התאהבתי בערס ? – עונה שניה, פרק 22

פרק 22
התעוררתי בבוקר…. צמודה לאלירן. פתחתי לאט את העיניים והסתכלתי מסביב.. לא היה שם אף אחד.
האיש מאתמול ישב על הכיסא ליד הילדה ושניהם עדיין ישנו.
זזתי טיפה מאלירן והסתכלתי עליו, הוא נירדם… יופי זה טוב שהוא ישן.
קמתי לגמרי מהכיסא… ואי השינה הזאת על הכיסא הזה הרגה אותי.
הורדתי את העקבים כדי לא לעשות רעש ולהעיר אותם, שמתי את הנעליים על הכיסא שישבתי והלכתי לשירותים.
שטפתי פנים וסידרתי טיפה את השיער.
חזרתי למקום שלנו, ליד החדר ועדיין כולם ישנו… פתאום ראיתי את הדוקטור יוצא מהחדר של לינוי והמבט שלו היה לא כל כך בסדר, לפחות זה מה שאני הרגשתי…
הלכתי אליו
״סליחה דוקטור ?״ שאלתי אותו
״כן ?״ הוא שאל והסתכל עלי
״בוקר טוב…״ אמרתי
״בוקר טוב״ הוא חזר אחריי
״לינוי בסדר ?״ שאלתי ישיר
״מי את בשבילה ?״ הוא שאל, נו מה יש לבית חולים הזה
״אני גיסתה״ אמרתי רק שיעזוב אותי
״אני יגיד לך את האמת… המצב שלה לא טוב.״ הוא אמר
״מה זאת אומרת ?״ שאלתי, למה הוא מתכוון לזה שהמצב לא טוב ?
״בואי נגיד שאם היא תצליח לעבור את זה, זה יהיה ממש נס״ הוא אמר.
מאז שהוא אמר לי את המשפט הזה, כאילו לא שמעתי כלום יותר.. היא חייבת לעבור את זה ! היא חייבת לשרוד את זה ! אלירן לא יחזיק מעמד בלעדיה… אני יודעת את זה… ועוד איך שהוא דיבר עליה אתמול – בכלל
הייתה לי צמרמורת
״את בסדר ?״ הרופא שאל אותי, הוא ראה שמשהו לא בסדר אצלי
״כן… תודה״ לקח לי כמה שניות לענות
אני לא הולכת להגיד שום דבר לאלירן.
״שיהיה לך יום טוב״ הוא אמר לי והלך
איזה יום טוב ? היום שלי כבר התחיל גרוע….
הלכתי חזרה למקום שלי ליד אלירן והתיישבתי שם…
״היא לבטח זוכרת ימים שאהבנו למה היא לא פה, ואם היא עוד זוכרת שתבוא״ שמעתי צלצול טלפון, זה בטח של אלירן…
אחרי כמה שניות הטלפון הפסיק ואז אז התקשרו שוב, אלירן התחיל להתעורר מזה
התקשרו שוב, הוא כבר התעורר סופית והוציא את הטלפון מהכיס
״הלו אחי״ הוא ענה לטלפון וסגר שוב את העיניים, אם הוא עונה ככה לטלפון אחרי שהעירו אותו, המצב ממש גרוע
״כן היא פה״ הוא אמר ונתן לי את הטלפון
״מי זה ?״ שאלתי אותו
״מאור״ הוא אמר, לקחתי לו את האייפון מהיד והצמדתי לאוזן
״הלו ?״ אמרתי וקמתי מהמקום
״חתיכת סתומה זה מה שאת״ הוא אמר, אם הייתי יכולה לחייך – הייתי מחייכת
״זה לא אשמתי נו… קרה משהו והייתי חייבת ללכת״ אמרתי, הסתובבתי במסדרון שם
אלירן הסתכל עליי
״מה קרה ?״ מאור שאל
״אני לא יכולה להגיד לך עכשיו, אני יגיע הבייתה אני יסביר לך״ אמרתי לטלפון
״רק איפה את שאני ידע ?״ הוא שאל
״בבית חולים״ אמר והמשכתי להסתובב
