התאהבתי במורה שלי פרק 29
יום שישי הגיע, כולם מתכוננים לצאת הביתה, לחזור לבית החם שלהם ולהורים האוהבים והדואגים שלהם, רק אני…רק אני נשארת בפנימייה מבחירה, ורק ההורים שלי אישרו את הבקשה שלי להישאר.
הרגשתי פתאום שאין לי שום דבר בחיים, אף בן אדם ששווה לי לחזור הביתה בשבילו, חוץ מרן כמובן, השבת הזאת הוא לא נמצא בבית, בגלל זה החלטתי להישאר.
"ביי יפה, את בטוחה שתסתדרי פה?אולי בכל זאת תבואי אליי, מה את אומרת?", רועי שאל והנדתי את ראשי לשלילה, אני חושבת שזה לא מתאים מבחינת בן, אפילו שאנחנו לא מדברים כבר כמעט שבוע.
"טוב, אני אתקשר המון, תתכונני", הוא אמר בקריצה וחייך את החיוך המדבק שלו.
"תודה רועי", אמרתי וידיו משכו את גופי אליו לחיבוק מוחץ אחרון וזמנו הגיע לעלות על האוטובוס שמחכה רק לו.
"לך כבר", אמרתי לו, דחפתי אותו לכיוון האוטובוס ולבסוף הוא עלה.
נכנסתי לחדר אוכל, לקחתי כוס ושמתי שתי קוביות קרח גדולות ומזגתי לעצמי מים.
יצאתי מהחדר אוכל והתיישבתי על הפרגולה.
הוצאתי סיגריה מהחפיסה שלי ותחבתי לפי, משחקת איתה קצת בפה כשהמחשבות השתלטו עליי, המחשבות על החיים שלי, על איך הגעתי למצב שאין לי חבר אחד, שיש לי הורים שעשויים מאבן, שבעצם אני רק בשביל עצמי.
הרגשתי רע עם המצב הזה, פתאום הבנתי עד כמה זה חסר לי, עד כמה שאני זקוקה לזה.
הדחף לשנות את זה הורגש בי והחלטתי שהצעד הראשון יהיה זה שאתקשר לחברה שהייתה הכי טובה שלי, כן, היא חסרה לי, היא היחידה שהייתה מבינה אותי.
שבוע הבא, אני אתחיל חיים חדשים ולא אתן להורים לדכא אותי יותר.
"אל תדליקי", שמעתי קול גברי פוקד עליי בדיוק כשבאתי להדליק את הסגריה.
"למשרד שלי עכשיו אלכסה", בן אמר לי וגילגלתי את עיניי, הוא עצבני, מה עשיתי עכשיו?
נכנסתי למשרד שלו, התיישבתי על הכיסא ממולו ובן הביט בי במבט עצבני ורציני ושתי כפות ידיו היו משולבות על השולחן, עכשיו הוא נראה המורה העצבני, לא הבן העצבני.
"אני רוצה להבין דבר אחד, איך זה שהחסרת יומיים מהלימודים?", הוא שאל בטון שהיה טיפה כעוס אך עם זאת גם מאופק ועיניו השחורות נראו כמו סערה בלב הים, נבהלתי לרגע, הוא חזר להיות הבן הקר, העצבני והמרתיע.
"לא הרגשתי טוב", שיקרתי, הוא גם ידע טוב מאוד למה, אני שנאתי את העובדה שהוא משחק את עצמו כאילו הוא לא יודע למה, שיפסיק עם המשחקים האלה ויתחיל לדבר על מה שאנחנו באמת צריכים לדבר.
"אני מציע לך להגיד את האמת אלכסה, אל תגרמי לי לנקוט באמצעים חמורים", הוא איים אבל אני אבוא לו בהפוכה, ככה שלא יעז להוציא מילה אחרי מה שאגיד לו.
"אתה רוצה לדעת את האמת?", שאלתי וקירבתי את פניי קרוב אליו ככה שפנינו ממש היו קרובים.
"רק את האמת", הוא אמר והמבט הקר עדיין כיסה את פניו הנוקשות.
"אין בעיה, נשארתי בחדר ביומיים האלה שפיספסתי את הלימודים כי בכיתי, כי לא יכולתי לעצור את הבכי שלי, לא רציתי שכולם יראו עד כמה שאני מסכנה, לא סובלת רחמים.
ובכיתי בגללך בן, רק בגללך, אתה כל כך פגעת בי שלא הצלחתי לנשום כמו שצריך, זה חנק אותי, הרגשתי שאני סתם בשבילך, סתם עוד אחת…אתה פגעת בי בן, פגעת בי…", אמרתי בבכי שקט, הוא הביט בי באותו המבט מאז שנכנסנו למשרד ופשוט שתק, זה כל כך הפחיד אותי, פחדתי מה תהיה התגובה שלו, טובה היא לא תהיה.
הוא הביט בי ולפתע ידו העיפה את הקלסר הענקי שלו על הריצפה והוא התרומם לעמידה, הוא העביר את ידו בשיערו השחור, והיה עם הגב אליי.
התחלתי לבכות, הוא כל כך הבהיל אותי, בחיים לא ראיתי את בן מתעצבן בצורה כזאת.
