התאהבתי בטעות פרק 9

"מה קורה?." רונה שאלה אותי בזמן שהתארגנתי.
"יכל להיות יותר טוב, אם לא היית מעירה אותי עם דלי של מים בפרצוף." אמרתי בציניות וראיתי דרך המראה שהיא מגלגלת עיניים.
"מה קורה עם הידיד?." היא שאלה ממקדת יותר את השאלה שלה.
"אה אממ התנשקנו." אמרתי ומשכתי את כתפיי לאחור בפשטות. הסתובבתי עם פניי אל רונה, התקרבתי למיטה והתכופתתי למזוודה. הוצאתי גופיית מחוך שחורה עם חצאית גבוהה מנומרת.
"ו..?." היא שאלה.
"וזהו." אמרתי בזמן שלבשתי את הבגדים שהוצאתי ונעלתי נעליי בובה חומות.
"שניה אני חוזרת." אמרתי לה ויצאתי מהחדר שלי ניגשת לדלת החדר של אריאל ודופקת על הדלת.
"בוקר טוב." שמעתי מאחוריי, הסתובבתי וראיתי את אריאל.
"או היי." אמרתי והוא הניח את שתי ידיו על מותניי וקירב אותי אליו.
"אחותי פה בחדר." לחשתי לו וכרכתי את ידיי סיבב צווארו.
"מממ נטפל בה אחר כך, אבל עכשיו." הוא אמר והתכופף מעט אליי מניח את שפתיו על שפתיי ונתן לי נשיקה רכה. מוריד את ידיו אל ירכי ומרים אותי עליו ונכנס לחדר שלו כשאנחנו עדיין מתנשקים.
"מומחה הא?." אמרתי בציניות לאחר שהתנתקנו וליטפתי את פניו.
"אין לך מושג עד כמה." הוא אמר והניח אותי בעדינות על המיטה נישק את צווארי, עלה אל פניי ונישק אותי. לאחר כמה דקות התנתקתי ממנו והסתכלתי עליו.
"אני צריכה לחזור לרונה." אמרתי.
"אז את מתכוונת להציג את חבר שלך לאחותך?." הוא שאל כשהוא עדיין מעליי.
"חבר?." שאלתי והוא זז קצת.
"כן, אם זה בסדר מבחינתך." הוא אמר וחייך חיוך מתוק. קמתי לישיבה ונישקתי אותו.
"כן." אמרתי לאחר שהתנתקתי ממנו.
"בואי." הוא אמר, יצאנו מחדרו והוא נכנס לחדר שלי ואני אחריו.
"הנה את יא נוטשת." רונה אמרה.
"רונה תכירי את אריאל חבר שלי." אמרתי לרונה, "אריאל זאת רונה אחותי." אמרתי לאריאל והם חייכו אחד לשני בנימוס.

"אני בבית." צעקתי כשנכנסתי הביתה גוררת אחריי את המזוודה.
"אנחנו במטבח." שמעתי את קולו של אבא קורא לי. גררתי אחריי את המזוודה וראיתי אותם יושבים אוכלים ארוחת ערב נורמאלית וזה מאוד מפתיע.
"מי בישל?." שאלתי מופתעת.
"זוהר." אבא אמר.
"זוהר פה?!." שאלתי מופתעת.
"כן, היא למעלה בחדר שלך." אמא אמרה ורצתי במהירות למעלה, נכנסתי לחדר שלי וראיתי אותה מתעסקת במחשב שלי.
"זוריקקק." אמרתי בהתרגשות והיא הסתכלה עליי.
"יסמינייי." היא צרחה, קמה במהירות מהמחשב וקפצה עליי.
"מה את עושה פה?." שאלתי אותה.
"עוד שבוע חופשת פסח, אז החלטתי להתחיל אותה מוקדם ולבקר את הבת דודה הכי אהובה עליי בעולם." היא אמרה וחייכה אליי חיוך ענק שחשף טור של שיניים לבנות וגדולות.
