התאהבתי במורה שלי פרק 15

"כולם להיות בשקט", בן הרים את קולו בעוד הוא שם את תיקו על הכיסא שלו והוציא מחברת והניח על שולחנו.
הוא נשען על השולחן ושילב את ידיו, הוא סרק את הכיתה, בדק שאף אחד לא חסר ולאחר מכן מבטו נתקע עלי ועל רועי שעבר לשבת לידי. הוא הסיט את מבטו משנינו והחל ללמד שיעור מתמטיקה.
הבטתי בעיניו, שנראו בדיוק כמו אתמול, הוא עדיין לא רגוע, הוא עצוב ועצבני.
זה גרם לי להיות לא רגועה, הוא התחיל להשפיע עלי כבר בכיוונים אחרים לגמרי, הוא כבר נהפך להיות בשבילי יותר מידי חשוב ויותר מידי מעורב.

לאחר שעתיים של שיעור מתמטיקה, יצאנו להפסקה.
הלכנו לשבת באחת הפרגולות שהיום שמו מול הבית ספר, סוף סוף כולנו יכולים לשבת.
"סוף סוף הם נזכרו לשים את הפרגולות, שנים שחיכיתי להם", אמר ליאור וכולנו התחלנו לצחקק.
"שמתם לב שבן היה היום קצת עצבני?", אלה שאלה וליאור הוציא אנחת יאוש, אני רואה איך עכשיו יתפתח ריב בינהם, יש לי הרגשה שהוא מעוניין באלה.
"תפסיקי כבר עם הבן שלך, מתי תרדי ממנו אה?", שאל ליאור ואלה גילגלה את עינייה, התעלמה מהשאלה שלו והעבירה מבט בציפורניים שלה.
"בא לי גלידה", נטלי אמרה, והיא עשתה לי חשק גם לגלידה, ואני חושבת שלכולם.
"בואו נלך לקנות לפני שההפסקה תיגמר", אליה אמרה וכולנו קמנו והתקדמנו לעבר הקפיטריה שמאז שאני פה היא נפתחה פעם ראשונה.
הגענו לקפיטריה והיה תור ענק, חיכינו בתור וראיתי את בן יושב עם אותה הבלונדה, היא צחקה והוא חייך את החיוך השובב שלו, מפתה אותה, זה עיצבן אותי רציתי להחטיף להם סטירה, שהחיוך ירד מפניהם, לא יודעת מה קורה לי. הוא הביט בי לא במכוון, הוא קלט אותי רק עכשיו ונשען אחורנית על הכיסא שעליו ישב, הוא המשיך להביט בי ולהתעלם מהבלונדה המזוייפת שלו ופשוט בהה בי. זה קצת גרם לי להרגיש לא בנוח ומעט מבולבלת, המשחק שלו התחיל לעצבן אותי.
תורנו הגיע וכל אחד בתורו קנה את הגלידה שהוא רצה.
יצאנו בחזרה לפרגולה אבל היא הייתה כבר מלאה בתלמידים, יופי.
הלכנו לשבת על הספסל שבו אנחנו תמיד יושבים, וכמובן שהבנים עמדו והבנות ישבו.
רועי התקרב לכיווננו ושמחתי לראות אותו, הוא תמיד גורם לי לחייך, בלי שום סיבה.
"שלום חבר'ה", רועי אמר וכולנו אמרנו לו שלום.
הוא נעמד על ידי, ישבתי על קצה הספסל והוא כרך ברך והסתכל על הגלידה, הוא לקח ביס וחייך לאחר שבלע אותו.
"לבריאות, רוצה עוד?", שאלתי והוא הניד את ראשו בחיוך המתוק והמדבק שלו והתחלתי לחייך גם.
אחרי חמש דקות הצלצול שוב נשמע בכל רחבי הפנימייה וחזרנו לכיתה.
אני ורועי התיישבנו במקומות שלנו ובן בדיוק נכנס לכיתה, הפעם המבט שלו היה יותר רגוע ופחות עצבני, בטח הבלונדה החמודה שלו הצליחה להרגיע אותו בנשיקה לוהטת ורטובה, היא כל כך מעלה לי עצבים מיותרים, אני אפילו לא יודעת אם הם מיותרים, אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה ומה אני רוצה.
"טוב לראות אתכם שוב, עכשיו להוציא מחברות היסטוריה תלמידים יקרים", בן אמר בטון מאושר ותהיתי מה גרם לו להתהפך ככה, מעצוב ועצבני למאושר ושמח, הוא כזה פיצול אישיות.
הוצאתי מחברת היסטוריה ואת הקלמר והנחתי אותם אחד אחרי השני על השולחן. הוצאתי עט מהקלמר והתחלתי להעתיק מהלוח.
בעודי מעתיקה מהלוח, הרגשתי את היד של רועי נוגע בירך שלי ואחרי זה ידו תפסה את ידי, כבר נבהלתי לרגע שהוא מנסה למזמז אותי.
