התאהבתי במורה שלי פרק 8
השעה כבר שבע בערב, בטני החלה לזמר מרוב הרעב, יצאתי מהחדר והלכתי לחדר אוכל.
לא היו הרבה אנשים, ומי שהכי בלט זה היה בן, הוא ישב עם מישהי בלונדינית, היא דיי יפה, הם צחקו בניהם, מה שגרם לשנאה שלי כלפיו להתגבר, כי בגללו אני תקועה כאן ולא רואה את אחי, שעכשיו נמצא עם שני אנשים שבטח מדכאים אותו עם המצב רוח המחורבן שלהם.
לקחתי מגש, שמתי עליו את הצלחת ואת הכוס והתקדמתי אל האוכל, שמתי קצת אורז וחתיכת חזה עוף מכובדת, ובצלחת נפרדת שמתי סלט ירוק קצוץ, מזגתי פטל לתוך כוס והתיישבתי על יד מישהי, שישבה לבדה ואכלה.
היא כבר סיימה לאכול בעודי מתענגת על כל ביס מהחזה עוף ומרגישה את הרעב נעלם אחרי כל ביס מהאוכל.
היא קמה ממקומה לקחה את המגש והלכה לרוקן אותו ויצאה מהחדר אוכל, היא הייתה נראית קצת עצבנית, או שאולי אני סתם מדמיינת.
אחרי שסיימתי לאכול, הרגשתי כאילו בלעתי בלון, הזזתי את המגש קצת קדימה והבטתי על בן ממש בטעות, עיניו השחורות והגדולות הביטו בשלי, העברתי דרך מבטי את כל מה שאני חושבת עליו מבלי לשים לב, קשה לי להרגיש רגשות, לא משנה מאיזה סוג, אני קצת ישירה, והוא יצטרך להתמודד.
לבסוף קמתי מהכיסא לקחתי את המגש, שמתי את הכוס עליו והלכתי לרוקן אותו.
יצאתי מהחדר אוכל, מתקדמת אל הספסל הקבוע שבו אני תמיד מעשנת אחרי שאני מסיימת לאכול, התיישבתי עליו והוצאתי סיגריה מהחפיסת סיגריות החדשה שלי.
"הדלקתי את הסיגריה ונשפתי את השכטה הראשונה מבלי להכניס לריאות, לא אוהבת את השכטה הראשונה.
השקט ששורר באוויר, הנחית עלי רוגע, אני אוהבת את השקט הזה.
לפתע ראיתי את בן, הוא התקדם לכיווני, לבד, כל כך אין לי כוח אליו עכשיו.
הוא התיישב על ידי, הישיבה הגברית שלו השכיחה את הכעס שלי אליו ואחרי כמה שניות הכל חזר.
הוא דחף סיגריה אל פיו והדליק אותה.
"מה קורה?", הוא שאל בקולו המחוספס שהעביר בי צמרמורת קלה בגוף.
"לא משהו", עניתי ולקחתי שאיפה מהסיגריה.
"אני מצטער", הוא אמר ומבטי הופנה אל פניו אוטומטית.
"על מה?", שאלתי, הוא הביט קדימה, כאילו קשה לו להודות בזה שהוא הצטער בפניי עכשיו.
"על זה שצעקתי עליך באותו היום, את פשוט…את צועקת ומתפראת מבלי לשים לב עם מי את מדברת", גבו היה מכופף ומרפקיו נחו על ברכיו, הוא הפנה את מבטו אלי, המבט המושך הזה שאי אפשר לסרב לו.
"אני שמתי לב טוב מאוד עם מי אני מדברת, אבל השבת הזאת רציתי להיות בבית, הייתי צריכה אבל החלטת להעניש אותי מבלי לדעת מה עשית בכלל", אמרתי ונשפתי החוצה את העשן וזרקתי את הסיגריה על ידי בריצפה.
"תראי, את צריכה להבין שפה זה לא קייטנה, את בפנימייה, ולא בפנימייה רגילה, פה המשמעת צריכה להיות במקום הראשון, את צריכה להבין שאת לא יכולה לעשות מה שאת רוצה באמצע השיעור, בהפסקה, ובזמן הפנוי שלך תעשי מה שאת רוצה, אף אחד לא מונע ממך שום דבר", הוא אמר והתרומם מהמצב הכפוף לישיבה והוציא עוד סיגריה.
"ואתה לא יודע מה מנעת ממני", יריתי בכעס לעברו בעודו מדליק את הסיגריה השנייה שלו.
"מה מנעתי ממך?", הוא שאל והתקרב לכיווני והביט ממש קרוב בעיני.
"מנעת ממני…עזוב, זה כבר לא משנה, אני לא מתכוונת לספר לך עכשיו את כל הסיפור שלי, וגם לא לאף אחד, מה שקרה כבר קרה, עכשיו אני רוצה להיות לבד", אמרתי בכעס והוא הביט בי במבט רציני, ואז הפנה את מבטו אל הסיגריה, בודק אותה ושוף כופף את גבו ושם את מרפקיו על ברכיו וראשו היה מושפל לכיוון הריצפה.
"גם אני הייתי כמוך אלכסה, אבל ברגע שסיפרתי לבן אדם שאני וסומך עליו את כל הסיפור שלי, זה הציל את החיים שלי, הוא הציל את החיים שלי, אני חושב…שאם לא הייתי מספר לו את זה, אני לא חושב שהייתי פה היום", הוא אמר כשראשו עדיין מושפל לכיוון הריצפה ופתאום הרגשתי את כל הכעס שלי נעלם, פתאום הרגשתי מן הקלה בלתי מוסברת, הוא שוב הרים את גופו לישיבה והסתכל על פניי, העצב השתלט על פניו והרגשתי שמשהו מציק לו, רציתי שהוא יספר לי, היה לי דחף לדעת מה עובר עליו, מה עבר עליו, אבל אני בחיים לא אדע, אני והוא לא חברים, אני בסה"כ התלמידה שלו והוא המורה שלי.
