התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרק 53

פרק 53 –

– ״מה זה השטויות האלה ?״
״אני ניראת לך צוחקת ?״
– ״חודשששש ?״ הוא צעק ושמעו אותו בכל הבית.
היינו לבד אצל אלמוג. עוד יום וחצי יש לי טיסה לאמריקה… ואחרי מה שקרה אתמול, אנחנו סוג של ביחד, חזרנו.. מה שאומר שהייתי חייבת לספר לו שאני נוסעת.
״שלושה שבועות, לא ביג דיל״ חייכתי.
קצת ציניות לא תזיק כאן.
– ״אני בא איתך״ הוא קבע בלי חיוך, בלי חצי חיוך, בלי כלוום! פשוט רצינות מוחלטת.
לא יודעת למה, ישר התחלתי לצחוק. יש לו יציאות שאני לא מבינה בכלל מאיפה הוא מביא אותן.
״אתה נשאר כאן״ קבעתי אחרי שהפסקתי לצחוק.
– ״וואלה ואת תהיי שם עם כל האמריקאים המכוערים האלה, לא מתאים לי״ אמר ומזג קולב לשתי כוסות.
״אולי תרגע ?״ התחלתי להתעצבן.
לא ידעתי שהוא כזה רכושני שזה מפחיד פשוט.
– ״סמאקקקק״ הוא הרים את הקול ודפק על השולחן. מהרעד של המכה הכוס נפלה ונשברה.
רק אלמוג מסוגל לזה, אין פשוט כישרון מיוחד.
ישר קמתי והבאתי נייר לנקות את כל הקולה מהרצפה ואחרי זה להרים את הזכוכיות.
״אתה חייב ללמוד לשלוט בכעסים שלך״ אמרתי והרמתי עוד רסיס של זכוכית מהרצפה, מזל שאני עם נעליים.
אחרי זה הסתכלתי עליו, ראו שהוא התאפק לא להגיד לי משהו.
״נו תגיד את זה״ אחרי אחרי שהמבט כבר הציק לי.
– ״להגיד את מה ?״
״את מה שייש לך להגיד״
– ״רק שלא תבגדי בי״ הוא אמר.
התאכזבתי ממנו שהוא אפילו חושב על האפשרות הזו! נפגעתי שהוא חושב שאני כזו…. עד שהצלחנו ליצב את הקשר שלנו, למה שאני אלך ואהרוס הכל מחדש ? הוא יודע כמה אני אוהבת אותו, אבל הבעיה שאלמוג תמיד צריך לשמוע את זה מחדש, כל פעם…. הוא רוצה שאני אגיד שזה לא יקרה, ושאני אתן לו צומי של – 'וואלה אני לא אהיה שם, אז זה יכול לקרות'.
״ואו איזה כיף לדעת שזה מה שהחבר שלי חושב שאני אעשה באמריקה, אצל דודים שלי בבית״ אמרתי ולא הסתכלתי עליו בכלל.
לא הגיע לו היחס הזה כרגע, חשבתי שהוא סומך עלי, בוטח בי…. אבל כניראה שטעיתי….
– ״אל תעשי את זה לוטן״ הוא אמר.
״לעשות את מה ?״ לא הבנתי.
– ״רחמים עצמיים״
הייתי בשוק מוחלטטטט! רחמים עצמיים ? הוא לא מתבייש ?
״אתה יודע מה אלמוג… עזוב״ אמרתי וקמתי מהרצפה.
עזבתי את כל הזכוכיות איך שהן, לקחתי את הדברים שלי והלכתי.
אם הוא לא סומך עלי, מה נשאר לי לעשות אצלו ?