חייכתי מבלי להסתכל עליו, והרגשתי שגם הוא מחייך.
ככה היינו כל היום, שילבנו ידיים בשיעורים ובן לא שם לב פעם אחת, אני אהבתי את זה, רועי באמת מתוק.
ישבנו בחדר אוכל, רועי ישב על ידי ושוב שילבנו ידיים, התנהגנו כמו זוג, למרות שאנחנו לא.
"את באה אלי השבת הזאת נכון?", אלה שאלה ובדיוק נזכרתי שבן הביא לי שתי שבתות.
"שכחתי שבן הביא לי שתי שבתות, אוף…אני אלך אליו למשרד אחרי ארוחת הערב ואשאל אותו, אולי הוא יוותר לי", אמרתי ובאמת קיוויתי שהוא יוותר לי.
"טוב בייבי, תעדכני אותי, אני רוצה שנצא ביחד כבר", היא אמרה וחייכתי לעברה ושלחתי לה נשיקה באוויר.
אחרי שסיימנו לאכול, כל אחד שם את המגש שלו במקום לאחר שרוקן אותו ויצאנו החוצה.
אני הלכתי למשרד של בן, מקווה שהוא נמצא שם.
דפקתי על הדלת וחיכיתי למענה.
אחרי חמש שניות בן פתח לי את הדלת ונכנסתי.
"כן אלכסה, במה אני יכול לעזור לך", בן אמר בטון סמכותי שכל כך לא מתאים לו, התיישבתי והבטתי בעיניו השחורות.
"אני…רציתי לדעת אם אני נשארת גם השבת הזאת", אמרתי בשקט ובעדינות והוא כיבץ את הגבות שלו והביט בי.
"כן, את קיבלת שתי שבתות, את תצטרכי להישאר גם השבת הזאת.
"יש מצב שתוותר לי על השבת הזאת?אני למדתי את הלקח, אתה רואה שאני כבר לא עושה בעיות", אמרתי בעדינות, ללא טיפת עצבים ובן עדיין עמד על שלו, מה קרה לבן המפלרטט המפתה, פתאום הוא נעלם?
"לא, קיבלת את תעשי", הוא אמר בקשיחות והתחלתי להתעצבן.
"אבל אתה רואה איך אני משתדלת איך השתנתי, למה אתה לא יכול לוותר לי?", שאלתי והרמתי את קולי טיפה.
"אלכסה, אני מציע לך לא להרים את הקול עליי, את לא רוצה להישאר גם שבת הבאה נכון?", הוא אמר והרגשתי איך אני מתחילה לאבד שליטה ואיך העצבים משתלטים עליי.
"אתה יודע מה?לא צריך, אני לא אתחנן אליך כמו איזה מסכנה יאאלה שיהיה לך לילה טוב", אמרתי בזלזול וקמתי מהכיסא כעוסה והרגשתי בכל עיקצוצים בכל הגוף מהעצבים.
"אלכסה!", בן צעק והבטתי בעיניו באדישות, מחכה שיגיד שהוא הולך להשאיר אותי גם שבת הבאה.
הוא קם מהכיסא והתקרב אלי, הוא תפס את האגן שלי באגרסיביות שממש הדליקה אותי והוא הביט עמוק בתוך עיניי, הוא הידק את לסתו בחוזקה והביט בי במבט שרציתי לטרוף אותו.
"כמה פעמים אמרתי לך לא להרים עלי את הקול?אה?", הוא שאל בשקט וקולו היה צרוד וגברי.
"מה אתה עושה?", שאלתי והוא הביט בי במבט של טורף, הוא רוצה לנשק אותי, אני רואה את זה בעיניו.
"את רוצה לראות מה אני עושה?", הוא שאל בקול צרוד וסקסי שהטריף לי כל חלק בגוף.
"כן, לך על זה", אמרתי לו והוא תפס את פניי בחוזקה והנחית את שפתיו על שפתיי, הוא דחף את לשונו הרטובה אל תוך פי וחיפש את לשוני עד שמצא.
הוא נישק אותי בלהט ובתשוקה, בדיוק כמו שרציתי ציפיתי.
הוא תפס את אגני בשתי ידיו הגדולות והרים אותי והושיב אותי בחוזקה על השולחן, הוא הוציא גניחה מהמאמץ שגרמה לי להיות עוד יותר להוטה עליו, הוא הצמיד את גופו אל גופי ונגע ביריכיים שלי, הרגשתי את חום ידיו על יריכיי החשופות וזה הטריף אותי כל כך רציתי שהוא יפשיט אותי ויעשה בי כרצונו, אבל אני יודעת שזה אסור, ומוקדם, אבל אלו הם הפנטזיות שלי והרצונות שלי, זה לא אומר שאבצע אותם.
הוא המשיך לנשק אותי בלהט ולהעביר את שתי ידיו בליטופים אגרסיביים ברגליי ובגבי התחתון והרגשתי שחלומי התגשם, סוף סוף זה קרה.