התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרקים 49+50

פרק 49 –

-מנקודת המבט של דין –

״אני צריך את העזרה שלך״ אמרתי לשיר, האקסית המי יודע כמה שלי.
– ״ולמה לי לעזור לך אחרי מה שעשית לי ?״
התקרבתי אליה ונתתי לה נשיקה, בטוח זה ישכנע אותה.
– ״מה אתה צריך ?״ היא חייכה.
״מכירה את אלמוג סוויסה ?״ שאלתי.
– ״נו״
״אז ככה…״
התחלתי להסביר לה את כל התוכנית. כל עוד זה תלוי בי ? לוטן ואלמוג לא יחזרו להיות ביחד.

– מנקודת המבט של לוטן –
דפקו בדלת, הסתכלתי בעינית כדי לראות מי זה. כמו שחשבתי, לא אחר מאשר אלמוג.
״אוראל לא כאן, אתה יכול ללכת״ צעקתי כדי שישמע.
– ״את יודעת שאני כאן בשבילך, נו תפתחי״ צעק חזרה.
לא אמרתי כלום וגם לא פתחתי. אני לא רוצה לראות אותו. לא מספיק כמה שבכיתי ביומיים האחרונים, אני יודעת שאיך שאני אראה אותו הכפתור של הדמעות ילחץ שוב.. ואני לא אוכל לעצור את זה.
עברה חצי שעה, אני כמעט בטוחה שהוא הלך.
היה עוד צלצול בדלת, התקרבתי והסתכלתי שוב בעינית. הפעם אוראל היה שם.
פתחתי לו את הדלת ורק אז ראיתי את אלמוג יושב לידה.
״אני לא מאמינה על שניכם״
אלמוג ישר קם מהרצפה ועמד ליד אוראל.
– ״תני לו לדבר שניה נו״ אוראל ניסה לדבר איתי, אבל לא הקשבתי לכלום.
הסתכלתי על אלמוג ודמעה ראשונה עלתה לי בעיניים.
– ״חיים שלי״ הוא התחיל להגיד ונגע לי ביד.
חיים שלו, חחח הצחיק אותי.
״אל תיגע בי״ העפתי ממני מהר את הידיים שלו.
״אוראל אתה נכנס או נשאר איתו בחוץ ?״
– ״זוזי זוזי מטומטמת״ אוראל הזיז אותי ונתן לאלמוג לעבור לתוך הבית.
אין לי סבלנות לשניהם.
עוד דמעה ירדה לי על הפנים, לראות שאח שלי עושה לי בכוונה, גורם לי לסבל לראות את הבן אדם שאני הכי שונאת.
״אתה לא מבין שאני לא רוצה לראות את הבן אדם הזה ?״ צעקתי על אוראל.
– ״עכשיו את והוא נשארים כאן, ופותרים את העניין הזה״ הוא ענה ועלה לחדר שלו.
לא מאמינה עליו.
– ״את יכולה שניה להקשיב ?״ אלמוג שאל אחרי כמה שניות.
״לא״
– ״אבל זה לא אשמתי תביני״ הוא צעק.
״לא אכפת לי אתה לא מבין ? שיקרת לי! אני אשכרה הכנסתי אותך לחיים שלי!״
צעקתי. בכיתי.
הכל התערבב ביחד.
״הכנסתי אותך ללב שלי״ את זה אמרתי כשאני כבר שבורה.
״ואז אני צריכה לשמוע שהבן שהיה הכי חשוב לי משקר לי״
נפלתי על הרצפה. קברתי את הראש בברכיים. לא רציתי שהוא יראה אותי ככה. אני חלשה עכשיו, והוא יכול לנצל את זה..
הוא התיישב לידי בלי לומר כלום. ככה ישבנו בערך חצי שעה, עד שנרגעתי והפסקתי לבכות.
היה שקט, שמעתי רק את המשימות של שנינו.
– ״אני לא יכול לראות אותך בוכה״ הוא לחש.
– ״אני אוהב אותך לוטן״
״היית צריך לחשוב על זה לפני״ אמרתי.
הסתכלתי עליו, מבטיחה לעצמי שזו הייתה הפעם האחרונה שאני בוכה מולו.
– ״איך שאת רוצה״ הוא צעק.
קם והלך.

-מנקודת המבט של אלמוג-
יצאתי מהבית של לוטן, כולי עצבני. בחיים שלי לא השפלתי את עצמי מול בחורה כמו שעכשיו השפלתי. והיא עדיין, ראש בקיר.
הוצאתי סיגריה והדלקתי, חשבתי שזה ירגיע אותי, אבל טעיתי. כמו כל דבר שקורה בזמן האחרון, אני טועה. וטועה. וטועה. אם זה באהבה של החיים שלי, ואם זה עם אמא שלי ואחותי.
בזמן האחרון אני פוגע בכל מי שקרוב אליי סעמק.

