התאהבתי בערס.. עונה 2 פרק 2

״סעמק״ התעוררתי מאותו הדבר.
״דיי כבר״ צרחתי ובכיתי. אושרי לא היה ליידי הוא כנראה כבר יצא לצבא,בדקתי מה הייתה
השעה 4 בלילה.נמאס ליי!
״בהצלחה גבר שלי״ אמרתי לחלל הריק והלכתי לישון בצד שלו,רק שיזהר.

״מאמא״ הוא אמר את זה? הוא אמר את זה!!!!
״אעאעאע לידור צילמת??״ צרחתי ללידור שהחזיק את המצלמה.
״המילה הראשונה שלוו אומייגאד אני מתה!!״ צרחתי למצלמה.
״בואנה מסכן הילד ,שהוא יראה את הווידיאו הזה הוא יחשוב איזה אמא דפוקה ישלי מתנהגת כמו בת 16״
״סתום״ אמרתי לו והרבצתי לו קלות על החזה.
דני אמרה אתמול אבא,אני עדיין לא מאמינה.הם בניי שנה ושבעה חודשים.
זה כיאלו רק אתמול הוא עזב. אני יכולה לנדור שהשנה וחצי האחרונות היו הגרועים בחיי,כל לילה להתעורר מאותו חלום ואותו חשש שאושרי לא יפגע.חיימשלי הוא מגן על הארץ.

התעוררתי מקרן שמש שסינוורה אותי.
פאק
פאק?
פאק!!
בדקתי מה השעה 09:43.
הילדים!!! רצתי מהר לחדר שלהם.הם לא היו שם.
אולי הם זחלו למטה? הלכו? בחיים שלי לא רצתי כמו שרצתי עכשיו.
יופי עכשיו האמא מהחלום תגיד לי אמרתי לך,את לא מסוגלת לגדל ילדים.
הם לא היו שם.
לא!!התחלתי לבכות.כמו שלא בכיתי בחיים. לקחתי מים בלעתי את הכדורים שלי וראיתי פתק על השולחן.
סוף סוף ישנת,לא רציתי להעיר אותך,הילדים אצלי אני חושב שאת צריכה לנוח תתקשרי כשנוח לך.לידור.
תודה אלוהים.
למה אני צריכה לנוח?
קרה משהו?
קרה משהו…
רק לא הילדים.רק לא
״אושרי״ מילמלתי שראיתי את המעטפה הצהובה מונחת על השיש.
היא הייתה פתוחה לידור כבר קרא אותה.
רגע.מעטפה צהובה זה .
לא!
לא!
״לא!״ צרחתי והכוס התנפצה על הרצפה.
״אנו מצטערים להודיע לך שאושרי מוצפי רשמית נעדר.״
קראתי את זה עוד פעם. ועוד פעם. פעם אחת מהר פעם אחת לאט,פעם אחת בקול פעם אחת בלב.
שום דבר לא השתנה.
אושרי נעדר.