התאהבתי במורה שלי פרק 20

"רועי", קראתי בשמו, הוא ישב מחוץ למגורים של הבנים ועישן סיגריה.
"היי יפה, מה הולך?", הוא שאל וחייך את החיוך המדבק שלו.
"בסדר", השבתי בחיוך.
"אני אוהב שאת מחייכת", הוא אמר לאחר שתיקה קצרה והביט בי במבט בוחן.
הוא מצליח לבלבל אותי, קשה לי להבין מה עובר לו בראש.
"תודה רועי, אז…אתה ונועם?", שאלתי והוא חייך שוב את החיוך המדבק שלו.
"לא", הוא ענה בפשטות ולקח את השאיפה האחרונה מהסיגריה והעיף אותה בעזרת האגודל שלו רחוק ממנו.
"אז למה התנשקת איתה?", שאלתי, עניין אותי אחרי הכל למה הוא נישק את האקסית הבוגדת שלו.
"סתם, התחשק לי לשחק בה קצת", הוא אמר ולא הייתי מופתעת, היא בגדה בו, כנראה עדיין כואב לו ויש לו את הדחף לפגוע בה.
"למה?", שאלתי, לא רציתי להגיד לו שאני יודעת למה, לא היה לי נעים.
"כי היא האקסית שלי, והיא בגדה בי עם החבר הכי טוב שלי", הוא אמר ושיחקתי את עצמי מופתעת.
"איזו כלבה, איך היא יכלה לעשות את זה לאחד כמוך", שאלתי, ובאמת התכוונתי לזה, הוא באמת ילד טוב.
"אחד כמוני?", הוא שאל והתעמק במבטי, משהו בו גורם לי להיות מובכת.
"כן, אתה קודם כל ילד טוב, רגיש, נראה טוב כאילו…כל בחורה הייתה רוצה שיהיה לה מישהו כמוך", אמרתי בכנות, בלי שום כוונה להתחיל איתו.
הוא שם את פרקי ידיו על ברכיו וידיו היו משוחררות באוויר, המבט שלו שוב התעמק במבטי, והוא כיבץ את גבותיו, כאילו הוא לא מבין משהו.
"אז למה את עדיין לא שלי?", הוא שאל בקול צרוד ועיניי הדבש שלו התעמקו בעיניי הכחולות בצורה שגרמה לי קצת להירתע. הוא משפיע עלי, אני עדיין לא גיליתי באיזו צורה אבל ללא ספק הוא מצליח להשפיע עליי.
"זה מסובך, אני…אני עדיין תקועה בעבר", שיקרתי, לא ידעתי מה להגיד.
"למה קשה לי להאמין לך?", הוא שאל והתרומם לישיבה ופיסק את רגליו טיפה, הוא ישב בצורה שמאוד מושכת אותי, הוא גרם לי לרגע לפנטז שאני עליו ואנחנו מתנשקים, למה?מה עובר עליי?
"אז אתה לא מאמין…בעיה שלך", השבתי, לא ידעתי מה עוד להוסיף. הסטתי את מבטי ממנו, לא יכולתי להפסיק לפנטז עליו, אני חושבת שאני צריכה מקלחת טובה ושינה עמוקה.
"טוב רועי, אני הולכת לישון, אני ממש עייפה", אמרתי לו וקמתי מהספסל, גם הוא קם ונעמד מולי.
"לילה טוב יפה", הוא אמר והנחית את שפתיו על הלחי שלי ונתן לי נשיקה ארוכה, זה גרם לי לצמרמורת, מה שפעם זה לא היה עושה לי.
"ל..לילה טוב רועי", אמרתי בעוד אני מביטה בעיניו, הוא חייך בשעשוע, כאילו הוא יודע שהוא מביך אותי.
הסתובבתי וראיתי את בן, הוא עמד מחוץ למגורים של הבנים ועישן סיגריה, אני משערת שהוא לא עמד שם כל הזמן הזה. הוא הביט בעיניי במבט אני חושבת…כעוס ורציני. לא יכולתי לדבר איתו ליד רועי אז החלטתי לחזור לחדר ולהתקשר אליו.
כשהגעתי לחדרי בן כבר הספיק להתקשר אלי, עניתי.
"היי בן", עניתי, לחוצה ממה שהוא הולך להגיד לי.
"בואי עכשיו לחדר שלי", הוא פקד עלי.
"כבר מאוחר", אמרתי, מנסה להתחמק מזה.
"לא מעניין אותי, בואי עכשיו לחדר שלי", הוא פקד עלי שוב ובלית ברירה הסכמתי.

נכנסתי לחדרו, הוא נעל את הדלת.
הוא התיישב על המיטה והתיישבתי לידו, כולי רועדת ולחוצה, מפחדת מתגובתו.
"תתחילי לדבר", הוא אמר בטון מאופק.
"אני לא מבינה על מה אתה מדבר, לא קרה שם כלום", אמרתי ובאמת לא קרה שם כלום, אבל במוחי כן קרה.
"אל תשקרי אותי אלכסה, אני שמעתי הכל…כל בחורה הייתה רוצה גבר כמוהו?את רצינית?", הוא שאל וכיבץ את גבותיו, השפלתי את ראשי, לא יודעת מה להגיד, הוא הביט בי, ציפה לתשובה שאני לא כל כך יודעת לתת לו.