״אהה… מה ?!?!״ הוא צעק ״מה את עושה בבית חולים ?!״ הוא המשיך לצעוק
״עזוב עכשיו….. אני תכף יבוא הבייתה אני צריכה להחליף בגדים״ אמרתי
״טוב תבואי מהר״ הוא אמר וניתק, הסתכלתי על השעה – 9:24
״קח תודה״ נתתי לאלירן חזרה את הטלפון והתיישבתי לידו
״ואי עשית לי כאב ראש, כמה את מסתובבת״ הוא אמר, צחקתי… זה כל כך מתאים לו להגיד את הדברים האלה
״תקשיב, אני חייבת לחזור הבייתה להחליף את הבגדים האלה….. אז אני יחזור עוד שעה כזה טוב ?״ אמרתי
״אין לך בגרות גם ללמוד אליה ?״ הוא שאל, ואי שכחתי מהבגרות הזאת
״הבגרות תחכה״ אמרתי, הוא חייך
לא רציתי לעזוב אותו שם לבד… אבל הייתי חייבת, מאור לחץ עליי שאני יבוא הבייתה כבר, אז אני ילך לשעה ויחזור הכי מהר
״טוב אני זזתי״ אמרתי, נתתי לו נשיקה והלכתי לכיוון המעלית
מבטיחה כל הקטע הזה בנינו מוזר לגמרי… רק אתמול הוא נישק אותי והיום אנחנו כבר ביחד. ועוד לא יצא לנו לדבר בכלל על כל הקטע עם דור…. ואי דור !!! שכחתי ממנו לגמרי !! אני חייבת להיפרד ממנו !! טוב זה לא הזמן עכשיו ולא המקום ואני ממש לא הולכת להתקשר אליו כי הוא ירצה שנפגש ואני לא יכולה עכשיו
״אה רגע אלירן״ אמרתי והסתובבתי אליו
״תביא רגע שיחה״ נזכרתי שאין לי איך להזמין מונית… הוא נתן לי את האייפון שלו
״שלום, אפשר מונית לאסף הרופא ?״ אמרתי לאיש מהצד השני של הקו
״שולח לך״ הוא אמר וניתק
״תודה״ החזרתי לו את האייפון, נתתי לו עוד נשיקה והלכתי למעלית
ירדתי למטה, נכנסתי למונית ואמרתי לו את הכתובת של הבית שלי
״איפה היית ?״ מאור שאל איך שהגעתי לבית… יופי החפירות והחקירות התחילו
״בבית חולים, אמרתי לך כבר״ אמרתי לו
״אבל לא אמרת למה״ הוא אמר ונעמד מולי
״כי אחות של אלירן בבית חולים אז הלכתי איתו לשם…״ אמרתי בשקט
״מה קרה לה ?״ הוא שאל
״היא עברה איזה תאונה…״ אמרתי ״אבל מאור !! שום מילה !! אני לא צריכה שאנשים עכשיו ירחמו לי עליו..״ אמרתי
״בסדר תרגעי״ הוא אמר
עליתי לחדר שלי, דבר ראשון – הטענתי את הטלפון והוא נידלק… אמאאא כמה שיחות שלא נענו…
4 – דור
2 – מאי
7 – מאור
3 – תהל
ועוד הרבה הודעות מהם…. איך הדאגתי אותם, מסכנים… שלחתי לכל אחד מהם חוץ ממאור הודעה שהכל בסדר ושלא ידאגו ושאני לא יכולה לדבר עכשיו
אחרי זה נכנסנתי להתקלח.. שטפתי פנים וצחצחתי שיניים
כשיצאתי שמתי טייץ שחור מבריק וחולצה לבנה נופלת של גולגולת, נעלי בובה שחורות… מסקרה ממש בקטנה ובושם – הרבה… סידרתי את השיער שלי מהר
לקחתי את האייפון מהטעינה ואת המטען, מפתח וכסף ושמתי בתוך תיק יד כזה וירדתי למטה
הזמנתי מונית לבית חולים… היא הגיעה ונסענו…