התאהבתי ברוצח פרק 19

"אתה…" "אני אוהב אותך. שלוש שנים שהלב שלי שייך רק לך, כל יום התחננתי שתתייחסי אליי, אבל…את בכלל במקום אחר", הוא אמר ופרקיי ידיו נחו על השיש וראשו היה מושפל.
היה לי קשה לקבל את כל המידע הזה, הכל בבום אחד.
"אני מצטערת אלירן אבל" "אבל את מאוהבת באלרואי", הוא שוב קטע את דבריי ושוב קלע בול. הוא פשוט קורא אנשים.
"איך אתה יודע?", שאלתי מופתעת.
"זה שאני רוצח…שלא למד בבית ספר כמו כל ילד נורמלי היום…לא אומר שאני טיפש כדי לראות את זה", הוא אמר כאילו חשב שאני מזלזלת באינטילגנציה שלו. הוא ממש ירה לעברי כל מילה בכעס, כאילו צבר את זה שנים ורק עכשיו העז להוציא הכל. זה באמת מה שקרה.
"תירגע, אני לא חושבת שאתה טיפש פשוט…אני לא יודעת מה להגיד לך", אמרתי בכנות, לא השלתי אותו ולא נתתי לו סיבה לפתח ציפיות לגביי.
הוא הביט בי בעיניים סוערות מרגש ושתיי ידיו הרימו את גופי הקטן והושיבו אותי על השיש.
הוא הצמיד את גופו אליי והוא הביט בי במבט שלו שתמיד גרם לי להרגיש משהו.
"את רוצה להגיד לי שזה לא עושה לך כלום?", הוא שאל בקול צרוד שהצית אותי בשנייה אחת בלבד.
"את רוצה להגיד לי שכל החבילה הזאת שעומדת מולך לא מזיזה לך אפילו קצת?", הוא טיפה הרים את קולו, הוציא את כל האומץ החוצה.
"אני חושבת שאני מעכבת אותך", ניסיתי להתחמק.
"על הזין שלי הסידורים, אני רק רוצה שתעני לי", הוא פקד עליי וחשבתי על נסיונות להתחמק מזה אך לשווא.
"אלירן דיי, בבקשה", התחננתי אך הוא לא עזב, הוא רק הצמיד את גופי אליו עוד יותר והכריח אותי לעמוד בפניו.
"אני לא אשקר, אני מרגישה אליך משיכה, אבל לא אהבה", הטחתי בפניו את האמת הכואבת, אני לא אשקר לאלירן, הוא חשוב לי.
"תתני לזה הזדמנות, אולי אני אצליח להשכיח את אלרואי", הוא הציע הצעה מפתה אך לא משהו שהייתי רוצה להיכנס אליו.
"ואם אני לא אשכח אותו, אני לא רוצה לפגוע בך אלירן, אתה חשוב לי", אמרתי ולא עברה שנייה ושפתיו נחתו על שפתיי בחוזקה ואגרסיביות וכל התשוקה צפה בתוך פי ולשונו התנועעה בתוכי בתאוותנות שהדליקה כל פיסה בגופי.
כל כך נמשכתי אליו באותו הרגע, לא יכולתי לעצור את הנשיקה, לא רציתי.
שתיי ידיו אחזו באגני בחוזקה מטריפה ועברו לאחוז בפניי.
משכתי בשיערו השחור והפרוע, לא יכולתי לשלוט על עצמי.
"אוצר בואי נעצור פה", הוא אמר התנשף בכבדות ולקח כמה צעדים אחורה, הבליטה נראתה דרך מכנסו ולחיי האדימו בגלל זה.
"אני מפחד שלא אוכל לעצור את עצמי", הוא אמר וניסה להסדיר את נשימותיו.
"נגיד ואני אסכים להצעה הדיי מפתה שלך, אתה לא תקשיב לאלרואי במידה והוא ירצה להפריד בינינו?", שאלתי וקפצתי מהשיש בחזרה לריצפה.
לקחתי כמה צעדים לעברו וחיוך רחב נמרח על פניו.
"מילה של אלירן", הוא אמר והרים את ידו כסמל הבטחה.
"אז…קיבלת את מה שרצית", אמרתי בחיוך שובבי וידיו ישר עטפו אותי ופיזרו חום בכל גופי.
"את לא מבינה כמה שאני אוהב אותך יפה שלי", הוא אמר וחייכתי בין זרועותיו.
***

חזרתי הביתה, מחוייכת מתמיד. לא יודעת מה יש בבן אדם הזה שתמיד הוא גורם לי לחייך.
הפעם אני לא אתן לשום דבר להרוס לי, אני נמשכת אליו והוא חשוב לי מאוד,אז זה מספיק בשבילי לנסות איתו.
"היי ילדה שלי", לפתע שמעתי את קולו של אבי אשר הגיע מהמטבח.
"אבא", התקדמתי לעברו בחיוך מסגיר.
"מה החיוך המאוהב הזה?", הוא שאל בהתעניינות וחיוך קטן צדדי.
"לא מאוהבת אבל…אולי בדרך לזה", אמרתי לו והוא משך אותי לחיבוק .
"ילדה שלי…אני שמח בשבילך ואוהב אותך כל כך", הוא אמר וגופו רעד.
"אבא…הכל בסדר?", שאלתי בבהלה, הרגשתי שעובר עליו משהו.
"ברור אוצר שלי, אני פשוט שמח שאת הבת שלי", הוא אמר ונגע בנקודה הרגישה בליבי.
עכשיו גופי החל לרעוד מהתרגשות ומשמחה.
"תודה, אתה האבא הכי טוב שיכולתי לבקש", אמרתי וידיו הידקו את חיבוקו.
"מחר נלך לאכול במסעדה?", הוא שאל והנהנתי בשמחה רבה.
"יופי, אני אוהב אותך", הוא אמר והנחית נשיקה ארוכה על מצחי.
"גם אני אוהבת אותך אבא", עניתי ופתאום הרגשתי איך הכל מסתדר לי בחיים, כאילו התקופה הרעה נעלמה וכל הטוב שכל כך ציפיתי לו הגיע.