"תתחילי לדבר, אני מאבד סבלנות אלכסה", הוא אמר, טיפה הרים את קולו והרמתי את ראשי והבטתי בעיניו.
"בסה"כ החמאתי לו, זה הכל", אמרתי, בן העביר את ידו בשיערו וקם מהמיטה.
"את רוצה אותו?", הוא שאל בשקט.
"לא, אני איתך בן", השבתי וקמתי מהמיטה ונעמדתי מולו.
"למה זה לא נראה ככה, ראיתי איך הסתכלת עליו אלכסה, אז תגידי לי עכשיו אם את רוצה אותו ואל תשחקי איתי משחקים", הוא אמר והביט בי במבט פגוע. הרגשתי כל כך רע.
"בן, אני רוצה אותך, למה אתה מדבר שטויות?", שאלתי והוא הידק אל לסתו בחוזקה והוא תפס את ידי והצמיד אותי לקיר.
"אני לא רוצה שתסתובבי איתו יותר, אם את איתי אז תכבדי את הבקשה שלי", הוא אמר ושוב זה עיצבן אותי, הוא מציב לי חוקים כאילו אני והוא זוג כבר שנתיים.
"לא בן, הוא ידיד שלי ואני לא מתכוונת לנתק את הקשר איתו", אמרתי, בטוחה בעצמי ומוכנה להתמודד עם הריב הזה.
"כן?אז תשכחי אותי, אין לי מה לעשות עם מישהי שאכפת לה מידיד שלה ולא מה…פשוט תחליטי", הוא אמר, היה קשה לו להגדיר אותנו כזוג, זה טיפה פגע בי.
"קשה לך להגיד את זה?מה אני בשבילך?סתם אחת שאתה מנסה לזיין?", שאלתי והמבט שלו נהפך לכעוס יותר וקשוח.
"בחיים שלך, אבל בחיים שלך אל תגידי את זה שוב, הבנת אותי?מה את חושבת שאני מחשיב אותך לזונה?תגידי הכל בסדר איתך?מתי תביני שאני מטורף עלייך?", הוא שאל והתקרב אל פניי ושם את ידו עליהם.
עצמתי את עיניי, נתתיי לדמעות לרדת, הרגשתי כל כך מבולבלת ועם זאת כל כך רע, פינטזתי על רועי אבל על מי אני עובדת?אני רוצה את בן.
"היי, ילדה, אל תבכי", הוא אמר ומחה עם אגודלו את הדמעות.
"אנ…אני מצטערת", גמגמתי בבכי, הוא הביט בי במבט מנחם ודואג.
"אני מצטער, לא התכוונתי לפגוע בך, אני דפוק אני יודע…יש לי נטייה להרוס כל דבר טוב שיש לי בחיים. אבל אני לא אתן לעצמי להורס אותנו, אני רוצה אותך…את עושה לי טוב", הוא אמר וקפצתי עליו וחיבקתי אותו חזק, אני מאוהבת, רשמית אני התאהבתי בו.
"סליחה בן", הצטערתי שוב והוא התנתק מהחיבוק והביט בי עם עיניו המשגעות.
"תפסיקי להצטער ילדה, אני אשם, לא הייתי צריך להתנהג אליך ככה. את סולחת לי?", הוא שאל וחייך חיוך קטן.
"ברור בן", אמרתי והוא נתן לי נשיקה ארוכה על השפתיים, נשיקה עדינה מלאה ברגש.
בואי נלך לישון", בן אמר והבטתי בו במבט שואל.
"אני אישן כאן?איתך?", שאלתי והוא הנהן וחייך בשעשוע.
"אוקיי", עניתי בחיוך וחלצתי את נעליי ונשכבתי על המיטה.
הוא הוריד את החולצה מעליו והסתכלתי על הריבועים שלו, נשכתי את השפה והוא קלט את זה וקרץ לעברי.
הוא נשכב לידי וכיסה אותנו בשמיכה הדקה שהייתה על קצה המיטה והוא משך אותי אליו ועטף אותי בחום גופו.
"שבוע הבא ראש השנה, את עושה בבית?", הוא שאל לאחר שתיקה קצרה.
"האמת היא שרני לא יהיה ולא מתחשק לי לעשות עם ההורים שלי את החג, אני חושבת שאני אעשה אצל אלה, היא הזמינה אותי לבוא אליה שבוע הבא", אמרתי בעוד הוא מלטף את ראשי בעדינות.
"את מוזמנת לעשות אצלי", הוא אמר וחיוך עלה על פניי, כאן הוא הוכיח שהוא רציני לגביי.
"תודה על ההזמנה אבל…מה ההורים שלך יגידו על זה שאתה מזמין את התלמידה שלך לעשות אצלך חג?", שאלתי וסובבתי את גופי ככה שהייתי עם פניי מול פניו.
"אל תדאגי לזה, פשוט תסכימי", הוא אמר והנהנתי כאות הסכמה.
"אל תדאגי, אני אדאג לזה שתעברי את החג הכי שמח שיש", הוא אמר ונישק את מצחי.
"תודה בן, אני מעריכה את זה", אמרתי ונתתי לו נשיקה ארוכה בשפתיים ושמתי את ראשי על חזהו.
"לילה טוב ילדה", הוא אמר והידק את חיבוקו.
"לילה טוב בן", אמרתי ועצמתי את עיניי.