swag12
סליחה שאני לא מעלה כל יום,ישלי תקופה ממש עמוסה..

התאהבתי בערס..עונה 2 ,13

swag12 14/10/2013 1789 צפיות 13 תגובות
סליחה שאני לא מעלה כל יום,ישלי תקופה ממש עמוסה..

״מתי התכוונת לספר לי?״ שלי שלחה לי.
״יו שלי,תקשיבי זה ממש לא ככה, אנחנו אוהבים.״ שלחתי לה.התחלתי לפחד..
״אתם אוהבים הא? אני פשוט לא מאמינה לך,איזה דפוקה הייתי אני אשכרה חשבתי שאת החברה היחידה שאפשר לסמוך עלייה,את יודעת מה? את ממש אנוכית.את אגואיסטית חושבת רק על עצמך בסיפור הזה.את רק רציתי לקבל ממנו נשיקה ולא היה אכפת לך אם תתפסו.זאת תיהייה אשמתו״ היא ירתה את זה וכאן הלב שלי נשבר.
״שלי זה לא נכון.את לא מבינה כמה דין חשוב לי,תראי כמה זמן הצלחנו להסתיר את זה ביחד,מווגאס״
״מווגאס? גאד אתם פשוט מטומטמים. שלושה,פאקינג שלושה חודשים מזורגגיםם שאתם ביחד ולא ידעתי מזה?״
״שלי בבקשה,תני לי להסביר.אני עוד שבוע בת 18.הכל בסדר ..״ התחלתי כבר לבכות.הכל לא בסדר! שום דבר לא בסדר.אני פאקינג פוגעת בבן אדם שאני אוהבת!אולי לא הבנתי את זה עד עכשיו אבל שלי הסבירה את זה. קשה לי.
״אני נאיבית מידי״ שלי שלחה והתנתקה.
התחלתי לבכות,אולי בהגזמה מידי אבל לא בכיתי ככה מאז שאמא…
הדלקתי טלוויזיה.
״מסתבר שהדוגמן הנחשק דין אסולין התחיל מערכת יחסים חדשה.התחיל? לא לא המערכת יחסים הזאת מתנהלת עוד לפניי הטיסה שלו לווגאס.״ מה?
הגברתי מהר.
״הדוגמנית בר כחלון ודין אסולין נצפו מזה ארבעה חודשים ביחד.התמונות מראות אותו לפניי הטיסה לוודאס, ואחריי.בביתה ככל הנראה מנסים לשמור על דסקרטיות.לא עוד.״
״הם נראו מאושרים מתמיד,חבר קרוב של השניים סיפר.הוא אמר אחריי שהוא חזר מווגאס שהיא החצי שמשלים אותו,והוא רוצה לקחת את היחסים בניהם לשלב הבא״ כאן הלב שלי נשבר.לא לשניים לא לשלוש. לאלף חתיכות.גם איבדתי את החברה האמיתית שלי היחידה שלי בארץ וגם גיליתי שזה שאני אוהבת,זה שאני אוהבת הוא זין. אם חשבתי שמאור הוא שרמוט מה הוא? נהייתי ריגשי מדי,שנה שעברה כל זה לא היה קורה,לא הייתי נותנת לזה לקרות הייתי פשוט אטומה. אסור לי.אסור לי
אני לא יכולה לחזור לבכות כל יום,עד שהשתניתי עד שנאטמתי ריגשית.אסור לי לדבר עם עוד אנשים. רק ניב וסלינה.אני פשוט לא יכולה,אבל אני לא יבכה,אני לא ילך צעדים אחורה.רק קדימה. הזין הקטן הזה לא שווה את הדמעות שלי.
דפקו בדלת של החדר שלי.
״רגע״ אמרתי ומהר ניגבתי את הדמעות.בדקתי שהכל בסדר ופתחתי את הדלת בחיוך.
״כן זקן״ אמרתי והחיוך שלי נהפך לאמיתי.
״את יודעת..חשבתי על זה,ומאז הוואי לא הייתה
לנו חופשה.״ הוא אמר וחייך
״ואתה רומז על ?״
״טסים לפריז״ הוא אמר וחייך.
״אבא רד מהגב שלי,היינו בפריז לפני 7 שנים." כמו שאמרתי,אני נאטמת עד הסוף.
הוא היה מאוכזב.
״הבנתי.חזרנו לשמה שעברה? תהני,בלי יותר מדי שטויות ואת יודעת שכשנמאס לך אני תמיד פה בשביל חיבוק״ הוא אמר.אין מה לעשות,הזקן שלי מכיר אותי.