הוא הסתובב והביט בי במבט שהסביר לי כל כך הרבה דברים, ידעתי מה הוא מרגיש ורציתי לחבק אותו ולהגיד לו שהכל יהיה בסדר, שנעבור את המשבר הזה, אבל לא, אני לא אשפיל את עצמי יותר, אני לא אהיה חלשה בגללו יותר.
"בן…תגיד משהו", אמרתי לו בשקט, הוא המשיך להביט בי באותו המבט והתקרב לכיווני, הוא כרע ברך ושם את ידיו על ברכיי, הביט בי במבט שהפך לרך אבל גם הכאב נראה בו, הוא חפר את ראשו על ברכיי ולא הוציא מילה.
"בן", לחשתי את שמו וידיו נכרכו סביב רגליי וחיבקו אותן. למה הוא עושה לי את זה?למה הוא משחק איתי ככה?
"בן, תפסיק", הפצרתי בו, הוא לא עזב, הוא הידק עוד יותר את אחיזתו ברגליי ונישק אותן.
"אני אוהב אותך אלכסה"
תגובות (39)
וואו מושלם מחכה להמשך
תודה רבה לך, אמשיך מחר:)
אעאעא חובה המשךךך חובההה
אני מאוהבת בכתיבה שלךךךך
וואו תודה רבה לך!
אמשיך מחר:)
אוף יא מעצבנת תמשיכי!!! מכורהההה
אה ובגלל שהמשכתי היום בשבילכן תמשיכי גם את(חחחחחחחחחחח)
פליזזזזזזזזזזז!!!!!
חחחח בתנאי שתמשיכי את סיכמנו???
ותודה רבה חייימי מתה על התגובות שלך!!!מעלה חיוך תמיד=]
חחח אבל אני המשכתי היום ואני מתה עלייך!!!
תמשיכי בשבילי רק פרק אחד אני יסתפק בזה(רק היום…חחחחח)חחח
אני יתחיל היום ויפרסם מחר!!!
גם אני מתה עלייך!!!
אני באמת אשתדל חיים כי אחי רוצה את המחשב ואני לא יודעת אם אספיק לכתוב, מקסימום אתחיל עכשיו ואפרסם מחר…
מקווה שכמה שיותר מהר!!!
אני אשתדל חיים שלי3>
וואו,שקראתי את השורה האחרונה הלב שלי דפק כמו משוגע
אלכסה ובן פשוט משלימים אחד את השנייה.
המשך מיד:)
ובקשר לקישור אני לא מצליחה,פשוט תכתבי בגוגל
אובססיה,ישרא בלוג.זה יכול לתת לך רעיונות להמשך אם תרצי
תודה רבה לך!!!
אהה זה בישרא בלוג חשבתי שהסיפור כאן באתר, תודה בכל מקרה:)
וואייי איך אני שונאת את בן ,ואת כותבת מדהייםם תמשיכיי
חחחחח למה את שונאת אותו?ותודה רבה לך, אמשיך מחר:)
חח לא יודעת לאקס שלי קוראים בן וזה גורם לי לרצות להביא לו בעיטות וחוץ מזה רועי הרבה יותר טוב:P
הבנתי כן, גם אני הייתי שונאת את בן אם לאקס שלי היו קוראים בן.
ואני מתה על שניהם, קשה לי להחליט בינהם חחח זה קשה
חחח את ממשיכה או שאח שלך התנחל לך על המחשב?
חחחחח הוא התנחל עליו אוףףף חחחחח לא נורא מחר בבוקר או בצהרייםם יהיה פרק:)
אני מגיבה מהפלאפון
ותשאירי אותם ביחד!!!!(בן ואלכסה!!!)
חחחח סבבה מחכה לפרק….(בקוצר רוח!!)
ואני לשלךךך!
אם בא לך אקשן את יכולה לכתוב שאלכסה אמרה לו שהיא לא אוהבת אותו ובן ירצה להתאבד (אין לי בעיה עם זה)
חחחחח אני אחשוב על זה בשבילך
חחחחחח
מה לאאאאא
חחחחחח בן בן בעלי אני לא מסוגלת לחשוב עליו מת
אומיייגגגאאד!!! המשך דחוף!!
תמשיכי דחוף!!!
פרק ממש ממש יפה ומעניין!!!!
העלילה ממש מסתבכת ואני מתה על זה☺
חחח תמשיכי ותדאגי שהפרק יהיה סופר מפתיע!!!!
❤❤❤❤❤
נווו למהה??? עד שהיה משהו טוב!? תמשיכי
מהמם
באמת שבסיפורים שהילדה מתאהבת במישהו בהרבה יותר גדול ממנה אני בגרך כלל מעדיפה את המושלם שאוהב אותה ושבגיל שלה (רועי) אבל פה אני לפעמים גם מעדיפה את בן! תמשיכיי
אחממ אני עוד מחכה להמשך
פאק מושלםםם!! תמשיכיי!! ❤️
אמלה! אני כולי בוכה פההה. זה מדהי נשבעתתת! את כותבת מדהים! תמשיכייי
תודה רבה לכולכןןן אתן מדהימותתת!
סוואגית אני רוצה המשך מהסיפור שלך באמת, אני התמכרתי!