פרק 50 –

-מנקודת המבט של אלמוג-
הגעתי לבית. אף אחד לא היה. אה נכון.. הם נסעו לאיזה חופשה. חבל שלא נסעתי איתם, הייתי מונע את כל זה עכשיו.
התעקשתי להשאר בבית כמו מפגר, ועל דבר איד אני מודה כי אף אחד לא יכול לעצור אותי עכשיו.
הוצאתי בקבוק וודקה מהמדף של דוד שלי, אבא של נועה.
שתיתי, לא הפסקתי. עד שאני לא שוכח, לא מפסיק.
אחרי רבע שעה סיימתי את הבקבוק, הלכתי להביא עוד אחד. ואז הבנתי, לא משנה כמה אני אשתה.. לא יכולתי לשכוח אותה, היא לא יצאה לי מהראש.
התחלתי לצחוק עם עצמי, מה שאני תמיד עושה כשאני שיכור. התחיל להיות לי חם, הורדתי חולצה.
ואז היה צלצול מאיפה שהוא. לקח לי זמן להבין שהוא מהדלת.
קמתי, כולי מתנדנד מצד לצד. מקווה שזו לוטן שבאה לבקש סליחה על ההתנהגות שלה מקודם.
פתחתי את הדלת, וראיתי מישהי בלונדינית מזה מוכרת.. לא יודע מאיפה.
– ״אפשר להיכנס ?״ היא שאלה ופשוט נכנסה.
היא הלכה ישר לשולחן, לקחה את הבקבוק ושפכה את כולו בכיור.
״מה ניראה לך שאת עושה ?״ התעצבנתי עליה.
– ״משקמת לך את האגו״ היא ענתה וסדרה לעצמה את השיער הזה שלה.
״מה זה ?״
– ״אתה כרגע רווק מתוסכל, ואני מושלמת לתפקיד״
מאיפה היא באה לי יווארדי.
״מה זה ?״
– ״אני בלונדינית, אני יפה, אני לא קנאית ואני באה בלי דרישות״ היא חייכה.
״את פסיכית לגמרי״
חזרתי לעצמי קצת, הבנתי מי זו.
– ״לוטן זרקה אותך כי לא היית מספיק טוב בשבילה״
״מאיפה את יודעת על לוטן ?״
התחלתי להתעצבן שוב. מאיפה שיר הזאת באה עכשיו, בזמן הכי גרוע. ומה היא מכניסה את החיים שלי בתוך הדיבור המסריח שלה.
– ״אנשים מדברים״ היא אמרה וסדרה את השמלה שלה.
״טוב יאלה צאי לי מהבית״
הלכתי לדלת ופתחתי אותה, אין לי כוחות לחרטות סוג ז' עכשיו.
– ״תכיר בזה אלמוג, נשארת בלי כלום״
היא התקרבה אלי ונגעה לי בכתף.
אם מישהו היה אומר לי שהיא נהייתה כזו שרמוטה מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה, הייתי תופס ממנה מרחק.
״הבנתי אותך, שלום ותודה״
יאלה שתלך כבר הבת זונה.
– ״אתה פגוע, אתה מתוסכל, הקרבת את כל מה שהיה לך בשביל מישהי שלא מבינה איזה אוצר נפל לה לידיים. זה לא פייר מה שקרה לך״
היא העבירה עלי יד, וגם מבט. מה היא רוצה כבר.
״איזה הגזמות יווארדי״
– ״אתה גבר מיוחד ואתה צריך מישהי שתעריץ אותך״
עכשיו היא מתחילה לדבר.
״מה את רוצה ממני ?״ שאלתי אותה.
– ״אני רוצה להזכיר לך כמה אתה שווה״
היא חייכה, התקרבה ונישקה אותי.
הנשיקה של לוטן לא רואה אותה ממטר. אבל אם כבר מזכירים את לוטן, כניראה זה נגמר.
שיר עזבה אותי, סוף סוף.
– ״תחשוב על זה״ אמרה והלכה.

-מנקודת המבט של לוטן-
עליתי לחדר שלי.
בדרך עצרתי בחדר של אוראל.
״תודה רבה לך״ אמרתי בהכי יבש שלי, לגרום לו לנסות להבין שהוא באמת איכזב אותי!
נכנסתי לחדר, ישר צנחתי על המיטה.
ירדו כמה דמעות, הרבה פחות ממה שחשבתי, שזה כבר טוב.
אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה, הוצאתי את האייפון מהמטען שלו ולקחתי אותו אליי.
על המסך הייתה תמונה שלי ושל אלמוג מהמסיבה האחרונה של חבר שלו. הסתכלתי על עצמי, רק כמה שעות בודדות לפני שכל הבלאגן התחיל…
על הצג הופיעה הודעה חדשה מ- ״אהבת חיי היחידה״, נועה.
– "מכוערת את ערה ?" היא שלחה.
בכל דבר היא מזכירה לי את אלמוג, גם בדיבור.
היא נסעה לאיזו חופשה עם ההורים שלה.. למה הם פשוט לא יכלו לקחת את אלמוג איתם ???
– "מבינה שלא, דברי איתי" היא כתבה אחרי כמה דקות.
לא עניתי לה, לא היה לי כוח לכלום. גם לא אליה…
נכנסתי מתחת לשמיכה, ניסיתי לישון.
אבל כשהשעה הגיעה ל- 03:24 הבנתי שהיום אני כבר לא ארדם.
ירדתי למטה, מזגתי לי כוס מים ועליתי חזרה לחדר.
נכנסתי לאינסטגרם, גם ככה אין לי דבר יותר טוב לעשות עכשיו.
עשיתי כמה לייקים לחברות שהיו במסיבה, מסיבה שגם אני הייתי אמורה להיות בה אבל במקום זה.. אני בבית, מתמרמרת כמה שהחיים שלי מסריחים.
עשיתי רענון לדף וראיתי תמונה חדשה מאלמוג. עניין אותי לראות מה הוא מעלה… למרות שאני ממש לא אמורה להתעניין בו.
הוא העלה תמונה של כמה בקבוקי וודקה ותייג שני חברים.
הבנתי שהוא לא מתחרט על כלום.. וכנראה שזה נגמר…..
זה נגמר ?