"אני יתנהג הכי יפה שאפשר!״ אמרתי וחייכתי.
״יופי אני ושון מתחילים לארוז״ הוא אמר והלך.
ירדתי לקחת כוס מים וראיתי את מאור מסתכל עליי במבט לא מפורש.
חייכתי אליו ומזגתי לי קולה.
״הא אז את לא יודעת..״ הוא אמר וניסה לחייך.
״הו לא..סמוך עליי אני יודעת״ אמרתי לו וחייכתי חיוך מזויף.
״כן ראיתי על השמוק הזה בטעות וחשבתי שגילו אתכם ו״
״ותחסוך ממני.תן לי להיות עוד שבוע בת 17 בלי זיוני שכל״ אמרתי .אני נ א ט מ ת
הוא שתק ועליתי למעלה. שום שום דבר מזל שאף אחד לא יודע מזל. מזל ששלי לא סובלת אותי ככה שהיא לא תבוא לעודד אותי מזל שסלינה לא יודעת מזל שניב לא יודע אחרת הייתי מתפרקת,מלמלתי לעצמי.
״זה לא מגיע לי״ מילמלתי ובלי ששמתי לב הברז נפתח.וככה כמו נהר שזורם בכיתי.
אבל הבטחתי,הבטחתי שאחריי אמא אני לא יבכה יותר
״ואיפה את עכשיו אמא?? לעודד אותי כשהכל מתפרק,,להיות איתי אחריי שבוגדים בי ,איפה את עכשיו אמא? תראי איך השארת אותי ! לבד!״צעקתי לחלל הריק.
ראיתי אותו עומד בכניסה לחדר,עם מבט מרחם בעיניים.
״אל תסתכל עליי ככה,תלך מכאן!״ צעקתי עליו.
הוא התקדם אליי והמבט המעצבן הזה שלו לא השתנה.
״אני לא צריכה שיירחמו עליי!״ צעקתי עליו וניסיתי לדחוף אותו החוצה מהחדר שלי.אבל הוא הרבה יותר חזק ממני ושום דבר לא קרה. לא הפסקתי לבכות.אם הייתי מסתכלת על זה מהצד ייתי אומרת מי זאת הדרמה קווין? שתעשה טובה ותתחפף מפה.
פשוט נמאס לי לנסות לדחוף אותו ונפלתי לא זרועותיו החסונות.הוא חיבק אותי חיבוק דוב כזה שעטף את כולי(הוא הרבה יותר גבוה ממני) לא הפסקתי לבכות.לא אמרנו כלום במשך דקות.הוא רק ליטף אותי ולמרבה ההפתעה הרגשתי כל כך בטוחה בזרועותיו עם דין אף פעם לא הרגשתי ככה גם כשהתנשקנו הרגשתי לשם שינוי אחריי הרבה זמן בטוחה.רק מחיבוק .
הוא הסתכל עליי וחייך לי את החיוך המושלם שלו.לשם שינוי אני זאת שרציתי לנשק אותו,אבל הוא הלך.
פשוט התכסיתי בשמיכה ונרדמתי.
~נקודת מבט מאור~
בן של זונה הדין הזה.
יצאתי מהבית של מוצפי וטסתי לבית של אסולין,אני זוכר עוד מהפעם שהקפצתי אותה.
שלי הזאת פתחה לי.
״מ..מאור? מה אתה רוצה?״ היא שאלה מופתעת.
״איפו האח שלך?״ שאלתי,מנסה לזרז עיניינים.
״מה עכשיו?״ דין הזה הגיע בלי לחשוב פעמיים הורדתי לו אגרוף ללחי.
סעמק היד!! נערתי את היד מכאב.
והמרפק שלו לצלעות לא איחר להגיע.
״כוס דודה שלך!״ נאנחתי מכאב.
התחיל להיות מכוער ונודר שעוד שנייה לקחתי סכין.
״מאור!״ הקול המוכר שלה צעק לי.
היא הפרידה בנינו והייתה לי סחרחורת.
״דני..״ אסולין הסתכל עלייה.
״בשבילך זה דניאל.רק אנשים שיש לי באמת קמצוץ של כבוד קוראים לי דני״ היא אמרה והורידה לו ברכייה.
״עכשיו אם עוד פעם אחת תיגע במאור או באחד החברים שלי,כדאי שתתחיל לשמור על הגב שלך״ היא אמרה ומשכה אותי מחוץ לבית.
״אתה שפוי?!״ היא צרחה עליי.
