התאהבתי בערס…24

~נקודת מבט סופי~(התגעגעתי לכתוב את זה)
אחח , איפה אני?
שמעתי קול של מכונות והיה כאן ריח של מוות.
אחות עם חיוך מטורף התקרבה אליי.
״היא התעוררה!!!!!!״ האחות צרחה משמחה.
״מה?״ לחשתי.כאב לי לדבר.לא הייתי רגילה.הרגשתי כאילו לא דיברתי איזה שנתיים..
״קמת.קמת מקומה..״ היא חייכה.
נו מה זה החיוך הדפוק הזה.
״מה קומה?״
״ירו בך.לזלנו הכליה בסדר.והתעוררת!את פשוט נס!״ היא צחקה.
מה היא דפוקה?
נזכרתי.נזכרתי איך אחריי ריב דפוק קובי הזה חטף אותי.
אנס אותי.היכה בי.התעלל בי.
דמעה נפלה מעיני.
״כמה זמן?״ לחשתי והרכנתי את ראשי.
״שבעה חודשים״ האחות אמרה וליטפה את כתפי.
לידור ודורית הגיעו.שמחים מתמיד.
״סופי!״ לידור צחק עם דמעות בעיניים.אני מאוהבת קשות בילד הזה…
הגיעו מלא ילדים.איפה אושרי? אולי הוא מדוכא?אולי הוא המשיך הלאה?
״מה עם אושרי?״ שאלתי את מאי.
״הוא עם..הוא עם מישהי אחרת.״ היא אמרה ושתקה.
לא! הדמעות איימו לפרוץ.בחרתי לא להאמין לה.
רציתי לשמוע את זה ממנו.
התלבשתי.
לידור הקפיצה אותי לבית של אושרי.
דפקתי.
אושרי פתח את הדלת עם חיוך מרוח על הפנים שלאט לאט נמחק.
לפרצוף המום?עצוב? מה פשר הפרצוף שלו.. ניראה לי שילוב של שיניהם .
״היי״ אמרתי לו
״סופי?״
״לא ידעתי.לחבר אותו לא לחבק אותו?הריי רבנו לפניי.רבנו לפני חצי שנה.
״חשבתי שעזבת אותי״ הוא לחש ודמעה נפלה במורד הלחי שלו.
הוא הסתער עליי בנשיקה.לא תקשורתית.אלא רומנטית.
״אושרי,שמע זה לא מתאים..שילך חברה.אני לא יכולה להפריע..בכל זאת לא היינו לפני זה ביחד.וזה בסדר המשכת הלאה,בכלל לא הייתי אמורה להתעורר״ אמרתי לו.הדמעות פרצו.אני.אני הפסדתי את אהבת חיי בגלל ירייה מפגרת!!
הלכתי.לא רציתי לראות את התגובה שלו..
ראיתי מרחוק ילדה הולכת לבית שלו עם חיוך מרוח על הפנים.
לא כעסתי? למה? הוא חשב שאני מתה.הוא חשב שאני בחיים לא אתעורר. אני זוכרת שלפני ש״נרדמתי״ הוא אמר לי
״ אל תוותרי עלינו. אל תעצמי עיניים.אל תעזבי אותי״ ואני..יכולתי עוד להילחם.לא היה לי כל ופשוט..פשוט ויתרתי..
הילדה הזאת הייתה יפה .לא נראת כמו זונה.תאמת היא דיי דומה לי…
רק שמחתי בשבילו.מגיע לו.
למה שאני אהיה איתו? אני סתם הדפוקה שהוא הכניס להריון.