התאהבתי בטעות פרק 6

"מקווה שיש הסבר הגיוני לזה שאתם מתקשרים אליי בלילה ומעירים אותי" מלמלתי לפלאפון שלי, חצי רדומה.
"סליחה לא משנה" שמעתי מהצד השני וזהיתי שזה קולו של דניאל.
"דניאל?" שאלתי וקמתי למצב ישיבה.
"לא משנה אני אדבר איתך כבר בבוקר" הוא אמר ולא נשמע בסדר.
"קרה משהו? תפתח לי את הדלת עוד שתי דקות אני בבית שלך" אמרתי לו. יצאתי מהמיטה ונכנסתי לשירותים שוטפת פנים ומצחצחת שיניי. ירדתי למטה ויצאתי מהבית והלכתי לבית של דניאל.
'תפתח את הדלת' שלחתי לדניאל הודעה ולאחר כמה שניות הדלת נפתחה
"מה קרה?" שאלתי אותו והוא גרר אותי לחדר שלו וסגר אחרינו את הדלת. התיישבתי על המיטה מביטה בו מחכה שהוא יסביר.
"ג'ייד בגדה בי ועוד עם החבר הכי טוב שלי אח שלי עם אריאל" דניאל אמר בקול עצבני והתיישב ליידי על המיטה.
"אני יודעת" אמרתי והוא פתח את עיניו בהפתעה "תפסתי אותם ביחד" הסברתי לו והוא הנהן.
"איך אתה יודע?" שאלתי אותו ושנינו נשכבנו על המיטה על הצד מביטים אחד על השני.
"היא שלחה לי הודעה" הוא אמר ופתחתי את פי בהפתעה.
"הזונה הזאת" אמרתי בעצבים ודניאל הביט בי מופתע.
"את מקללת?" הוא שאל במבט משועשע.
"כשאני עצבנית" אמרתי והוא צחק קצת שנינו בהיינו בתקרה ושרר בינינו שקט.
"איך אתה עם זה?" שאלתי אותו והסתכלתי עליו.
"בסדר" הוא אמר ולא הביט בי.
"דניאל" אמרתי והוא הסתכל עליי.
"הכלבה הזאת פגעה, אבל, זה לא משהו שאני לא אחיה עם זה" הוא אמר וחייך חיוך מאולץ.
"אוו אל תדאג יש.." התחלתי להגיד אך הוא קטע אותי
"אל תגידי יש עוד דגים בים כי אני שונא את המשפט הזה" הוא אמר וצחקתי
"אז יש עוד בנות ברחוב" אמרתי בציניות ופיהקתי.
"אני כל כך עייפה" מלמלתי
"אז תשני" הוא אמר וסימן לי להישאר
"איזה הלוואי ההורים שלי העבירו חלק מהעבודה שלהם לבית ככה שהם יותר זמן בבית. זה יהיה ממש מוזר אם אני לא אהיה בבית כשהם יתעוררו" אמרתי
"מקסימום תגידי שהיית אצל חברה ושכחת להודיע או שנרדמת" הוא אמר
"לא, דבר איתי כשאתה מתעורר" אמרתי נתתי לו נשיקה בלחי ויצאתי מהחדר שלו.
"הופה מה זה אתם ביחד?" שמעתי קול מאחוריי ונבהלתי
"שון הבהלת אותי" אמרתי לוחשת.
"מה דנה וגייד יגידו על זה?" שון לחש לי בחזרה
"אין מה להגיד, גייד בגדה בו" לחשתי
"ומה את עושה פה?" הוא שאל והרים גבה.
"מנחמת" אמרתי את הברור מאליו.
"לא יודע קשה להאמין עכשיו שלוש בלילה ואת מתגנבת מהחדר שלו לא נראה אמין" הוא אמר
"תאמין למה שאתה רוצה, אני יודעת מה קרה וזה הכי חשוב" אמרתי ומשכתי את כתפיי לאחור.
"עכשיו ברשותך אני הולכת" אמרתי ועקפתי אותו יוצאת מהבית.
עליתי בחזרה לחדרי ונשכבתי לישון.

"יסמין מתוקה קומי" אמא העירה אותי.
"בוקר טוב" מלמלתי והתמתחתי.
"בוקר אור" היא השיבה וחייכה אליי, הסתכלתי בשעון והשעה הייתי 9 בבוקר והיום יום ראשון אין בית ספר.
"למה הערת אותי" שאלתי וכיסיתי את ראשי עם השמיכה.
"יש לנו שכנים חדשים שרוצים להכיר אותך" אמא אמרה "קומי תתארגני מהר ורדי למטה" היא הוסיפה ויצאה מחדרי.
