התאהבתי בערס…עונה 3 פרק אחרון❤️

כן אז לא…נו מה אני עושה עכשיו?! זה לא שאין לי רגשות למאור יותר.שהכל נעלם אני רוצה אותו.רציתי.רוצה.רציתי.נוווו להחליט דניי מהר!.
אני יודעת שיש את זואי,והיא אפילו לא תהסס לפגוע בי.וגם יש את סער אבל מאור
מאור שלי.פאק כמה התגעגעתי להגיד את זה
אבל הוא עם זואי.
״מה עם זואי?״ מלמלתי כיאלו כלום
״זואי תבין,״ הוא אמר ונחנקתי מצחוק
״תבין?! המשוגעת הזאת איימה שהיא תרצ-״ אמרתי ומהר שתקתי
״היא מה?״ הוא שאל
״כלום״ אמרתי
״דני..אל תזייני בשכל״ הוא אמר והגביר את טון הדיבור שלו
״היא משוגעת.תתרחק ממנה״ אמרתי בקצרה
״קנאית שלי״ הוא אמר.
מילה שהילד מפגר.
מילה.
מה חיפשתי בו מההתחלה אלוהים יעזור לי..חחחחחח מקרה אנוש
״מילה שאתה מפגר״ אמאהלה חחח הדפוק שליי איך התגעגעתי אליו
״אוחח הקנאה״ הוא אמר והתקרב אליי.
״לא״ אמרתי הנדתי בראשי והתרחקתי ממנו
״מה עכשיו?״ הוא שאל כלא מבין.
״אני לא יכולה אני עם סע-״ מהר קטעתי את עצמי
ואז נזכרתי שהוא יודע עליי ועליו.כי הוא הבחור מהצ׳אט. זאת אומרת שהוא שיקר לי במשך חודש.
״אני עם סער.ואתה יודע את זה.״ אמרתי והרכנתי את ראשי.אני לא יכולה להסתכל לו בעיניים.זה הנשק שלו מאז ומתמיד.אני מאבדת בעניים שלו ונהפכת לכלבה עושה כל מה שהוא אומר.
״סער לא מגיע לי לקרסוליים! אני שלך ורק שלך.מאז ומתמיד! ואת יודעת את זה״ הוא אמר והרים את ראשי מהסנטר
״אני מצטערת״ לחשתי והלכתי
~נקודת מבט של מאור~
״אני מצטערת״ היא לחשה והלכה.אחריי שהיא הלכה ראיתי שהיא השאירה את הטבעת על המיטה.
העולם שונא אותי.רשמית.
ירדתי למטה
״מאורי למה דני הלכה?״ אמא שאלה אותי מבולבלת.
״כי היא לא רוצה אותי זה למה!״ צעקתי בייאוש
״דיי פשושי אין מצב. ״ היא אמרה וליטפה אותי
״דיי״ אמרתי והתרחקתי ממנה
"את לא צריכה ללכת לעבודה או משהו?״ שאלתי בעוקצנות.
היא הסתכלה עליי במבט מרחם ויצאה מהבית
״תנעל את הדלת״ היא אמרה בפתח הבית
״מה שתגידי״ אמרתי
סעמק ערססס הכל קורה לי!!
עליתי לחדר ובדרך לקחתי את האדוויל.
כאב ראש מזורגג.
תעשה שזה ייפסק.
~נקודת מבט דני~
התקדמתי לכיוון הבית .
שיט הפאלפון.
אולי זה גורל?
׳זה גורל. ׳ קבעתי ועשיתי אחורה פנה לבית שלו.
הגעתי לפתח הבית ושקלתי עם להיכנס או לא.
להיכנס
או לא
׳להיכנס.׳עמדתי על דעתי ודפקתי על הדלת.
ודפקתי על הדלת
ודפקתי על הדלת
כבר התחיל להימאס לי.
״מאור אתה יכול לפתוח לי? ״ צעקתי והוא לא ענה
התחלתי לדפוק על הדלת ואנשים שעברו ברחוב חשבו שאני משוגעת
נשענתי על הדלת בייאוש והיא נפתחה
״מאור״ צעקתי
נו סעמק לא רוצה לא צריך.אני רק אקח את הטלפון שלי.
עליתי לחדר שלו והוא שכב שם עם יד קמוצה לאגרוף .
״הוא בטח יישן״ מלמלתי לעצמי.התיישבתי לידו וניסיתי להעיר אותו.
״נסיך שלי״ אמרתי ונישקתי אותו בעורף,עולה ללחי ולפה.
זה לא בסדר.
״מאור!״ התחלתי לטלטל אותו
״מאוררר!״ צרחתי לו
למה הוא לא נושם!!
״מאורררר!!!!״ צרחתי כמו משוגעת ונפלתי על הרצפה.
״זה לא מצחיק!״ התחלתי לצעוק עליו והוא המשיך.הוא לא עובד עליי.
התקשרתי לאמבולנס
״תגיעו מהר לרחוב החשמונאים 17 מהר!! חבר שלי לא נושםם״ צעקתי בלחץ וחיכיתי לרגע שהוא יפתח את העיניים ויצחק..ויגיד לי ׳ימשוגעת עובדים עלייך תרגיעי מאמי!׳ וזה לא הגיע
לקחתי את היד שלו שהייתי קמוצה לאגרוף ובפנים הייתה את הטבעת. לא לא נכון.
הוא התאבד בגללי.
לא
״בבקשה חיים שליי״ נשכבתי לידו וליטפתי אותו.
״בבקשה״ מלמלתי מתייפחת
והוא בשלו.עולה לגן עדן.
לקחתי את הקופסת אדווילים שהייתה על הרצפה.הרמתי את כל הכדורים המפוזרים מהרצפה ובלעתי.הרבה
לקחתי את הטבעת מיידי ושמתי אותה על האצבע שלי.
״אתה לא תתחמק ממני כל כך בקלות״ מלמלתי מתייפחת ונשכבתי לידו עוטפת את זרועו מעליי.