התאהבתי בערס ? – עונה שניה, פרק 23

פרק 23
היא הגיעה ונסענו…
״סליחה אתה יכול רגע לעצור פה ?״ שאלתי את הנהג, הוא הנהן ועצר את המונית
״עשר דקות אני באה, תשאיר מצידי את המנוע פועל״ אמרתי כדי שלא יתווכח איתי עכשיו שהוא מפסיד כסף
״טוב״ הוא אמר בלי להתווכח בכלל
יצאתי מהמונית והלכתי לכיוון הפיצריה
״שלום אפשר 2 פיצות גדולות ו-2 בקבוקי קולה ?״ שאלתי את המוכר
״כן בטח״ הוא אמר, שילמתי לו וישבתי לחכות לו.
בטח הם מתים שם מרעב… הם לא יצאו משם מאתמול בערב ועוד יש שם ילדה קטנה שחייבת לאכול…
תוך עשר דקות הפיצות היו מוכנות, הוא ארז לי אותם
״תודה רבה״ חייכתי אליו ויצאתי מישם
נכנסתי בחזרה למונית,
״עכשיו אתה יכול לנסוע״ אמרתי לנהג והוא המשיך בנסיעה לעבר הבית חולים
אחרי עשר דקות הגענו, שילמתי לו ויצאתי משם
נכנסתי למעלית ועליתי לקומה 5, מחפשת את החדר של לינוי
אחרי כמה דקות מצאתי..
אלירן, האיש והילדה עדיין ישבו שם… כולם היו ערים
״קח תאכל״ נתתי לאלירן מגש פיצה שלם, הוא בטח רעב מת
״אתם רוצים ?״ שאלתי בעדינות גם את האיש והילדה ונתתי להם את המגש השני
״תודה רבה לך״ האיש אמר והוציא חתיכה אחת של פיצה בשביל הילדה
״אין על מה״ חייכתי והתיישבתי ליד אלירן
״תאכל כבר נו״ אמרתי והצבעתי על המגש
״מה את סתומה למה הבאת את כל זה״ הוא שאל
״כי הייתי בטוחה שאתם רעבים״ הסתכלתי על האיש והילדה אוכלים ״ועכשיו אני בטוחה עוד יותר״ אמרתי
״לא היית צריכה״ הוא אמר
״טוב דיי, יאאלה תאכל. לא אכלת מאתמול אתה בטוח מת עוד שניה״ אמרתי והוא חייך
מבטיחה לכם הבנאדם עוד שניה גמר את כל המגש לבד ! הוא היה כל כך רעב שהוא לא חשב על כלום ופשוט אכל הכל
״יופי אלירן, אתה רואה לא היה קשה״ אמרתי וחייכתי
״היה טעים״ הוא אמר
חחחחח מתאים לו
הדוקטור שדיברתי איתו היום בבוקר בדיוק עבר ליד החדר של לינוי
״לכי תשאלי אותו מה קורה״ אלירן אמר לי ואכל את החתיכה האחרונה שנשאר מהמגש
״טוב״ אמרתי וקמתי מהכיסא
״סליחה דוקטור״ אמרתי לו והוא הסתובב אליי
״מה שלום לינוי ? היא בסדר ?״ שאלתי
״המצב שלה משתפר״ הוא אמר
״וואו באמת ? אז יכול להיות שהיא תצא מזה ?״ שאלתי, הייתי בעננים
״יכול להיות… אבל אני חוזר על מה שאמרתי בבוקר, היא עדיין לא במצב הכי טוב שלה וזה יהיה ממש נס אם היא תצא מזה״ הוא אמר והלך
חזרתי ליד אלירן, ישבתי בכיסא לידו
״מה הוא אמר ?״ הוא שאל אותי
״שהמצב משתפר״ אמרתי והוא חייך, חייכתי גם
״אמרתי לך שהכל יהיה בסדר בס…״ הוא קטע אותי בנשיקה
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

השעה עכשיו – 02:54 לפנות בוקר
האחות נכנסה לראות מה קורה עם לינוי ויצאה משם בריצה כשהיא צועקת לרופאים ואחיות.
אלירן ישן וגם כל השאר…אבל אני לא הייתי מסוגלת…. לא יודעת פשוט לא הצלחתי להירדם.
האיש והילדה התעוררו מהצעקות של האחות והרגשתי שאני חייבת להעיר גם את אלירן
״אלירן תתעורר״ התנתקתי מהחיבוק שלו ושמתי לו יד על הלחי, שהתעורר יותר מהר
״לא רוצה אמא״ הוא אמר, נוו אלירן זה לא הזמן לשטויות !!
״אלירן משהו קורה״ אמרתי, הוא התעורר לאט לאט והתחיל להיות קצת יותר בפוקוס
״מה קרה ?״ הוא שאל
״משהו קרה ללינוי..״ אמרתי והצבעתי על החדר שלה, מיד הוא קפץ ממני.
עברה שעה… שעה של לחץ, שעה שאני וילדה הקטנה רק בכינו.
פתאום הדלת של החדר שלה נפתחה. הרופאים יצאו.. אחד אחד כשייש להם מבט עצוב בעיניים. הרופאה יצאה אחרונה, נגבתי את הדמעות ונגשתי אליה, אלירן בא מאחוריי והקשיב.
״סליחה, הרופאה״ אמרתי והיא הסתובבה אליי
״מה עם לינוי ? הכל בסדר ?״ שאלתי ורק חיכיתי שהיא תגיד לי שהכל בסדר !!
״אני מצטערת אבל בשעה 04:12 נקבע מותה״ היא אמרה והלכה.