"בכל מקרה, אם תרצי לספר למישהו את הסיפור שלך, את יודעת איפה למצוא אותי", הוא אמר וקם מהספסל וזרק את הסיגריה על הריצפה והתחיל להתקדם לעבר המגורים.
"בן", צעקתי בעודי קמה מהספסל ומביטה עליו, הוא לא ענה לי וחיכה שאדבר.
"תודה", אמרתי בחיוך קטן והוא הנהן פעם אחת בראשו והלך.
חזרתי למגורים, ראיתי את הילדה מהחדר אוכל, בוכה, היא הייתה מחוץ לחדרה, ישבה על הריצפה כשידיה היו משולבות על ברכיה וראשה על ידיה.
"היי, למה את בוכה?", שאלתי בעדינות ושמתי את ידי על כתפה.
"תעזבי אותי", היא אמרה בבכי אבל לא עזבתי, אני לא אשאיר בן אדם בוכה באמצע המסדרון ואעבור אותו כאילו כלום.
"בואי, קומי", אמרתי אבל היא לא זזה, והבכי הפסיק.
"נו בואי, תסמכי עליי", אמרתי לה והיא הרימה את ראשה, כל פניה היו מרוחים בדמעות שלא נתנה להם הזדמנות לייבש אותם.
"מה את רוצה?", היא שאלה והתחילה לנגב את הדמעות.
"בואי לחדר שלי, תשטפי פנים תשתי מים ואם את תרצי לספר לי מה עובר עליך אז אני אשמח לעזור לך", אמרתי בחיוך מנחם והיא החליטה להקשיב לי והרימה את עצמה והלכה אחרי אל חדרי.
נכנסנו לחדר שלי, הדלקתי את האור ופתחתי את החלון כדי לאוורר קצת את החדר שהיה טיפה חנוק.
היא הלכה למקלחת ושטפה את פנייה, אני התיישבתי על המיטה וחיכיתי שתצא.
היי", אמרתי לאחר שהיא חזרה והתיישבה לידי על המיטה.
"תודה", היא אמרה ולקחה את השיערה שהפריעה לה בעין ושמה אותה מאחורי האוזן.
"אין בעד מה, בא לך לספר לי מה קרה?", שאלתי אותה והיא החלה לשחק עם אצבעותיה.
"חבר שלי נפרד ממני עכשיו בטלפון, וגם איבדתי את המפתח לחדר שלי, הכל נפל עלי בבום", היא אמרה ודמעות החלו לזלוג מעיניה.
"כמה זמן הייתם ביחד?", שאלתי והנחתי את ידי על כתפה.
"שנה", היא אמרה בקצרה.
"אני יצאתי עם מישהו שנתיים והוא זרק אותי בהודעה, אז תתעודדי", אמרתי בצחקוק כדי שתתנחם טיפה.
"באמת?הגברים האלה…למה הם קיימים?", היא אמרה ביאוש מוחלט.
"כדי שיהיה מי שיספק אותנו", אמרתי בקריצה והתחלנו לצחוק.
"את יכולה להישאר לישון כאן איתי, יש מספיק מקום", אמרתי בחיוך.
"תודה, באמת על הכל", היא אמרה והתקרבה לכיווני וחיבקה אותי.
"בכיף",אמרתי והחזרתי לה חיבוק.
תגובות (11)
איזה נסיכהה היא ואייי
פרק הורססס
תמשיכיייי בזריזזזז :-*
תודה רבה לך יהב!
אמשיך מחר:)
היי
אני התחלתי לקרוא את הסיפור הזה לפני
אבל רק עכשיו פתחתי חשבון….
רק רציתי להגיד שאני מתה עליו!!!
אני מתה על זה שהוא לאט לאט מתפתח !
אני לא יכולה לעמוד במתח של מה יקרה בין בן לאלכסה!
וואו תודה רבה לך! :)
יואו זה פרק כזה חמוד! ומעניין מי זאת הילדה הזאת, אני רוצה לדעת איך קוראים לה…
מושלםםםם תמשיכי!!!
אהבה אחת תודה רבה לך ותדעי בפרק הבא:)
girl תודה רבה לך:)
אני קוראת חדשה :)
אממ הסיפור מדהים דבר ראשון!
דבר שני יש לי גוק כזה בראש שאני לא יכולה לקרוא את הסיפור בלי להבין איך הדמיות ניראות.. וזה קצת מבאס כי אני לא יודעת איך אלכסה ניראת וזה דיי מעצבן, או שלמשל שהם יצאו למסיבת תחילת שנה ולא היה תיאור לאיך הם התלבשו? אז גם זה קצת אציק לי.
חוץ מזה הסיפור פשוט מושלם!
מחכה להמשך! ❤️
היי אנונימית, דבר ראשון אני מאוד מודה לך!:)
ודבר שני את צודקת, זה הסיפור הראשון שאני כותבת ואני סומכת על התגובות שיגידו לי היכן אני צריכה להשתפר. אני מודה לך על ההערות האלה ואני אשתדל ליישם אותם מפרק לפרק. :)
תמשיכי אני ממש במתח באלי שכבר יקרה בינהם משהו :)
תעשי מרתון :)))))))))))))
אני אמשיך היום!!!הכל עוד מתפתח ומתבשל:)