התאהבתי ברוצח פרק 11

ישבתי על יד יניר, הוא כבר הספיק להכיר לי את כל החברים שלו.
הרגשתי קצת לא קשורה ויניר לא בדיוק התייחס אליי, הוא דיבר יותר עם חבריו ולי לא היה עם מי לדבר.
המוזיקה הדהדה בראשי והיחידה שאירחה לי חברה.
אני אוהבת את שילוב הסגנונות של המוזיקה כאן, תמיד מגוונים וזה נותן תמיד רצון לחזור למקום.
עיניי קלטו את אלרואי, יושב על אחת הספות שממול השולחן בו אנחנו יושבים.
הוא ישב עם ההיא שבילה איתה בשירותים.
זה צבט את ליבי, כאב לי לראות את הגבר שאני אוהבת מבלה עם מישהי זרה שכנראה אחרי היום הזה הוא לא יזכור את שמה וישכח איך היא נראית.
אחלה מקום חבר שלו בחר לחגוג בו את היום הולדת שלו.
לפתע הרגשתי את ידו של יניר אוחזת את ידי, הרגשתי מן צמרמורת נעימה מחום ידו הגדולה והגברית. הוא הפנה את מבטו אליי ועיניו הכחולות והכהות הביטו בי במבט חודר ומעניין.
חייכתי לעברו והוא החזיר לי גם חיוך, חיוך כובש שחשף שורת שיניים ישרות ולבנות.
"את מדהימה", הוא אמר וגרם לי להסמיק, מזל שהאור כאן חלוש ולא ראו את הסומק שעל לחיי.
"תודה, גם אתה", הודתי לו והוא שוב חייך.
סיימתי לשתות את הכוס השלישית שלי והנחתי אותה על השולחן, יניר הרים את הכוס הריקה והכין לי כוס נוספת עם וודקה עם אשכוליות.
סיימתי גם אותה לאחר עשר דקות בערך, היה לי נורא משעמם והרגשתי שזה הדבר היחיד שמעביר לי את הזמן, האלכוהול והסיגריות, עישנתי כבר יותר מחצי חפיסה ומחר בטוח אקום עם קול עבה ולא נעים.
יניר הכין לי כוס נוספת ובאמצע של הכוס הרגשתי כבר מסוחררת, ראיתי את כל האנשים מסתובבים, כאילו ישבו על קרוסלה, הרגשתי נורא.
***

פקחתי את עיניי, ממש באיטיות.
הבטתי מסביבי, שום דבר לא היה לי מוכר, המיטה, החדר, הארון, הבנתי שאני לא נמצאת בבית.
התרוממתי לישיבה במהירות והבטתי על החולצה שהייתה עליי, היא לא הייתה השמלה שאיתה הייתי אתמול.
מה הולך פה?איפה אני נמצאת?
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר.
התהלכתי במסדרון הארוך עד שהגעתי לסלון, וואו, הוא כל כך ענק וכל כך נקי.
ראיתי את יניר שוכב על הספה הלבנה מעור, הוא היה בלי חולצה וכנראה גם בלי מכנס, שמיכה דקיקה כיסתה את פלג גופו התחתון אבל רגליו היו חשופות, זה נראה כאילו הוא ישן ערום.
לא רציתי לדעת ולא כל כך ידעתי מה לעשות.
הבטתי על השעון שתלוי על הקיר הלבן ליד המטבח וראיתי שהשעה תשע בבוקר, מזל שהיום אני עובדת ערב ולא בוקר.אחרת הייתי ממש נדפקת ודופקת אותם.
הלכתי למקלחת והבטתי על עצמי במראה. נראתי זוועה.
כל האיפור היה מרוח ושיערי היה מבולגן ופרוע.
פתחתי את הברז וכיוונתי למים חמים, בינתיים מרחתי על האצבע שלי משחת שיניים והתחלתי לשפשף אותה בתוך הפה, הרחתי כמו בקבוק וודקה.

אחרי המקלחת המרעננת שעשיתי, לבשתי בחזרה את החולצה של יניר שכנראה הוא הלביש עליי אתמול, איזה בושות, רק לחשוב על זה גורם לי להסמיק, הלכתי למטבח.
פתחתי את המקרר והוא היה מלא בבירות ופחות באוכל.
"ביצים יש…עגבניות יש…יופי", מלמלתי לעצמי בעודי מחפשת מצרכים לשקשוקה טובה.
הוצאתי שש ביצים, שש עגבניות ושני בצלים בינוניים ושמתי על השיש השחור במטבח.
נטלתי את הקרש חיתוך שנח מעל הברז והוצאתי מהמגירה סכין.

"יניר", קראתי בשמו בשקט וראשו זז לכיווני אך הוא עדיין לא קם.
"יניר", שוב קראתי בשמו ונערתי אותו בעדינות ועיניו נפקחו.
"וואו", הוא אמר והשאיר אותי מבולבלת.
"מה?", שאלתי.
"את כל כך יפה אוצר", הוא אמר וחייך את החיוך הכובש שלו.
חייכתי לדבריו ואפילו הסמקתי.
"טוב, לך תשטוף פנים, הכנתי שקשוקה", אמרתי בחיוך קטן והוא פער את עיניו.
"אני לא מאמין, את רצינית?", הוא שאל והנהנתי בראשי.
"את מלכה", הוא אמר ומשך אותי לחיבוק.
גופו היה חם ואפילו הריח נפלא, אחרי אתמול ציפיתי שהוא יריח בזיעה ובאלכוהול.
אבל הריח של הבושם מאתמול עדיין נשאר על צווארו.
"טוב קדימה, קום כבר", פקדתי עליו והוא קם, נראה מרוצה ואפילו שמח.
אחרי ששטף את פניו ועשה מקלחת קצרה, הוא התיישב על הכיסא שלידי.
הוא הקריב את פניו אליי, הרגשתי את נשימותיו החמות על פניי וזה גרם לי לצמרמורת נעימה בגוף.
"אפשר?", הוא שאל אם הוא יכול לנשק אותי והנהנתי בחיוך קטן ומאשר.
שפתיו רפרפו על שפתיי וההרגשה הייתה כל כך נעימה וממכרת, הוא נישק אותי בעדינות וברוך ולאט לאט זה הפך להיות אגרסיבי ולוהט, הרגשתי שחסר לי אוויר אז התנתקתי, לקחתי נשימה עמוקה וחזרתי לנשק אותו.
"את מנשקת מדהים", הוא אמר בקול צרוד ונשכתי את השפה התחתונה בשובבות.
"גם אתה", אמרתי והסטתי את מבטי לעבר השקשוקה שמחכה לי שאני יאכל אותה, אני כל כך רעבה.