התאהבתי בטעות פרק 8

"יסמין רדי כבר." שמעתי את דניאל צועק לי חסר סבלנות, הוא מסיע אותי ואת אריאל לשדה תעופה.
"לעזעזל חכה שניה." צעקתי לו בחזרה, נעלתי את נעלי העקב השחורות שלי, לקחתי את התיק הקטן שארגנתי וירדתי למטה.
"סוף סוף." אריאל אמר "אפשר לצאת?." דניאל שאל.
"כן, שניה אני אגיד להורים שאני יוצאת ואני כבר באה. לכו, חכו לי במכונית." אמרתי לדניאל ואריאל, הם הנהנו ויצאו. הלכתי למשרד של אמא ואבא ודפקתי על הדלת.
"יבוא." שמעתי את הקול של אמא, פתחתי את הדלת בעדינות ונכנסתי למשרד.
"רק רציתי להגיד לכם שאני יצאתי לבקר את רונה, אני לא אחזור עד ראשון בערב." אמרתי ואבא קם לקראתי ונישק את קודקוד ראשי.
"ביי מתוקה." שמעתי את אמא אומרת והיא נשארה עסוקה בעבודה שלה.
"בואי, אני אלווה אותך לדלת." אבא אמר וחייכתי חיוך קטן.
"תשמרי על עצמך, אל תעשי שטויות ומסרי לרונה נשיקות ממני ברור?." אבא שאל בקול סמכותי.
"כן." אמרתי מגחכת קצת, "ביי אבא." אמרתי וחיבקתי אותו.
"ביי מתוקה, נסיעה טובה." אבא השיב לאחר שהתנתקתי מחיבוקו. יצאתי מהבית, הלכתי למכונית והתיישבתי בכיסא האחורי.
"עכשיו אפשר לצאת." אמרתי לדניאל והוא התחיל לנהוג לשדה התעופה.

דפקתי על דלת הבית של רונה, לפי הכתובת שאבא נתן לי.
"רק רגע." שמעתי את הקול שלה ולאחר מכן צעדים מתקרבים לדלת.
"יסמין?." היא שאלה המומה וקפצה עליי בחיבוק.
"מה את עושה פה?." היא שאלה והתרחקה מעט, בוחנת אותי.
"באתי לבקר." השבתי וחייכתי חיוך קטן. נכנסתי לדירה שלה ובחנתי את המקום.
"דירת חדר, לא משהו גדול." היא אמרה. הנהנתי והתיישבתי על הספה. רונה הביאה שתי כוסות ובקבוק קולה והתיישבה ליידי.
"מה קורה?." שאלתי אותה. מסתכלת עליה ובוחנת אותה.
"הכל בסדר, הבית ספר הזה מאוד קשוח והם לא מוותרים לך עד שאת לא עושה הכל בצורה מושלמת. לדוגמה, אם את לא נראת משכנעת במשחק שלך, תתכונני ליום ארוך." היא אמרה וחייכה חיוך קטן.
"ומה עם בנים?." שאלתי אותה והחיוך שלה ירד קצת, אבל היא מהירה להחזיר אותו.
"שום דבר מיוחד." היא אמרה וחייכה חיוך קטן.
"כנראה הבית ספר הזה צריך לעבוד איתך יותר על המשחק." אמרתי ושילבתי את ידיי, מחכה שהיא תדבר.
"באמת שאין אף אחד. נשבעת." היא אמרה והניחה יד אחת על החזה והשניה הרימה באוויר.
"אז מה יש לך? אני באתי בגלל שהרגשתי שמשהו רע עובר עלייך." אמרתי לה והיא הניחה את שתי ידיה על ברכיה.
"הכרתי כמה בנות ובנים מהבית ספר והחלטנו ערב אחד לצאת לשתות במועדון. כשהגענו ראיתי שם מישהו שנראה חמוד בן 19 בערך ששמתי עליו עין וכנראה גם הוא עליי, רקדנו והתנשקנו קצת. אחר כך הלכתי לשירותים לבד." היא אמרה ונעצרה לרגע הסתכלתי עליה מחכה שהיא תמשיך.
"אותו אחד עקב אחרי.. והוא נכנס לתא והתחיל לגעת בי." היא אמרה ונעצרה שוב בולעת את רוקה בכבדות.
"אני ניסיתי להתנגד, אבל הוא לא הפסיק." היא אמרה ודמעות התחילו לרדת מעיניה.
"רונה הוא אנס אותך?." שאלתי בגמגום נחרדת קצת שמישהו עשה כזה דבר מחריד לאחותי.
"לא, למזלי אחד מהבנים שבאתי איתם הציל אותי." היא אמרה מגמגמת בין הדמעות.
"אוי רון רון, אני מצטערת שהיית צריכה לעבור דבר כזה." אמרתי וחיבקתי אותה. הבכי שלה רק גבר כשחיבקתי אותה, ליטפתי את שיערה וחיכתי שהיא תרגע.
"אני מצטערת שאני בוכה עלייך ככה." היא אמרה לאחר שהיא נרגעה.
"זה בסדר, אני אחותך ואני תמיד פה בשבילך." אמרתי לה וחייכתי.
"טוב, עכשיו מספיק שיחות כבדות. לכי שטפי פנים ובואי איתי למלון." אמרתי לה וחייכתי אליה חיוך ענק, שמראה לה שהכל בסדר.
"מה למה למלון?." היא שאלה בחיוך קטן.
"באתי עם ידיד טוב שלי ונטשתי אותו לבד." אמרתי בגיחוך קל.
"ידיד או חבר?." היא שאלה והרימה גבה.
"ידיד." אמרתי במהירות.
"עם פוטנציאל להיות חבר?." היא שאלה והסמקתי קצת.
"את אוהבת אותו!." היא צעקה וצחקה.
"לא." אמרתי מתגוננת.
"כל כך כן, את הסמקת." היא אמרה והנהנה.
"אולי אני מרגישה, אבל לא יהיה יותר מזה." אמרתי, מורידה אותה מהעניין הזה.
"יש לו חברה?." היא שאלה לא מבינה.
"לא" עניתי ומשכתי את כתפיי לאחור.
"אז למה?." היא שאלה מבולבלת.
"כי אני לא צריכה חבר עכשיו, אני לא רוצה שיהיה לי קשר רגשי באיזה מקום שיוכל לעצור אותי בעתיד." אמרתי.
"את יודעת חבר זה לא חוזה לכל החיים, תנסי ותראי לאן זה מוביל." היא אמרה והצליחה לשכנע אותי שאולי אני צריכה לתת לאריאל צ'אנס.
"טוב אני אחשוב על זה עכשיו לכי להתארגן מהר." אמרתי והיא שחקה באצבעותיה.
"מה?." שאלתי בהרמת גבה, אני מכירה את ההתנהגות שלה. כשהיא משחקת עם האצבעות, היא רוצה להגיד משהו אבל מתביישת וכשהרגל שלה רועדת, היא משקרת.
"פשוט קבעתי עם כמה ילדים שהם יבואו אליי, אבל אם את רוצה את מוזמנת להישאר." היא אמרה וחייכה חיוך מאולץ ומתחנף.
"לא, מה יש לי לעשות עם ילדים בכיתה ג." אמרתי בהתנשאות.
"אל תתלהבי, את בסך הכל גדולה ממני בשנה." היא אמרה.
"טוב, תהני, אבל מחר את שלי." אמרתי לה.
"אוקיי." היא אמרה וחייכה.
"ביי." אמרתי וחיבקתי אותה. יצאתי מביתה וחזרתי למלון.
דפקתי על דלת החדר של אריאל אבל הוא לא ענה. חזרתי לחדר לבשתי בגד ים שלם ונכנסתי לג'קוזי שבחדר שלי, והעברתי ערוצים בשלט מחפשת סרט ובסוף שמתי שירים ב-MTV.
"שירות חדרים." שמעתי מישהו אומר ומיד אחר כך דפיקה על הדלת.
"רגע." צעקתי, שמתי על עצמי מהר חלוק ופתחתי את הדלת.
"היי." אמרתי לעובד מלון שהיה שם עם עגלת שולחן ונכנס לחדר.
"אני לא הזמנתי שירות חדרים." אמרתי לו ונכנסתי לחדר.
"בטח שכן." אריאל שפתאום הופיע אמר ונכנס לחדר שלי. הוא נתן לעובד מלון טיפ וסגר אחריו את הדלת. ישבתי על הספה בשקט, לא אומרת לאריאל כלום.
"רוצה?." אריאל שאל ולקח ביס מהעוגת שוקולד.
"לא, תודה." אמרתי.
"את חייבת לטעום." הוא אמר והתיישב לידי.
"טעמי." הוא אמר, פתחתי את פי והוא הכניס את הכפית לפי.
"זה באמת טעים!." אמרתי צוחקת.
"חכי שתטעמי את זה עם תותים." הוא אמר ולקח מהשולחן תות אחד.
"אחרי שהעוגה בפה שלך קחי ביס מהתות." הוא הסביר והנהנתי. הוא הכניס לפי עוד מהעוגה, לקחתי ביס מהתות ולעסתי את הכל ביחד.
"אה." אמרתי בחוסר שביעות רצון. "העוגה לבד יותר טעימה" אמרתי והוא גיחך.
"תגבירי את הטלוויזיה, אני אוהב את השיר הזה." אריאל אמר בהתרגשות.
"גם אני." אמרתי צוחקת והתחלנו לזייף ולהמציא מילים לשיר ביחד.
"וואי אתה שר נורא." אמרתי צוחקת עליו.
"מה, נשבע שכריס בראון היה מת לשיר כמוני" הוא אמר.
"הוא היה מת אם הוא היה שר כמוך." אמרתי וצחקתי.
"אנחנו כבר יודעים שאת רגישה לדגדוגים." הוא איים עליי.
"לא, לא, אתה צודק כריס בראון היה מת לשיר כמוך." אמרתי בציניות.
"גם בחלום לא." מלמלתי.
"שמעתי את זה." הוא אמר, עלה מעלי והתחיל לדגדג אותי.
"לא לא די." אמרתי בין הצחקוקים. הוא הפסיק והסתכל לי בעיניים ועבר לשפתיים ושוב בעיניים.
"איך אני מת לנשק אותך." הוא אמר וירד ממני, ישב על הספה וגם אני עברתי למצב של ישיבה.
"אריאל." אמרתי אך הוא קטע אותי,
"שכחי שאמרתי את זה, אני יודע שאת לא רוצה קשר." הוא אמר ואכל תות.
התלבטתי אם לעשות צעד ולבסוף הנחתי יד אחת על הצוואר שלו והוא הסתכל עליי. קירבתי את ראשי אליו והוא גם קירב את ראשו, עד שהיינו כל כך קרובים והרגשתי את נשימותיו על פניי. הנחתי את שפתיי על שלו והרגשתי זרם עובר בכל גופי, ואת בטני מתהפכת מהתרגשות. פיסקנו את שפתינו מעט והתנשקנו נשיקה רכה.