התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרק 11

פרק 11 –

התעוררתי בבוקר
בוקר של יום ראשון, תחילת שבוע חדש
הורדתי את השמיכה מעליי וקמתי מהמיטה
הרגשתי כל כך לא טוב והיה לי ממש ממש קר
הלכתי למקלחת, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים
לא היה לי כוח לעשות כלום והקור רק הלך והתגבר
שמתי את השמיכה מעליי וירדתי למטה
״אמא אני לא מרגישה טוב״ אמרתי
היא הייתה במטבח והכינה אוכל לבוקר
– ״מה יש לך ?״ היא שאלה ומרחה על הלחם שוקולד
״ניראלי יש לי חום״ אמרתי
היא שמה את הסכין על השיש
– ״בואי לפה״ היא אמרה
התקדמתי אליה והיא שמה לי יד על המצח.. אמאלה איזה יד קרה יש לה
– ״יש לך חום״ היא הורידה את היד שלה מהמצח שלי וחזרה למרוח שוקולד על הלחם
– ״לכי למיטה אני תכף ישלח את אבא לקנות לך תרופה״ היא אמרה
סידרתי את השמיכה מעליי ועליתי למעלה
נשכבתי חזרה במיטה והוצאתי את האייפון מטעינה
״אני לא באה היום אחותי, תבואי אלי אחרי שאת מסיימת״ כתבתי לנועה
– ״מה למה את לא באה ?״ היא שלחה
״קצת חולה הייתי אומרת״ כתבתי
– ״אויי סיס תרגישי טוב, לאב יו״ היא שלחה
״אוהבת אותך תודה״ כתבתי והחזרתי את האייפון לשידה
התכסיתי יותר טוב בשמיכה וחזרתי לישון

״כי את את כל מה שייש לי את״ צלצל לי האייפון בפעם החמישית כבר
עכשיו התעוררתי לגמרי
״הלו ?״ עניתי בקול צרוד כזה, נו הקול הזה שמדברים איך שמתעוררים חחח
– ״לוטן״ שמעתי קול של מישהו אבל לא זיהיתי
״מי זה ?״ שאלתי
– ״תנחשי״ הוא אמר
הרחקתי את האייפון מהאוזן שלי כדי לראות אם זה מישהו ששמור לי באנשי קשר
אבל הופיע רק מספר
״אין לי סבלנות לשטויות נו מי זה ?״ התחלתי להיות עצבנית
– ״מאמי תרגעי״ הקול אמר
״צ׳או״ אמרתי וניתקתי את השיחה הזאת
ברגיל אין לי כוח לילדים האלה שעושים את זה אז כשאני חולה ? בכלל לא מתאים
האייפון עוד פעם צלצל, הופיע אותו מספר
לא עניתי… אז הם התקשרו שוב
ושוב
ושוב
ושוב
עד שקיבלתי את העצבים
״מה ?!״ עניתי בצעקה
– ״את לא חושבת שאנחנו צריכים לדבר על הנשיקה ?״ הקול אמר
רק אז הבנתי מי זה….