"אוח" מלמלתי וקמתי מהמיטה גוררת את עצמי לשירותים שטפתי פנים וצחצחתי שיניים. חזרתי לחדר בחרתי שמלה פרחונית והתאפרתי בעיקר באזור העיניים מנסה לטשטש את העייפות. ירדתי במדרגות וראיתי משפחה לא גדולה, אבא ואמא שנראים בשנות ה40 לחייהם ילד שנראה בן 18 וילדה קטנה שנראית בת 6.
"שלום" אמרתי ולחצתי להם ידיים ובסוף התיישבתי ליד הילדה הקטנה.
"שלום" אמרתי לה וראיתי שהיא נדבקת לאח שלה.
"אני יסמין איך קוראים לך?" שאלתי וחייכתי חיוך מתוק
"אני אשלי" היא השיבה וחייכה אליי בחזרה. היה לה שיער בלונדיני שקלוע לצמה אחת ארוכה ועיניים כחולות.
"יש לך שם מאוד יפה לילדה יפה" אמרתי והיא צחקה קצת בבישנות.
"גם את מאוד יפה" היא אמרה "נכון כריס" היא אמרה וניסתה להכניס את אחיה לשיחה, היו לו עיניים כחולות עמוקות ושיער שחור כהה.
"אה ראיתי יותר יפות" הוא אמר בקולו העמוק והגברי, ואשלי צחקה קצת.
"הוא צודק, יש יותר יפות ממני, את אחת מהן" אמרתי לה והיא חייכה אליי.
"למה שלא תהיה חבר שלה היא נחמדה יותר מהחברה הקודמת שלך" היא אמרה לאחיה ואני גיכחתי קצת.
"חבל שתהיה לו חברה מכוערת" אמרתי והוא הסתכל עליי.
"את רוצה להיות חברה שלי?" שאלתי את אשלי וחייכתי אליה.
"בטח" היא אמרה במהירות וחייכה אליי.
"הפלאפון של מישהו מצלצל" היא אמרה וראיתי שזה היה הפלאפון שלי
"אני כבר באה" אמרתי לה לקחתי את הפלאפון שהיה מונח על השולחן ויצאתי לבחוץ
"הלו" עניתי
"יןין סוף סוף" שמעתי קול מהצד השני וזהיתי שזה היה של רונה.
"רון רון" אמרתי בשמחה " מה קורה? איך החיים? את מסתדרת? מישהו מציק? מי מציק לך אני אטפל בו, חסר לך משהו?" פלטתי מפי במהירות מלא שאלות "נו למה את לא עונה" הוספתי במהירות.
"כי את לא סותמת" היא אמרה צוחקת.
"אוקיי הנה סתמתי דברי" אמרתי והקשבתי לה.
"הכל אחלה זה מה שרציתי נשבעת לך זה בית ספר כמו בסרטים" היא אמרה וצחקה
"אבל..? " שאלתי אותה
"אין אבל" היא אמרה
"רונה" מלמלתי אני כבר מכירה אותה
"כלום, סתם התגעגעתי לקול שלך" היא אמרה "למה את לא מתקשרת הא?" היא שאלה ושמעתי את קולה נשבר קצת.
"אל תבכי" אמרתי לה "רציתי לתת לך קצת זמן להתארגן שם ולא לשבת לך על הווריד" הסברתי לה.
"קשה לי" היא מלמלה ושמעתי עצב בקולה.
"התחרות קשה מידי, וכולם פה מוכשרים בטירוף" היא מלמלה בעצב וכאב לי שקשה לה.
"תזכרי שהתקבלת לבית ספר בגלל שאת גם מוכשרת בדיוק כמוהם" אמרתי לה "וברגע הראשון שאני יכולה אני אבוא לבקר" אמרתי מנסה לנחם אותה.
"אני צריכה לחזור" היא אמרה
"אוקיי ביי, אוהבת, נשיקות" אמרתי לה והיא נתקה
"חבר שלך?" שמעתי קול שהבהיל אותי קצת. הסתכלתי על הדלת וראיתי שזה כריס.
"לא זאת אחותי רונה" השבתי על שאלתו והוא הנהן
"יש לך חבר?" הוא שאל והתקרב אליי
"לך יש חברה?" שאלתי ונשארתי עומדת במקומי
"תעני את ראשונה" הוא אמר והתקרב עוד קצת כך שנשארנו במרחק של צעד.
"לא אין לי" השבתי
"גם לי אין" הוא אמר והתקרב עוד טיפה מה שגרם לי להתרחק קצת.
איפה הבית שלכם" שאלתי מחליפה נושא
"זה" הוא אמר והצביע על הבית שמולנו.
