לי אני חושבת שזה היה מוריד אותי כל כך למטה, כל הביטחון שצברתי עם השנים היה מתהדה בשנייה והחוסר ביטחון היה מחליף אותו להרבה שנים, כזאת אני, לוקחת הכל לטווח ארוך.
אני אוהבת את הבר הזה, הוא תמיד נותן תחושה של חופשיות ושחרור, כיף לשבת ולרקוד, לשתות ולשכוח מהכל, זה תמיד מצליח, אפילו אם זה לרגע קצר.
"קדימה, אני ואת היום שוכחים מהזבלות האלה ומוצאות לנו גברים אמיתיים", אגם אמרה בהתלהבות ולקחה לגימה ארוכה מהבירה ובלעה הכל בבת אחת.
"את צודקת אחותי", אמרתי ולקחתי גם אני לגימה מהבירה והנחתי בחזרה את הכוס על השולחן ומשכתי אותה לרחבה.
התחלנו לרקוד כאילו רק אני והיא נמצאות ברחבה.
עצמתי את עיניי, נותנת לגופי להשתחרר ולזוז לפי הקצב של המוזיקה.
לפתע הרגשתי זוג ידיים גבריות אוחזות את אגני והסתובבתי ישירות לראות מי הבן אדם שהעז לעשות את זה.
"אלירן", אמרתי בחיוך והבאתי לו חיבוק.
"היי אוצר, אני חושב שאסור לתת לכן לרקוד כאן לבד, כולם מנסים להתקרב", הוא אמר והצמיד אותי אליו ברכושניות.
הוא הביט בי עם עיניו האפורות והגדולות וגרם לי להתעמק בהן, הן כל כך יפות.
שיערו השחור היה פרוע, הוא לבש חולצה שחורה קצרה וחלקה שהבליטה את גופו השרירי וחשפה את הקעקוע בזרועו שנתן לו מראה יותר גברי וסקסי.
"אלרואי איתך פה?", שאלתי והוא הנהן בראשו.
רציתי לראות אותו, עיניי חיפשו אותו מבלי שרציתי, זה כבר הפך להרגל אצלי, הרגל רע.
"אני הולכת לשירותים", אגם אמרה והלכה, אני ואלירן התחלנו לרקוד, ממש צמוד, הוא נתן לי הרגשה בטוחה, לא רציתי להפסיק להרגיש אותו.
תמיד הוא הדליק אותי עם המבט השובבי שלו, המראה הגברי והמסוכן שלו עוד יותר הדליק אותי, אומנם לא כמו אלרואי אבל עדיין.
אלירן הצמיד אותי לקיר בצעדיו וידיו הגדולות אחזו את פניי, הוא הביט בי במבט שלו והצליח לגרום לי לקפוא.
הוא קירב את שפתיו אל שפתיי ואני עצמתי את עיניי, נותנת לעצמי להימשך למישהו שהוא לא אלרואי.
"מה נראה לך שאתה עושה?", אלרואי אמר לאלירן ומשך בחולצתו עם ידו הגדולה אחורנית.
"מזה?מה נראה לך שאתה עושה אלרואי", אלירן שאל והתקרב אליו באיום.
"תתרחק ממנה", אלרואי פקד באיום על אלירן והוא פלט גיחוך מפיו.
"כי אתה אבא שלה?", אלירן אמר ופלט עוד גיחוך, אלרואי הידק את לסתו בחוזקה ומבטו נהפך ליותר מאיים ומפחיד.
כולם עמדו מסביבנו והסתכלו עליהם.
"אלרואי תעזוב אותו, אני לא רואה סיבה שאתה צריך להתערב", אמרתי ותפסתי את ידו של אלירן.
אלרואי הביט בי ואז באלירן ואחרי כמה שניות החליט ללכת, לעזוב את הבר.
"בן זונה", אלירן מילמל בכעס וירק על הריצפה.
"דיי, אתם חברים, זה יעבור לכם", אמרתי אבל אלירן לא הגיב.

***

קמתי בבוקר, הרגשתי פיצוצים בכל הראש וגופי כאב כאילו עברתי אתמול קרב איגרוף, העקבים הרגו אותי, שתיתי כל כך הרבה.
רציתי לשכוח אותו ולא לזכור שום פיסה ממנו, אבל זה רק גרם לי לחשוב עליו יותר ולשקוע בדיכאון בגללו.
אחרי כל עיסוקיי הבוקר שלי ומקלחת מרעננת ירדתי להכין לי כוס קפה.
אלרואי עמד שם, מחכה שהקומקום ירתח, שוב הוא בלי חולצה, למה הוא תמיד חייב לעשות לי את זה.
"אני רוצה הסבר על אתמול", דרשתי ממנו אבל הוא התעלם, הביט על הכוס קפה שלו והתעלם ממני.
סובבתי אותו אליי ומבטנו הצטלבו, עיניו השחורות ננעצו בעיניי והרגשתי איך גופי קופא לאט לאט.
הוא אחז בידי בחוזקה והצמיד אותי לקיר בצעדיו וגופו נצמד לגופי.
התחלתי להתנשם בכבדות אבל הוא ממש אדיש לידי, רק אני מרגישה חלשה מולו וחשופה.
הוא הביט בי במבט הזה שגורם לי לשכוח כמה אני שונאת אותו ומזכיר לי את כל האהבה שלי והתשוקה אליו.
"תתרחקי מאלירן", הוא פקד עליי וידי כבר החלה לכאוב.
"תעזוב לי את היד", אמרתי, מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו אבל הוא הידק אותה יותר חזק.
"אני לא צוחק איתך אוצר תתרחקי ממנו", הוא אמר שוב, ראיתי את הרצינות בעיניו, מה הסיבה שהוא רוצה שאתרחק ממנו, הוא תמיד מצליח לבלבל אותי.
"ואם לא, מה תעשה?", שאלתי וחייכתי חיוך מזוייף.
"לא כדאי לך לדעת"


תגובות (8)

נשמע ממש יפה.. אבל בבקשה שהסיפור אהבה שלהם יהיה מאתגר ומעניין ולא צפוי ומשעמם. תמשיכי!

12/06/2015 06:24

    תודה רבה!
    זה לא יהיה צפוי תאמיני לי:)

    12/06/2015 09:55

אהבתי את הרעיון מצפה להמשך

12/06/2015 06:48

ואו את כותבת נדיר♥תמשיכי ולא ממש הבנתי מי זה אלרואי

12/06/2015 08:09

    וואו תודה רבה לך!!!
    אלרואי הוא החייל של אסף, אבא של אוצר:)

    12/06/2015 09:56

תמשיכי

12/06/2015 08:50
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך