התאהבתי בערס ? – עונה שניה, פרק 24

פרק 24
״אני מצטערת אבל בשעה 04:12 נקבע מותה״ היא אמרה והלכה.
״אלירן….״ התחלתי להגיד והסתובבתי אליו
״אגם אני צריך זמן״ הוא אמר והלך.
אני מבינה אותו….
זה קשה לקבל את זה שהאחות היחידה שהייתה לך, זאת שגידלה אותך
שהיא… שהיא פשוט… מתה.
חזרתי לבית, לבד
נכנסתי והסתכלתי על השעון במטבח – 05:03…
אני צריכה את ה4 שעות האלה כדי לישון לפני הבגרות… היא מתחילה בתשע. לא יכולתי ללמוד עכשיו, אם כל הרצון שלי להצליח פשוט לא יכולתי ללמוד במצב הזה… עליתי לחדר, שמתי פיג׳מה ונירדמתי.
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

פקחתי את העיניים אחרי 4 שעות בדיוק. קמתי מהמיטה. יום של בגרות…. נכנסתי למקלחת, התקלחתי וכשיצאת לבשתי ג׳ינס נופל, חולצה לבנה וואנס וורודות.
לקחתי כסף, קלמר, דפים, שוקולד וקולה – שמתי הכל בתיק של ויקטוריה סיקראט, הוצאתי מהמקרר שקית שוקו ויצאתי מהבית. עומר לקח אותי לבית ספר, בדרך לשם פתחתי את האייפון וראיתי הודעה מאלירן – ״מצטער על אתמול…. בהצלחה״ הוא כתב.
כתבתי לו – ״זה בסדר ותודה… מתי ההלוויה היום ?״ ובדיוק הגענו.
״ב12״ הוא כתב
״טוב, אני גם יבוא…״ כתבתי ויצאתי מהמכונית.
זה הולך להיות שבוע קשה לכולנו.
נכנסתי לכיתה וכמובן איך לא ? כמו כל שנה כל הכיתה תקועה במחברות, מתכוננים בבוקר למרות שזה הדבר הכי לא טוב והכי מסריח לעשות ! זה ממש לא עוזר ! אמרתי למאי שלום והתיישבתי בשולחן שלי.. הייתי צריכה את השתי דקות שקט האלה…
עצמתי עיניים והרגעתי את עצמי בכל מיני עידודים פרטיים כאלה.
בכל זאת כל השלושה ימים האלה הייתי בבית חולים ולא למדתי, אבל מהחודש חרישות האלה יצא שזכרתי את החומר.
נשמע הצלצול, המורה נכנסה ואחריה דור, שיטטטטטטט !!! הוא התיישב לידי וחייך אלי, חייכתי חזרה. אויייי אני כזאת מגעילה !!
כל הכיתה התיישבה בשקט, מחכים שתחלק את הטפסים ורק נוכל להתחיל. היא הפרידה כמה ילדים מהשולחנות.
ואז חילקה את הטפסים.
כעבור שעתיים זה נגמר, שעתיים שרק טחנתי וחפרתי ורשמתי ומחקתי כמה שיותר !
זה נגמר. סוף כל סוף !
הלך לי טוב, ידעתי הכל. וגם חפרתי לא מעט אבל, נוו טוב זה היסטוריה…
איך שהגשתי לה את הדפים טסתי מחוץ לכיתה, והזמנתי מונית.
השער היה פתוח והשומר לא היה ליד אז פשוט יצאתי… המונית הגיעה, נתתי לנהג את הכתובת של הבית שלי והוא נסע.
הגעתי לבית, עליתי מהר למעלה, נכנסתי מהר מהר להתקלח וכשיצאתי לבשתי טייץ שחור, חולצה שחורה נופלת ונעלי בובה שחורות. סידרתי מהר את השיער, שמתי ממש קצת מסקרה ובושם והייתי מוכנה. אייפון, כסף ומפתח ויצאתי מהבית. הזמנתי מונית ותוך כמה דקות היא הגיעה..
״שלום, לבית העלמין המרכזי של תל אביב״ אמרתי, הנהג הנהן ונסע
הגעתי תוך 10 דקות.. שילמתי לו ויצאתי מהמונית. הסתכלתי באייפון, השעה עכשיו – 12:10.. רצתי לשער וישר ראיתי את כולם מול העיניים שלי. היו שם מלא מלא אנשים…. התקרבתי עוד טיפה וראיתי גם הרבה ילדים שאני מכירה.
קלטתי שם את ליחן, חברה טובה שלי… אז הלכתי אליה
״ליחן איפה אלירן ?״ שאלתי אותה
״ממש קרוב לקבר״ היא אמרה
״טוב אז אני ישאר פה לידך״ אמרתי והחזקתי לה את היד… מאז ההלוויה של אמא שלי לא הייתי אף פעם בהלוויה… וגם את ההלוויה של אמא שלי אני לא זוכרת אז זה גם לא נחשב.
אחרי בערך שעה ההלוויה נגמרה
״ביי יפה שלי, תודה רבה״ אמרתי לליחן ונתתי לה נשיקה בלחי
״אין על מה״ היא חייכה חיוך קטן כזה כדי שלט יראו והלכה עם אלינור וכולם
חיפשתי את אלירן בין כולם ופשוט לא מצאתי !
איפה הוא יכול להיות ?!