התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרק 48

פרק 48 –

חיפשתי את דין בין כל האנשים, אני רוצה להבין למה הוא התכוון. למה הוא סתם זורק משפט ונעלם ?
״אפשר מים ?״ שאלתי את הברמן.
– ״זה מה שיפה כמוך שותה ?״ הוא צחק.
״חבר שלי לא אוהב שאני שותה דברים אחרים, סורי״ אמרתי.
קצת לייבש אותו שינחת. אני גם ככה בעצבים על דין ואלמוג, לא צריך גם עוד דברים על הראש.
– ״תוקפת הבחורה״ הוא צחק והביא לי את הכוס מים.
המשכתי לחפש את דין. אחרי רבע שעה של חיפושים לא יכולתי כבר לדרוך על הרגלים. העקבים האלה הרגו אותי.
שמתי את הכוס על איזה שולחן שהיה שם והתיישבתי בספה. ורק אז קלטתי את דין.
״למה התכוונת ?״ שאלתי כשהתקרבתי אליו.
הוא היה עם הגב אליי ודיבר עם מישהי, כשניראה לא שמע אותי כי לא ענה לי.
״היי חמודה, אני בטוחה שהשיחה שלכם מאוד חשובה אבל חברה שלו לא כל כך אוהבת את זה שאתם מדברים״ אמרתי והצבעתי סתם על איזה מישהי.
העיקר שהיא תלך כבר!
היא דפקה לו מבט והלכה. ברוך ה'.
– ״למה זה היה מטומטמת ?״ הוא עוד שניה צעק עלי.
״ואו בן אדם תרגע, גם ככה לא היה לכם סיכוי״
– ״ואו, תודה על העידוד לוטן״
״בכיף״ חייכתי.
״עכשיו אתה מוכן להסביר לי מה אומר המשפט שדפקת לי לפני חצי שעה ?״
התעצבנתי. הוא אומר לי משפטים שה' יודע מאיפה הוא מביא אותם ואחרי זה ממשיך כאילו הכל כרגיל.
אם יש לו משהו להגיד.. למה הוא לא אומר וזהו ? למה להאשים את אלמוג ?
– ״נו אמרתי לך כבר. תבדקי את זה עם חבר שלך״
״אבל מה לבדוק מפגר ??״
התעצבנתי עוד יותר. הורגים אותי האנשים האדישים האלה.
– ״תגידי לו שדיברת איתי, ותראי איך הוא יגיב״ הוא אמר וחיפש את הבחורה הזו ממקודם.
– ״יאלה לוטן, זזתי״ הוא אמר והלך.
הבן אדם הזה פשוט חי בסרט רע.
מה יש לו ? קשה להגיד את מה שייש לך להגיד ולסגור סיפור ?
הלכתי לבקש עוד מים מהברמן ההוא. הוא הביא לי את הכוס והפעם חיפשתי את אלמוג.
מצאתי אותו מהר יחסית.. יותר מהר מאת דין, זה בטוח. בדרך אליו כמעט מעדתי. אבל מישהו עזר לי להתייצב ברגע האחרון לפני שאני פוגשת את הרצפה.
הייתי עייפה ומבולבלת בו זמנית. ההרגשה הזו שייש מצב שאלמוג מסתיר ממני משהו שיגעה אותי.
״אלמוג״ אמרתי כשכבר הייתי מספיק קרובה אליו והוא ישר הסתובב.
– ״חיים שלי״ הוא אמר ובא אליי.
– ״חיפשתי אותך, איפה היית ?״
״סתם הסתובבתי כאן״
לא הזכרתי את דין, אם כבר נדבר על זה אז נדבר בבית או משהו, לא כאן מול כולם.
– ״מקווה בשבילך שלא שתית״ הוא אמר והצביע על הכוס ביד שלי.
״זה מים אבא״ אמרתי והוא חייך.
״אני עייפה, אפשר ללכת ?״
הוא הנהן לחיוב ולקח לי את היד.
איך הוא יכול להחזיק לי את היד כשיש דברים שהוא לא מספר לי ????בין זוג אין סודות. אז איך אני לא מסתירה ממנו כלום והוא לא יכול לעשות אותו דבר ? הרגשתי שהוא לא בוטח בי, לא סומך עליי.
הגענו לאוטו שלו. הנסיעה עברה בשקט, אפילו מוזיקה לא היה.
– ״אלייך או אליי ?״ הוא שאל כשהגיע לפניה שבין שני הרחובות.
״אליי״ אמרתי וחזרתי להסתכל מחוץ לחלון. היה חושך בחוץ ולא היה אף אחד ברחוב.
– ״למה את שקטה מדיי ?״ הוא שאל.
אני כל כך שקופה שרואים שעובר עלי משהו ?
״דיברתי עם דין״ אמרתי חלש כזה.
– ״מה ?״ הוא שאל וישר עצר את המכונית.
״הוא סיפר לי הכל״ העמדתי פנים שאני יודעת את מה שקרה בניהם, אבל בעצם לא ידעתי כלום. ידעתי שאם אני אשאל את אלמוג ישירות הוא ינסה להעביר נושא ולא לענות ברצינות. אז הדבר הכי טוב הוא להעמיד פנים שאני יודעת משהו ואז זה כבר יבוא לבד.
– ״איזה בן של זונה״
הוא התחיל לדפוק על ההגה. אחרי זה הוציא סיגריות ומצית והדליק.
– ״אני מצטער לוטן״ הוא התחיל להגיד אחרי שהוא סיים את הסיגריה הראשונה.
– ״התכוונתי לספר לך את כל הסיפור של ההתערבות עם דין״
הייתי בשוק מוחלט.
לא ידעתי מה לעשות.
– ״אבל חשבתי שזה לא חשוב כבר״
מ.ה ?
דין ? זה שאני אמורה לבטוח בו ? זה שביקש להיות הידיד הכי טוב שלי ? זה שאמר שאני חשובה לו ?
ואלמוג…. בגלל זה הוא ניסה לגרום לי להתאהב בו כמה שיותר מהר. בגלל זה הוא לא עזב אותי עד שהיינו ביחד.
״התערבות ?״ אמרתי וירדה לי דמעה על הפנים.
״זו הייתה תחרות ? לבדוק במי אני אבחר ?״ שאלתי.
״לבדוק מי ישיג אותי קודם ?״ פה כבר צעקתי.
כאב לי ששני אנשים חשובים לי, אם לא הכי חשובים, עושים לי דבר כזה.
משקרים לי.
מתערבים עלי.
רעדתי כולי, רק מהמחשבה שאלמוג..
אלמוג שלי…. לא באמת אוהב אותי.
הכל היה משחק, הכל היה רק מילים.
מילים בלי משמעות.
– ״לוטן זה לא מה שאת חושבת״ הוא אמר.
– ״אני נשבע לך שהכל בנינו אמיתי״
״בנינו ?״ שאלתי מופתעת.
״אין בנינו כלום״
נגבתי מהר דמעה שירדה, כדי שהוא לא יראה. פעם שניה שזה קורה, פעם שניה שאני נפגעת מאהבה. פתחתי מהר את הדלת ויצאתי מהאוטו, כדי שהוא לא יוכל לעצור אותי.
אני לא רוצה שום קשר אליו יותר.