"אוו שלגיה ריגשת, גם נהיית ממש יפה." אמרתי לה, שלגיה זה הכינוי של זוהר כי היא ממש דומה לשלגיה. יש לה עיניים חומות דבש, שיער שחור מאוד, עור לבן ושפתיים עבות ואדומות, בכללי פנטזיה של כל בנאדם.
"מדברת הדוגמנית." היא אמרה בציניות.
"מצאת משהו מעניין במחשב שלי?." שאלתי אותה.
"אה רק שאת עדיין בקשר עם ליגל ועוד מלא אמריקאים אחרים." היא אמרה. ליגל היה השכן שלי בישראל הוא היה גדול ממני בשלוש שנים והתנהג כאילו הוא אחי הגדול עד שעזבנו אבל אני תמיד הייתי בקשר איתו ודאגתי לשמור על קשר.
"אז מה קורה יש חבר?." שאלתי אותה, פיהקתי פיהוק ענק והתיישבתי על המיטה.
"אני עייפה עכשיו יש סיכוי שנדבר מחר?." היא שאלה ופיהקה גם היא.
"אין בעיה למה גם אני גמורה." אמרתי לה.
"טוב אז לילה טוב." היא אמרה והתקדמה לכיוון הדלת.
"לילה טוב." אמרתי החלפתי לבגדיי שינה ונרדמתי.

"יום בלעדייך מרגיש כמו נצח, וגם לקחת לי את אריאל." דניאל אמר והתיישבתי מולו בקפיטריה.
"ספר לי על זה." אמרתי צוחקת.
"משהו מעניין קרה בניו יורק, שאני צריך לדעת?." דניאל שאל כאשר נימת קולו משועשעת מעט.
"רק שאני ויסמין זוג." אריאל אמר והתיישב לידי, עוטף אותי עם ידו ומצמיד אותי אליו.
"שלום גם לך." אמרתי ונישקתי אותו נשיכה רכה על שפתיו והתנתקנו.
"אמרתי שתהיו זוג יפה או לא?." דניאל אמר מרוצה.
"אתה נשמע כמו אבא גאה." אריאל אמר וצחקנו.
"אני זזה שניה לשירותים." אמרתי לאריאל ודניאל, " שמרו לי על התיק והאוכל." אמרתי להם והלכתי לשירותים. נכנסתי לשירותים ונכנסתי לאחד התאים.
"יש פה מישהו?." שמעתי קול של ילדה שואל, לאחר מכן צעדים ומישהי נכנסת לתא הראשון.
"שאלה מוזרה אבל כן." עניתי הורדתי את המים ושטפתי ידיים. ניגבתי את הידיים והסתכלתי על עצמי בשקט במראה, ניגשתי לדלת ובדיוק כשבאתי לצאת שמעתי את הילדה מקיאה.
"אומייגד את בסדר?." שאלתי אבל היא לא ענתה רק הפסיקה להקיא, יצאתי מהשירותים וחיכתי שאותה ילדה תסיים ותצא, כך אני אדע מי זאת. לאחר כמה דקות שמעתי את המים יורדים ואת הילדה יוצאת מהתא. נכנסתי בשקט לשירותים וראיתי שזאת שרלוט.
"את בסדר?." שאלתי אותה והיא חייכה.
"כן, אני קצת לא מרגישה טוב." היא אמרה וחייכה חיוך קטן.
"לפחות תזייפי את זה כמו שצריך." אמרתי לה עוקצת מעט.
"מה?." היא שאלה מבולבלת ולחוצה מעט.
"הייתה לי חברה כמוך, זה לא בסדר מה שאת עושה." אמרתי לה.
"על מה את מדברת?." היא שאלה מתגוננת, משחקת את עצמה לא מבינה והשפילה מבט.
"אל תגרמי לי להיות רעה וללכת ליועצת." אמרתי לה.