״תרגעי אישה עשיתי את זה בשבילך.״
הגענו לבית שלי,יחסית קרוב לפה . היא הורידה לי את החולצה.מהחזה עד סוף הבטן היה לי שטף דם מכוער . היא הסתכלה על הקוביות שלי ונשכה את השפתיים שלה,כמו שהיא תמיד עושה …
הסתכלתי עלייה וגיכחתי.
״שקט לפני שזה יהיה יותר גרוע״ היא אמרה והוציאה מהשפורפרת משכה. היא התחילה למרוח על כל האזור עם המכה.נאנקתי מכאב.
"אני יודעת שזה כואב,תסתכל על משהו מרגיע ״ היא אמרה וחייכה חצי חיוך שמיד הפך לפרצוף רציני בחזרה.הסתכלתי עלייה.על השיער האדום שלה על העגיל שלה,קורא עוד פעם ועוד פעם מה כתוב על הכתף שלה.
״מה?״ היא הסתכלה עליי כלא מבינה.
״על מה את מתלוננת? אני עושה מה שאמרת לי״ אמרתי והיא חייכה ונשכה את שפתיים עוד פעם,כהרגל כל פעם שהיא מובכת היא נושכת את השפתיים שלה. איך הגעתי למצב שאני יודע איך היא מתנהגת בכל מצב?
״מה קורה כאן?״ שאלתי,מעביר נושא
״מהקורה כאן?״היא שאלה גם,והתיישבה ליידי.
״אם אתה עומד לעשות משהו דפוק כמו זה עוד פעם,יש לך עסק איתי״ היא אמרה רצינית.
"אם רק ככה תדברי איתי אני ימות למענך״ אמרתי וניסיתי לחייך
״אתה באמת חושב ככה?״ היא שאלה.
״שאני לא לוקחת אותך ברצינות?״ היא שאלה
״תנשקי אותי״ לחשתי לה
״מה?״ היא לא הבינה.
״אמרתי שתנשקי אותי״ אמרתי והתקרבתי אלייה.
שפתיינו נגעו אחת בשנייה
״מתוקי ארוחת ער…או״ אמא שלי בדיוק פתחה את הדלת.
"סליחה..״ דני אמרה וקמה
״ברצינות אמא?״ שאלתי אותה
"מאורי אפרוח קטן לא ידעתי שאתה מארח פה״
״אני לא אפרוח אמא!״ צעקתי
״אתמול כשהכנתי עוגת שוקולד אמרת שאתה רוצה לגור בבית משוקלד!״ אמא אמרה ודני גיחכה.
״אני צריכה ללכת ״ דני אמרה והסמיקה
״בואי אני ילווה אותך״ אמרתי ולבשתי את החולצה שלי.
״תרגיש טוב״ דני אמרה והלכה.
״כן..״ מילמלתי אחריי שהיא נכנסה.
חזרתי הביתה ולא הפסקתי לחשוב . מה ישלי ממנה?
~נקודת מבט דני~
מה נסגר עם מאור?הוא בכלל לא כמו שחשבתי.
אני לא מאמינה שנהפכתי להיות כמו כולן..


תגובות (13)

מושלםםם תמשיכיי

14/10/2013 12:55

זה בסדר ואת לא כמו כולן דני תמשיכי

14/10/2013 13:02

יאו יאו יאו את חייבת להמשיךך מהר כמה שיותר מהרר

14/10/2013 13:05

אפרוח קטן של אמא חחחח….
תמשיכייייייייי!!!!!!!!!

14/10/2013 13:17

המשךךךך!
וזה בסדר אני מכירה את ההרגשה!
♥♥♥לין

14/10/2013 13:18

תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

14/10/2013 13:33

אפרוח קטן שלייי תמשייכייי :) חחחחחחחחחח סתםםם מוושלם

14/10/2013 13:38

אפרוחייייי שגר בבית משוקולד !!
זה ממש חמודי (:

14/10/2013 13:40

תמשיכי זה מושלם !!!

14/10/2013 14:10

מהממממממממממם תמשיכי!!!!!!!!!!

14/10/2013 15:34

תמשיכיייייייי

14/10/2013 18:58

תמשיכיייי

15/10/2013 03:48

תמשיכייי

15/10/2013 10:35
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך