התאהבתי בערס….פרק 20 ~ווהו~

לא יכולתי לראות את זה. סופי מדממת בבית שבו גדלתי.סופי גוססת.
נוו מה עם הקוקסינל הזה.לא בכבוד שלו לפחות להזמין אמבולנס?
״סעמק״ צרחתי. הורדתי את חולצתי.עצרתי את הדימום בבטן.
הכתף המשיכה לדממם.היא איבדה יותר מדי דם.
״סופי.בבקשה״ אמרתי מתחנן והדמעות איימו לפרוץ. היא הקיאה דם.
היא פתחה את עיניה החודרות.העיניים הירוקות האלו. העיניים שלה סבלו.לא היה לה כח לבכות.
״הכל יהיה בסדר שמעת?אני לא עוזב אותך.אני לא מוותר!״ צעקתי. בשלב הזה הדמעות כבר פרצו.
כן כן תקראו לי איך שבא לכם. הומו,גיי,קוקסינל… אני לא מוכן לוותר על אהבת חיי.
לא מוכן לוותר על האהבה הראשונה שלי והאחרונה שלי.
לא מוכן לוותר.
האמבולנס הגיע בשעה טובה.
״תודה קובי״ מילמלתי ונשמתי לרווחה.
היה לה דופק אבל היא איבדה יותר מדי דם.
הגענו לבית החולים.
״נו מה איתה?״ קפצתי על הרופא שבידיוק עבר במסדרון.
"היא כרגע בטיפול נמרץ.היא גוססת.
לא נראה לי שהיא תצא מזה״ הרופא אמר וטפח על כתפי.
״זין״ צרחתי ודפקתי את היד בקיר.
עברו יומיים. לא זזתי ממנה לרגע.
לא
לא מוכן לוותר עלייה.
״אני מצטערת בחור צעיר.אני מבינה שנהנתם הייתם בים והכל אבל אתה חייב לעזוב את הבחורה.אינלכם אפילו קשר דם.״ האחות אמרה וחייכה חיוך ענק.
״אינעל אמא שלך״ אמרתי ויצאתי.
נסעתי הביתה.לידור היה בבית.
״איפה היית?״ הוא קפץ.הוא ודורית ישבו בסלון מודאגים.
הם ראו את החולצה שלי.ספוגה בדם לא שלי.
״סופי היא…. ירו בה״ אמרתי ובעלתי את רוקי.