"בבקשה אל תעשי את זה." היא אמרה ויישרה את מבטה המתחנן אלי, מתחננת מעט שאני לא אעשה כלום.
"אז תפסיקי עם זה." אמרתי לה והבטתי בה בנוקשות.
"אני לא יכולה." היא לחשה ובדיוק נשמע הצלצול.
"את חייבת לטפל בזה, לכי למישהו שיכול לעזור לך." אמרתי לה וריככתי את מבטי. נחושה בדעתי לעזור לה, אם היא לא תקבל טיפול נכון זה רק ידרדר.
"הם יאשפזו אותי, אני לא רוצה להתאשפז, אני לא חולת נפש." היא אמרה מתגוננת ומסבירה את עצמה.
"הם יכולים לעזור לך להפסיק עם זה, זה מה שחשוב!." אמרתי נחושה בדעתי.
"אני צריכה ללכת לשיעור." היא אמרה עקפה אותי והתקדמה לדלת.
"השיחה הזאת לא נגמרה." אמרתי לה והיא יצאה. נשארתי לחשוב מה לעשות לכמה שניות ויצאתי גם אני מהשירותים, רואה שכל המסדרון ריק וחזרתי לקפיטריה לקחת את הדברים שלי.
"היי." אמרתי לכריס שעבר לידי והתעלם, "אתה מתעלם ממני?" שאלתי מגחכת, זה ממש מטומטמם מה אנחנו ילדים בגן.
"לא." הוא ענה בקול עצבני והמשיך ללכת עד שהוא נעלם מהשדה הראייה שלי ואני המשכתי ללכת לשיעור שלי, אנשים מוזרים יש בעולם הזה.

"אתה רעב?." שאלתי את אריאל ויצאנו מהאוטו.
"תמיד." הוא אמר צוחק ושילב את אצבעותיו בין אצבעותי והחזיק בידי.
"מעולה, זוהר בת דודה שלי גרה אצלנו עכשיו והיא אוהבת לבשל." אמרתי בזמן שישחקתי עם האגודל שלי בגב כף ידו ונכנסנו לבית.
"אממ אני כבר אוהב אותה." הוא אמר, צחק קצת ונכנסנו למטבח.
"יןין סוף סוף חזרת מתתי משיעמום." זוהר אמרה ובחנה אותי ואת אריאל.
"יש לך חבר ולא סיפרת לי?." היא שאלה עצבנית, "היי אני זוהר" היא אמרה וחייכה אל אריאל ודפקה לי מבט שנאה.
"אריאל." הוא ענה לה וחייך אליה בחזרה.
"איזה כיתה אתה אריאל?." זוהר שאלה אותו.
"יב'." הוא ענה לה.
"אה אז שניכם מסיימים השנה, ואתם הולכים לאותו קולג'." היא שאלה ושנינו הסתכלנו אחד על השני.
"טוב, ביי זוהר." אמרתי וגררתי את אריאל אחריי מרחיקה אותו מזוהר. עלינו מהר במדרגות ונכנסנו לחדר שלי.
"חמודה הבת דודה שלך." אריאל אמר ונשכב על המיטה שלי
"כן, לפעמים." מלמלתי והוצאתי מהארון שלי חטיף.
"קח." אמרתי לו, זרקתי עליו את החטיף והדלקתי את הטלוויזיה על הפרק האחרון של שקרניות קטנות ויפות.
"מה זה?." הוא שאל.
"סדרה ממש טובה." אמרתי ונשכבתי לידו והוא חיבק אותי מקרב אותי אליו.
"אני אוהב אותך" הוא לחש לי באוזן והעביר קבוצת שיער אל מאחורי אוזני והסתכל עליי, הסתכלי בעיניו הכחולות ונישקתי אותו. לא אמרתי לו בחזרה כי אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו, כן יש רגש אבל לא יודעת מה זה. אוף אני רוצה להגיד לו שאני אוהבת אותו אבל מה אם אני לא.