– מנקודת המבט של אלמוג –
והנה שוב הגאון הורס הכל… כוסעמק ערס, למה כל פעם הריבים המסכנים האלה. לא יודע מה איתה, אבל היא הולכת להיות שם, לא אני. ואם יש דבר אחד שאני לא מסוגל לסבול, שהיא משחקת אותה אדישה. לוטן ילדה יפה, אני לא מטומטם. הרבה יתחילו איתה שם, השאלה היא אם היא תזכור אותי באותו רגע בכלל.
מרשה לעצמי לחשוב על דברים כאלה, מה לעשות אוהב אותה, מודה! אשמתי שהתאהבתי, אבל שלא תנצל את זה לרעה…
המשכתי להרים את כל הזכוכיות מהרצפה.
מרוב המחשבות על הקטע המסריח הזה, חתכה אותי זכוכית. שטפתי במים ושמתי איזה תחבושת, אנא עארף איפה מצאתי אותה.
עליתי להתלבש. אחרי זה לקחתי מפתחות של האוטו ויצאתי, נסעתי לבית של לוטן. לא מתאים לי שהיא תיסע וזה ישאר איך שזה…. בכל זאת, חשובה לי.

– מנקודת המבט של לוטן –
הגעתי לבית, ולמרבה ההפתעה כולם היו שם.
– ״סיימת לארוז ?״ אבא שאל אותי לפני שעליתי לחדר שלי.
״נשארו לי כמה דברים אחרונים״ אמרתי.
הוא הנהן והמשכתי לעלות במדרגות.
הגעתי לחדר שלי, זרקתי את התיק בצד ונשכבתי על המיטה.
לא רוצה לחשוב על אלמוג!
לא מאמינה שחשבתי שזה ילך בנינו….
אף פעם לא חשבתי שהוא כזה רכושני, ואם כבר חושבים על זה… אני לא מנורה, אני בן-אדם! אני לא רכוש של אף אחד, בטח לא שלו.אם הוא רוצה להיות כזה, לחשוב שאני, זאת שאמורה להיות חברה שלו, שאני אלך ויבגוד בו ? הרי אם המצב היה הפוך, זה ברור שלא הייתי עושה לו את הקטע הזה…
נכנסתי להתקלח, כשיצאתי לבשתי פיגמה צהובה של פו-הדב. סידרתי עוד כמה דברים במזוודה כי מחר לא יהיה לי זמן לזה.
ואז הדלת של החדר שלי נפתחה, אבל אף אחד לא נכנס.
– ״יש אישור להיכנס ?״ שמעתי את הקול שלו.
לא משנה מתי היציאות המפגרות שלו תמיד קיימות איכשהו.
״יש ברירה ?״ אמרתי וקיפלתי חולצה.
הוא נכנס וסגר את הדלת, הרים אותי מהכיסא ליד המזוודה ושם אותי על המיטה, אחרי זה הוא ישב לידי ולא אמר כלום.
הזכרתי את זה שהוא מקרה מיוחד ?
״זה יהיה ככה עוד הרבה זמן השקט הזה ? פשוט יש לי עוד לסדר חצי מזוודה״ אמרתי אחרי 5 דקות של שקט.
ממש שקט אבל, מוחלט, היה אפשר לשמוע רק את הרעש של המזגן.
– ״את חייבת להבין אותי לוטן״ הוא התחיל להגיד.
– ״את נמצאת שם, עם המכוערים האלה, כמעט חודש שלם, ביבשת אחרת בכלל, מה את רוצה שאני אחשוב ?״ הוא שאל.
כשהוא מציג את זה ככה, יכולתי להבין אותו באיזושהיא דרך….
״אבל למה אתה לא סומך עלייייי ?״ התעצבנתי עליו.
– ״עלייך אני סומך, עליהם לא״ הוא קרץ.
חייכתי, למרות שהוא מעצבן, הוא המעצבן שלי.
ועם כמה שלא ננסה להפוך את התמונה היא תמיד תדאג ככה, אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי. וכניראה שאם הוא מצא דרך להגיד לי את כל זה, אני באמת חשובה לו… כי הוא פשוט לא רוצה להיפגע ממישהי שחשובה לו.
– ״חולה על החיוך הזה״ הוא צעק והתקרב אלי.
אני אהרוג אותו, לינוי ישנהההה!
״שתוק כבר חולה נפש״ צחקתי ושיחקתי עם הקצה של השיער.
– ״תשתיקי אותי״ הוא חייך כשכבר היה שניה מנשיקה ממני.
״נו, באמת ?״
התקרבתי עוד טיפה והדבקתי לו נשיקה.