התאהבתי בערס ? – עונה שניה, פרק 28 אחרון

פרק 28 – אחרון

-כעבור שנה-
״קומי כבר את מאחרת״ שמעתי מישהו אומר ואז זרקו עליי כרית.
פתחתי את העיניים שלי לאט לאט… היום מתחילה שנה חדשה, שנה אחת לפני האחרונה – כיתה יא׳.
״מה ?״ אמרתי והזזתי את הראש שלי לצד השני
״את קמה או שאני צריך לעשות את בכוח ?״ הקול אמר.. זיהיתי אותו כבר, זה היה מאור
״מה השעה ?״ שאלתי
״שמונה ארבעים״ הוא אמר, קפצתי מהמיטה שלי וישר רצתי למקלחת
שמעתי את הצחוק שלו
״מה אתה צוחק יא דפוק ?״ שאלתי, צחצחתי מהר שיניים ושטפתי פנים
״סתם….״ הוא אמר ויצא מהחדר
למה יש לי הרגשה שהוא עבד עליי ?
חזרתי לחדר שלי ופתחתי את האייפון
הסתכלתי על השעה – 06:45
״מאור אני הורגת אותךךךךךך !!!!!!״ צעקתי ורצתי לחדר שלו, הוא לא היה שם אז הבנתי שהוא למטה, ירדתי למטה וראיתי אותו שם שותה קפה
״אתה לא נורמלי !!!״ צעקתי עליו, השעה רבע לשבע מה הוא מעיר אותי ?! אני מתחילה רק בתשע !!
״נו עכשיו יהיה לך זמן להתארגן״ הוא חזר לצחוק עליי
״יש לך כזה מזל שאבא בבית !!״ אמרתי ועליתי חזרה לחדר שלי…. הפעם נעלתי את הדלת כדי שהוא לא יעשה לי משהו אחר
נכנסתי חזרה לישון וכיוונתי שעון מעורר לרבע לשמונה.

התעוררתי מהשעון מעורר החרא הזה.. הרג לי את הצורה.
נכנסתי להתקלח וכשיצאתי לבשתי סקיני ג׳ינס קרעים בהיר וחולצת שיפון לבנה נופלת וארוכה
עברתי על המחליק שלי ממש בקטנה וחזרתי למקלחת – סידור שיער בזריז, מסקרה בקטנה ובושם מלא
רושם ראשוני ביום הראשון ללימודים זה דבר חשוב :)
אני אוהבת להשאיר רושם ראשוני טוב…
יצאתי מהמקלחת וחזרתי חזרה לחדר שלי
שמתי בתיק החדש של לואי ויטון – כסף ומטען לאייפון כי כמו כל שנה חדשה אנחנו לא באמת לומדים היום, סתם מכירים את המחנכת ואת הכיתה החדשה שלנו…
לקחתי את האייפון מהשידה וירדתי למטה, אבא היה במטבח ומאור בסלון
״בוקר…״ אמרתי והתיישבתי על הכיסאות שייש במטבח
״בוקר טוב חיים שלי״ מאור אמר מהסלון וצחק, יש קטעים שבאמת בא לי להרוג אותו, בכל מקרה… לא התייחסתי אליו
״מה זה ?״ שאלתי את אבא והצבעתי על עוד צרור מפתחות שהיה בשולחן
״המכונית החדשה שלך״ הוא אמר, הוא קנה לי מכונייית ? לא אני מתהה
״באמתת ?״ שאלתי כולי שמחה
״כן עבר כבר חצי שנה ועכשיו אין לך מלווה, ואת מתחילה שנה חדשה בכיתה יא׳ אז חשבתי להפתיע אותך״ אבא אמר וחייך
כולי הייתי שמחה כזה, קמתי מהשולחן וקפצתי עליו
״תודה אבוש״ חיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה בלחי
לקחתי שוקו מהמקרר, ואת התיק של לואי מהכיסא, וברור שאת המפתחות ובאתי לצאת מהבית
״כלבה״ מאור אמר… כניראה שהוא ידע על המכונית
עכשיו אני צחקתי ״תאכל את הלבב״ אמרתי ויצאתי מהבית
יאו איזה מכונית מהממתתת !!! אין דברים כאלה, זה היה ברור שאבא לא יתפשר על משהו זול… אצלנו זה מהרמה הכי גבוהה
הוא קנה לי מרצדס לבנה גדולה כזאת מהממת
נכנסתי בפנים, כולי מתלהבת ונסעתי לבית ספר.
הגעתי, החניתי את המכונית.. לקחתי את התיק ואת האייפון ויצאתי ממנה. ישר כל המבטים מופנים אליי
לא יודעת אם זה בגלל המכונית או בגלל שזאת אני… בכל מקרה נכנסתי לבית ספר
המון ילדים אומרים לי שלום, מחבקים אותי או סתם מחייכים אליי. לא היה אכפת לי מכל אלה, העיניים שלי חיפשו מישהו אחד.
אלירן.
כן למרות כל מה שקרה בנינו ולמרות שדור הוא החבר הנוכחי שלי, לא יכולתי לשכוח אותו אפילו לשניה.
אני אוהבת את דור, זה ברור, אבל אני לא יכולה לשכוח את אלירן.
אה ואם כבר מדברים על אלירן ? הזיכרון שלי חזר ונזכרתי בו. כן בשורה משמחת אחת לפחות…. נזכרתי בו, בכל מה שקרה בנינו… אבל לא יכולתי לחזור אליו כי הוא עדיין בגד בי.
שנה שלא דיברנו. שנה שהוא הבין מה ביקשתי ממנו ולא התקרב אליי.. אני מקווה שהוא מבין למה. שנה שהבנתי שהוא חזר להיות סטוציונר ומחליף בנות כמו גרביים.. רק על זה אני שונאת אותו. שהוא מעמיד אותי במצב הזה.
״אגם״ מישהו קרא לי ובכך קטע לי את במחשבות
״אגם״ הקול חזר על עצמו, הסתובבתי וראיתי את מאי
ואי לא ראיתי אותה כל החופש הגדול ! כמה התגעגעתי אליהה…. היא הייתה בח״ול כל החודשיים האלה
״יפה שלי״ אמרתי וחיבקתי אותה
״חיים שלי מה זה ? מה קורה לך ? לא שמעת שקראתי לך ?״ היא שאלה.. כניראה שהיא קראה לי יותר מפעמיים
״פשוט… חשבתי עליו״ אמרתי, היא כבר מבינה על מי אני מדברת
״ו….. (?)״ היא אמרה
״והגעתי למסקנה שאני שונאת אותו״ אמרתי חד וחלק.
״את לא שונאת אותו״ היא אמרה
״אני כן״ אמרתי
״את צריכה לחשוב אם את שונאת אותו כי את שונאת אותו או שאת שונאת אותו כי את אוהבת אותו״ היא אמרה
צודקת…