התאהבתי בערס ? – עונה שניה, פרק 25

פרק 25
חיפשתי את אלירן בין כולם ופשוט לא מצאתי !
איפה הוא יכול להיות ?
פתאום ראיתי את האיש הזה שכל הזמן היה איתנו בבית חולים, אני כמעט בטוחה שזה בעלה של לינוי. הוא החזיק את הילדה הקטנה בידיים והם היו ליד הקבר.. אני בטוחה שהילדה הזאת הייתה הבת של לינוי – נס. הילדה לא בכתה או משהו, נו טוב היא עוד ילדה.. היא לא מבינה את המשמעות של זה.
"סליחה ?" שאלתי את האיש. אולי הוא יודע איפה אלירן
הוא הסתובב אלי ורק אז יכולתי לראות את הדמעות שנופלות לו על הלחיים.
"אתה בעלה של לינוי, נכון ?" שאלתי, הוא הנהן
"אני… משתתפת בצערך" אמרתי והתקרבתי אליו
"את חברה של אלירן נכון ?" הוא שאל באותה הצורה ששאלתי אותו "באת כל יום איתו לבית חולים.. וגם הבאת לנו אוכל" הוא המשיך לדבר, הנהנתי
"תודה רבה לך.." הוא אמר ולחץ לי את היד.
"אני רציתי לשאול אותך.. אולי אתה יודע איפה אלירן ? אני לא מוצאת אותו" אמרתי והסתכלתי מסביב
"אני חושב שהוא חזר לבית" האיש אמר"
"אוקיי תודה.. ואם אתם צריכים משהו, כל דבר, אל תתביישו להגיד.. אני חושבת שאני יהיה אצל אלירן כל השבוע אז תבואו.." אמרתי, האיש חייך חיוך כזה שאומר – תודה
"ביי חמודה" נפנפתי לילדה עם היד
"ביי אגמי" היא אמרה. הייתה לי צביטה בלב…. מאיפה היא מכירה אותי ?
טוב לא משנה, חייכתי אליה והתחלתי ללכת לכיוון השער של בית העלמין
בדרך פתחתי את האייפון שלי וניסיתי להתקשר לאלירן.. השיחה מועברת לתא הקולי, מעולה.
שלחתי לו הודעה – "איפה אתה ?!" אבל הוא לא ענה לכלום.. ניסיתי להתקשר שוב, אבל שוב לא ענו
הזמנתי מונית ואמרתי לנהג את הכתובת של הבית של אלירן
הגענו אחרי 10 דקות, שילמתי לו ויצאתי מהמונית.. לא יודעת למה, אבל הלב שלי התחיל לדפוק כאילו רצתי עכשיו 100 ק"מ.. והכאב ראש שהיה לי….
✖ זרקתי את התיק שלי על הרצפה ועליתי מהר לחדר שלו, נכנסתי הוא היה שם
מת מצחוק, מסתובב בחדר והבקבוק וודקה ביד שלו- כולו בהיי מטורף ומוזיקה דיכאון על שיא הוואליום , פתאום הוא קלט אותי
״לכי מפה״ הוא אמר והמשיך לצחוק
״דיי אלירן, תביא לי את הבקבוק״ אמרתי וניסיתי לקחת לו את הבקבוק מהיד, ללא הצלחה
״דיי כוסאמוו את לא עוזרת אגם, עופי מפה״ אמר, סגרתי את המוזיקה והוצאתי אותו מהחדר ״לאן הולכים ?״ הוא אמר וחזר לצחוק
״דיי אלירן״ לקחתי לו את היד ומשכתי אותו אחריי כשהוא מתנדנד מצד לצד למקלחת
״יפה לך רצינית״ הוא המשיך לצחוק✖
אמא מה זה היה עכשיו ? שיט היה לי עוד פלשבק ? אנלא מאמינה…
טוב נעזוב את זה עכשיו, הלכתי לכיוון הבית שלו.. מוזיקה דיכאון על שיא הווליום ששומעים כבר מהתחלת הרחוב וככל שמתקרבים שומעים אותה עוד יותר חזק, דפקתי על הדלת.. אף אחד לא ענה אז צלצלתי בפעמון
"רגע כפרות" שמעתי ישהו צועק מהבית.. הבנתי שזה היה אלירן והבנתי שהוא גם שיכור…