התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרק 32

פרק 32 –

– כעבור שבוע –
״ואיייייי איזה מעצבנים״ אמרתי בלחש עצבני כזה לנועה
היינו בדרך לכיתה וכל הדרך כל השכבה לא מפסיקה לנעוץ בי עיניים
כאילן אנשים, מה קורה איתכם ??
– ״נשבעת לך אני שנייה מלהעיף להם כאפה״ היא אמרה
הגענו לכיתה, וכאילו זה היה מתואם- המבטים ישר עליי
שונאתת את זה פשוט שונאת !
התיישבנו במקום שלנו ביחד, אחרי דקה היה צלצול
״ואי שיט אני צריכה לעשות מועד ב׳ בהיסטוריה״ אמרתי לנועה, לא יודעת איך אבל פתאום נזכרתי בזה
– ״דברי עם המכשפה אחרי השיעור״ היא אמרה
המורה נכנסה, כולם עמדו ואחרי דקה היא סימנה לכולם לשבת
בחיים שלי לא השתעממתי ככה
את מי מעניין מה קרה בעלייה השלישיתת את מיייי
פתחתי מחברת, וסתם התחלתי לצייר
– ״לוטן אני רוצה לדבר איתך בסוף השיעור״ המורה פתאום אמרה
״טוב״ עניתי לה והמשכתי להתעסק עם המחברת
עבר השיעור, לא מהר בכלל
המורה סימנה לי לבוא אליה בדיוק כשהיה צלצול
– ״אנחנו בקפיטריה״ נועה אמרה ויצאה עם שחר ונוי
סידרתי את התיק שלי והלכתי למורה
– ״הפסדת המון בשבועיים האחרונים, ואת חייבת להשלים הכל כי יש לך עוד מעט מתכונת״ היא התחילה להגיד
– ״אני יודעת למה לא הגעת הרבה זמן ואני גם משתתפת בצערך״
״תודה״ עניתי לה
״אני צריכה לעשות מועד ב׳ על המבחן שבוע שעבר״ אמרתי
– ״אוקיי ותעשי לי טובה תשלימי את החומר״ היא אמרה והנהנתי לחיוב
יצאתי מהכיתה ונתקעתי במישהו.. הוא היה יותר גבוה ממני וקיבלתי ממנו מכה בראש חח
״מה אתה דפוק ?!״ ישר צעקתי, לא יודעת זה היה אינסטינקט חחח
– ״אני דפוק ? סתכלי לאן את הולכת״ הוא אמר, הקול שלו היה כל כך מוכר
הרמתי את הראש והסתכלתי עליו, ידעתי שזה הוא
– ״אה שוב את״ הוא אמר
״כן שוב אני״ אמרתי בחיוך ציני כזה
כל השבוע הזה הוא היה כזה חמוד ונחמד אלי.. הרגשתי שאכפת לו ממני
אבל זהו נגמרה השבעה הוא חייב לחזור להיות חרא ילד ?
– ״נו לא התכוונתי לזה ככה״ הוא אמר ותפס לי את היד כזה בצורה מוזרה קצת
״נו מה אתה רוצה אלמוג ?״ אמרתי והעפתי את היד שלי ממנו
לא רוצה שהוא יגע בי בכלל אחרי איך שהוא מדבר
– ״איך שאת רוצה״ הוא אמר והלך
מה יש לו ?
פיצול אישיות, פשוט פיצול אישיות
הלכתי לכיוון הקפטריה, נועה אמרה שהן יהיו שם
הגעתי וראיתי רק את נוי ושחר, בלי נועה
״איפה נועה ?״ שאלתי את שתיהן
– ״הלכה לדבר עם דולב או משהו״ נוי אמרה
״וואלה ?״ אמרתי בחיוך כזה
סוף סוף עיניינים זזים פה, למרות שעוד לא שמעתי מה היה במסיבה
ישבתי איתן בינתיים, דיברנו קצת
פתאום ראיתי את דולה עובר כזה, הוא לא היה עם נועה
ראיתי אותי חוזר מהאיזור של הדשא, אחרי האולם ספורט. יש שם כל מיני ספסלים בטח הם ישבו שם
חיכיתי כמה דקות, אולי היא תכף תחזור, אבל לא קרה כלום
״שומעות, אני הולכת לקנות קולה רגע״ אמרתי וקמתי מהמקום
– ״סבבה״ שחר אמרה
לקחתי את התיק והלכתי למאחורי אולם ספורט,
כמו שחשבתי, היא ישבה על ספסל.. לבד
התקרבתי אליה, ראיתי שהיא בוכה
״מה קרה אהבת חיי ?״ אמרתי והתיישבתי לידה בספסל
– ״הוא..״ היא אמרה מגמגמת כזה
״הוא מה ?״ אמרתי, ניסיתי לעזור לה להשלים את המשפט
– ״הוא…״ היא ניסתה להגיד שוב אבל לא הלך לה
״ששש… דיי תרגעי״ אמרתי וחיבקתי אותה
לאט לאט היא הפסיקה לבכות, הוצאתי בקבוק מים מהתיק שלי והבאתי לה
היא שתתה כמעט חצי בקבוק בשלוק, שתהיה בריאה
אחרי זה היא החזירה לי את הבקבוק, שמתי אותו בתיק וראיתי שהיא נירגעה קצת
״עכשיו תספרי לי מה קרה, מ ה ת ח ל ה״ אמרתי והדגשתי את ה- מהתחלה
״זוכרת את המסיבה שלו לפני שבועיים ?״ היא התחילה להגיד, הנהנתי.. איך אפשר לשכוח את היום הנוראי הזה ?
היום שהשתנו לי החיים..
– ״אז בקיצור.. לא יודעת הכל זרם כזה בסדר, היינו בראש טוב… הייתה נשיקה״ היא אמרה
״מה ????״ אמרתי בהתלהבות כזאת
״אז מה את בוכה אחותי ?? יש לך חבר!״ הייתי עם חיוך
– ״אז זהו שלא״ היא אמרה
בשניה כל ההתלהבות שהייתה לי ירדה
״מה קרה ?״ שאלתי
– ״הוא אמר שזה לא ילך בנינו״
״מה זה ??״
מה הוא מפגר אני לא מבינה ??
– ״כן..״ היא אמרה בשקט כזה
״הוא אמר למה ?״ שאלתי
– ״לא״
״אז עזבי את הדבע הזה מה את צריכה אותו ?״ אמרתי
– ״הוא מושלם״ היא אמרה בקול כזה שעוד שניה היא מתחילה לבכות
״תזהרי ממני לבכות שוב, אני הורגת אותך״ אמרתי והוצאתי מים מהתיק שלי
– ״טוב עזבי את הדפוק הזה״ היא אמרה פתאום
חח זה מה שאני אוהבת בנועה, שהיא עוברת דברים במהירות שיא, שהיא לוקחת הכל באופטימיות ושהיא עושה מכל דבר צחוק
לקחתי לגימה מהמים
– ״ראיתי בינך לבין אלמוג זיקוקים״ היא אמרה
נחנקתי מהמים ממה שהיא אמרה
מהההה זה ? אני ואלמוג ? זיקוקים ? מה ?