התאהבתי בערס ? – עונה שלישית, פרק 2

פרק 2
היה שקט. אף אחד לא דיבר.
פתאום מאור נכנס לבית, בול בתזמון הכי טוב.
״הבנתי כבר לבד, אל תתאמץ״ אמרתי מהר וניסיתי לעצור את הדמעות.
״חכי רגע אגם..״ שמעתי אותו אומר אבל זה כבר לא משנה. עליתי לחדר ואיך שנכנסתי בום הכל פרץ החוצה. הוא הוכיח לי עכשיו שהוא לא אוהב אותי. הוא הוכיח לי עכשיו שהוא לא רוצה אותי יותר. הוא הוכיח לי שהוא התקדם הלאה ושכח ממני.
המשכתי לבכות… נפלתי על המיטה, מרטיבה את כל הכרית שלי. בדיוק כמו לפני חודש, בוכה בהיסטריה בלתי מובנת כזאת… רק שעכשיו זה היה ברור למה.
״אז בואי עכשיו לעולם אהיה לך תמיד האחד״ האייפון שלי צלצל, ידעתי מי זה רק לפי הצלצול – זאת מאי… לא אכפת לי עכשיו… לא בא לי לשבר עם אף אחד. אני רוצה להיות לבד עם עצמי.
״את היפה בנשים כל אחד שמע עלייך
את היא שנותנת לי חיים״ גם זה לפי הצלצול… תהל.
מה נסגר עם כולם היום ? תנו לי קצת שקט !!
המשכתי לבכות עוד איזה חצי שעה.. דמעות שפשוט לא יכולות להפסיק.
קמתי מהמיטה כמו רובוט, סוף-סוף הפסקתי לבכות, וירדתי למטה.. אני אפילו לא יודעת למה עשיתי את הדבר המטומטם הזה.
מאור ואלירן ישבו למטה עם בקבוק וודקה – עוד לא גמור, סיגריות ומוזיקה דיכאון
״מאור אני הולכת למועדון״ אמרתי ומזגתי לי קולה, מאז כל מה שקרה עם ההוא שניסה לאנוס אותי הוא שומר עלי כמעט מהכל, הלוואי והוא היה יכול לשמור אותי מאלירן.
״עם מי ?״ הוא שאל והסתכל עלי
״עם מאי״ אמרתי ישר… מה את סתומה ? מה את אומרת סתם דברים ?
״טוב אבל את מראה לי קודם מה את לובשת ואיך את הולכת״ הוא אמר והסתכל עליי, ראיתי איך אלירן מת אבל מת להגיד משהו… פשוט עוצר את עצמו. בעיה שלו.
״טוב״ אמרתי ועליתי למעלה. הוא רואה את כל סימני הבכי, הוא רואה את כל הכאב אבל הוא בוחר באפשרות של – לא להגיד כלום.
נכנסתי לחדר, קודם כל אמרתי למאי שהולכים למועדון… היא דווקא שמחה שאנחנו קצת יוצאות. דיברתי עם תהל, הכל היה בסדר… קבענו ל11, השעה 9 וחצי עכשיו..
נכנסתי להתקלח, וכשיצאתי לבשתי שורט שחור וחולצה צבעונית נופלת יפה כזאת, עקבים שחורים.. עברתי על המחליק בקטנה, מסקרה ממש טיפה ובושם מלא.
הסתכלתי במראה, היו עוד כמה סימני בכי קטנים, אבל כמעט שלא ראו אותם. באמת אני ניראתי טוב..
״רדי״ קיבלתי הודעה ממאי, לקחתי מפתח, כסף ואת האייפון וירדתי למטה
״בסדר ?״ שאלתי ועשיתי סיבוב.
אלירן עוד דקה מת, ואני לא מגזימם… הלוואי ימות !!!! כמה כאב הוא גורם לי !! איזה ימות… אני לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלעדיו. מטומטמת מטומטמת מטומטמת שחשבת שבזמנו זה היה הדבר הכי טוב.. אבל עכשיו הוא מראה לי שאף פעם לא טעיתי לגביו – הוא שובר לבבות לא קטן.
״בסדר גמור, תהני אחותי״ הוא אמר, נתתי לו נשיקה בלחי ויצאתי מהבית..
אני בטוחה במה שהולך להיות הערב…..