התאהבתי ברוצח פרק 13

סובבתי באיטיות את ראשי וחשתי בהקלה, זה היה בסה"כ אליאב, ידיד טוב שלי מהצבא.
"ימשוגע, הקפצת לי את הלב", אמרתי וקמתי מהכיסא כדי לחבק אותו. שלושה חודשים לא ראיתי אותו.
"תכיר זאת אגם, אגם, זה אליאב", עשיתי היכרות קצרה בינהם ואני חושבת שאליאב מאוהב, הוא נוטה להידלק מהר.
"היי אגם, שם יפה", הוא אמר והתיישב על ידה.
אני חושבת שהפורקן לב יהיה ביום אחר.
"תודה, אני מתה על השם שלך", היא אמרה בקול מגרה וראיתי איך אליאב זז באי נוחות מהסקסיות שאגם משדרת לעברו.
יופי, זוג חדש צומח כאן והכי מצחיק שאלה שני החברים הכי טובים שלי. אחת מהילדות והשני מהצבא.
ממש חיבור משמיים.
"מה אתה עושה פה בעצם?", שאלתי את אליאב שהיה עסוק בלבחון את אגם, לא מסתיר את העובדה שהוא מעוניין בה.
"נפגש עם חבר, הוא אמור להגיע כל רגע", הוא אמר וחזר להסתכל על אגם.
נדמה לי שאני מיותרת כאן.
"אהה יפה, אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת איזה יום ולהשלים פערים", אמרתי והוא הנהן בחיוך.
"בתנאי שגם אגם תבוא", הוא אמר וזרק לעברה חיוך שובבי ומושך.
הוא ללא ספק גבר מושך, עיניים ירוקות, שיער שחור פרוע, גוף שרירי, לא יותר מידי אבל לדעתי ככה גבר צריך להיראות.
הוא בול הטעם של אגם.
"ברור שאיתה", אמרתי וקרצתי.
***

בסוף לא יצא לי לדבר עם אגם בארבע עיניים כי אליאב החליט שהוא מצרף את חבר שלו לשולחן שלנו וככה ישבנו שמה שלוש שעות והעברנו צחוקים.
והכל כי הוא נדלק על אגם, עכשיו הוא לא ינוח עד שהוא ישיג אותה, זה יהיה לו קל כי גם היא בעניין, הוא בול הטעם שלה.
***
ישבתי בסלון, צפיתי בסדרה שהתחלתי לעקוב אחריה לא מזמן ושתיתי נס קפה.
אבי יצא מהמשרד שלו והתקדם לעברי.
"היי ילדה שלי", הוא אמר והתיישב על ידי.
"היי אבא", אמרתי קצת ביובש, לא הצלחתי להסתיר את הכעס כלפיו.
"מה יש הכל בסדר?", הוא שאל והניח את ידו על כתפי.
"לא ממש", אמרתי בקול טיפה רועד.
"מה קרה אוצר שלי?", הוא שאל והביט בי במבט דואג.
"הרבה דברים אבא, כמו למשל שלפעמים אתה שוכח שיש לך בת", אמרתי והדמעות החלו לזלוג אחת אחרי השנייה.
"למה אתה אומרת את זה אוצר?אני לא שוכח ממך אפילו לא לרגע", הוא אמר בטון אבהי שבכלל לא היה אמין.
"איך בדיוק?בזה שאתה בקושי מחליף איתי מילה ביום יום?שאתה לא מתעניין מה קורה איתי? מה אני מרגישה?!", צעקתי בבכי, הוצאתי כמעט את כל מה שרציתי לומר.
הוא הביט בי בעצב, השפיל את ראשו והעביר את ידו בשיערו השחור שתמיד הוא דואג לצבוע, כדי להראות צעיר.
"ילדה שלי, אני מצטער אני…אני לא ידעתי שככה את מרגישה", הוא אמר, לא כל כך ידע איך לצאת מזה.
"ברור שלא, איך תדע אם אתה לא שואל?", אמרתי והרגשתי את הגוש בכי שחנק את גרוני בכאב.
"אני מצטער אוצר, אני באמת מצטער", הוא אמר בקול רועד.
"אבא, אני רק רוצה שתתייחס אליי יותר…זה הכל. אתה חסר לי", אמרתי בבכי שקט וידיו הגדולות משכו אותי לחיבוק שכו השתוקקתי להרגיש כבר המון זמן.
"אני מבטיח לך שאני אהיה אבא יותר טוב, אני מצטער", הוא אמר בקול חנוק ולא הפסיק לחבק אותי.
פקחתי את עיניי וראיתי את אמי עומדת מולי ודמעות היו בעינייה.
כל כך רציתי שהיא תצטרף לחיבוק הזה, היא כל כך חסרה כאן.
"תודה אבא", אמרתי בעוד אני מסתכלת על דמותה שלי אמי שעומדת מולי כואבת ואחוזת געגוע.