התאהבתי בערס ? – פרק 23

פרק 23
יואו אין אלירן הזה הרג אותי מצחוק, שעה צחקנו חחחחח
״טוב תקשיב אני צריכה לחזור לבפנים, אז ביי״
״היי אגם, לפחות תגידי ביי כמו שצריך״ הוא אמר והצביע על הלחי שלו, כאילו לנשיקה על הלחי
קמתי מהמקום שלי, הדפוק הזה עמד עם הראש לצד וכאילו מחכה לנשיקה חחחחח הוא לא נורמלי
גם עם העקבים האלה עדיין הייתי יותר נמוכה ממנו, אז עליתי על קצוות האצבעות ובשניה האחרונה הוא סיבב את הראש והתנשקנו
בהתחלה זרמתי.. ואחרי כמה שניות הבנתי עם מי אני מתנשקת עכשיו, התנתקתי ממנו מהר
״אני צריכה ללכת״ אמרתי ונכנסתי מהר לבית, לא עיניין אותי עכשיו מסיבה ושכל האנשים האלה פה עכשיו… לקחתי את היד של תהל ועליתי לחדר שלי
ראיתי מלמעלה שאלירן נכנס לבית וכאילו מחפש אותי או משהו
״מה קרה ?״ תהל שאלה אותי
״בואי״ לחשתי לה ולקחתי את היד שלה ונכנסתי לחדר שלי, סגרתי את הדלת מאחוריי
״תהל…״
״מה קרה חיים שלי ? הכל בסדר ?״
״כן פשוט התנשקו, עוד פעם״ אמרתי בשקט, עדיין המומה
העיניים שלה נפארו והחיוך שלה גדל, בשניה היא קפצה עליי
״הולך להיות לך חבר יפה שלייי״ היא צעקה
״איזה חבר, אני לא רוצה חבר כזה״ אמרתי לה
״מה ? לאאא נוו״ היא אמרה
המשכנו לדבר עוד קצת וזה, החלטתי שאני ממש לא הולכת להיות חברה שלו, אפילו אני הולכת להתרחק ממנו
פעמיים הוא עושה לי את זה… הוא לא לומד אה ?
השעה 4 בבוקר… אנשים התחילו ללכת, תהל ולירן חזרו לאשקלון כי הם לא יכלו להישאר עוד, באסה :(
מאי ולירז נשארו לעזור לי קצת לסדר את הבית
״ביי יפות שלי תודה רבה״ אמרתי כשהן יצאו מהבית
״ביי נסיכה שלי דברי איתי״ מאי אמרה, היא שמה לב שמשהו עובר עליי
נפרדתי גם מלירז והם הלכו
סגרתי את העיניים בחמש ופתחתי אותן בשבע בבוקר
נכנסתי להתקלח, התארגנתי וזה ואחרי זה הלכתי לארון- חולצת שיפון שמנת וטייץ שחור מבריק, נעלי בובה שחורות, תיק שאנל שחור שהכנסתי בתוכו מחברת וכסף ויצאתי לתחנה
שמתי אוזניות וישבתי וחיכיתי לאוטובוס
אחרי כמה שניות מישהו הוריד לי את באוזניות, כבר ידעתי מי זה… אלירן
״מה זה כבר נהיה הרגל אצלך ?״ אמרתי עצבנית, אין לי כוח אליו עכשיו, הוא רק צחק
״יופי דפוק״
״אתמול לא חשבת שאני דפוק״ הוא חזר לעצמו
״אתמול לא ידעתי מה אני עושה אוקיי ?״ עניתי לו
״וואלה אני דווקא הרגשתי משהו אחר״ מעניין לי מה הרגשת
״מה אתה רוצה ? למה באת ?״ אמרתי ורציתי רק להשתחרר ממנו כבר
״באתי לדבר איתך על אתמול״ הוא אמר
״אין מה לדבר על אתמול״
״אני חושב שייש, אל תעשי את עצמך״
״זה לא יקרה יותר, אני מבטיחה לך״
״תקשיבי.. אני מאתמול לא בן אדם״ יופי לך
״טוב.. תן לי להבהיר לך משהו בסדר ? מה שהיה בנינו אתמול היה טעות. אתה יודע… אתה יודע מה ? אני אפילו מצטערת שאני משתמשת במילה בינינו, למה לא היה בינינו ולא יהיה בינינו שום דבר בחיים, לעולם. בסדר ?״ אמרתי הכי אמיתי שייש, למה זה לא יקרה
״אין בעיה. סגור.״ הוא אמר וקם מהר מהספסל
״בסדר״ אמרתי מופתעת כי הוא הבהיל אותי
״בסדר״ הוא חזר אחריי
״סבבה״ אמרתי
״סבבה״ הוא צעק והפעם הלך באמת