"נחמד" מלמלתי
"את נראית לי מוכרת אבל אני לא יודע מאיפה" הוא אמר
"לא נראה לי שאנחנו מכירים" אמרתי
"את דוגמנית?" הוא שאל
"הייתי עכשיו לא כל כך" השבתי
"חבל את יכולה להיות קייט מוס הבאה" הוא אמר וקרץ לי
"חשבתי שאני מכוערת" אמרתי ועקפתי אותו הוא תפס בידי וסובב אותי אליו. הוא ממש מלחיץ הוא גבוהה ממני בראש וכולו שרירים.
"את ממש לא מכוערת את ההפך מכוערת" הוא אמר וקירב אותי אליו.
"תודה" מלמלתי והשתחררתי מאחיזתו.
"אבל לי יש תוכניות אחרות לעתיד שלי" אמרתי לו הסתובבתי ונכנסתי הביתה. ראיתי שההורים של כריס קמו ותכננו ללכת
"ביי" אמרתי ולחצתי להורים ידיים.
"את תבואי לבקר?" אשלי שאלה
"בטח" אמרתי והיא נתנה לי כיף. עליתי לחדרי וישבתי במרפסת חושבת על השיחה עם רונה, משהו לא הרגיש לי נכון כאילו עובר עליה משהו בנוסף למה שהיא סיפרה.
ירדתי למטה ונכנסתי למשרד של אמא ואבא.
"היי יסמיני" אבא אמר והרים את ראשו מהמחשב ואמא גם הרימה את ראשה מהמחשב.
"תגידו יש סיכוי שבסוף שבוע הזה אני יכולה ללכת לבקר את רונה?" שאלתי אותם בחיוך מתחנן.
"כן, בטח אבל לא לבד" אמא אמרה ויצאתי מהמשרד.

"היי הייזל" אמרתי למזכירה ונשענתי על הדלפק.
"שלום" היא אמרה וחייכה אליי
"רוס קראה לי?" שאלתי אותה
"כן היא רוצה שתכירי לילד חדש את האזור" היא אמרה
"היא בחדר שלה?" שאלתי
"כן כנסי" היא השיבה. התקדמתי לדלת ודפקתי עליה קלות.
"יבוא" שמעתי את קולה של רוס ונכנסתי.
"היי רוס" אמרתי למנהלת וראיתי שכריס ישב שם.
"היי יסמין" היא חייכה אליי "שבי בבקשה" היא אמרה וסימנה לי לשבת על הכיס ליד כריס.
"כריס הוא ילד חדש כאן את מוכנה לעזור לו להתאקלם?" היא שאלה
"ב.. בטח" עניתי מגמגמת וראיתי את כריס מחייך.
"אוקיי משוחררים שיהיה לכם יום טוב" היא אמרה לנו
"יום טוב גברת פרקר" כריס אמר
"ביי רוס" אמרתי גם כן ושנינו יצאנו.
"את קרובה שלה?" הוא שאל ויצאנו מהמזכירות
"לא" השבתי
"אז למה אתן קוראות אחת לשניה שבם הפרטי?" הוא שאל
"כי היא אוהבת אותי" אמרתי
"נחמד" הוא מלמל.
"איפה זה יב 5? יש לי שם שיעור עכשיו" הוא אמר
"גם לי יש" אמרתי והתחלנו ללכת לשכבת יב
"את כיתה יב?" הוא שאל
"סוג של, אני כיתה יא אבל אני לוקחת קורסים מתקדמים בשביל לסיים השנה תיכון" אמרתי והוא הנהן.
"אז את חננה?" הוא שאל והרים גבה
"כן, אפשר להגיד כך" אמרתי וצחקתי קצת והפלאפון צלצל, הסתכלתי על הצג וראיתי שזאת רונה.
"רון רון" אמרתי בשמחה.
"יןין" היא אמרה בקול מדוכדך ועצרתי.
"רונה מה קרה?" שאלתי אותה בלחץ וראיתי שכריס מסתכל עליי ומקווץ גבות.
"כלום" היא אמרה
"הקול שלך מסגיר אותך מה קרה?" שאלתי אותה שוב והיא לא ענתה.
"רונה?" שאלתי שוב והיא לא ענתה ואז היא נתקה לי בפנים.
"יסמין הכל בסדר?" כריס שאל אותי וניח את ידו על כתפי ומסתכל עליי.
"כן, לא אחותי עובר עליה משהוא רע" אמרתי ונכנסתי לאינטרנט דרך הפלאפון שלי
"איפה היא?" הוא שאל והסתכל על מה שאני עושה
"בניו יורק" אמרתי "דרך אגב מה אתה עושה בסוף שבוע הזה?" שאלתי אותו והסתכלתי לו בעיניים.
"לא משהו מיוחד למה?" הוא שאל ולחצתי אישור בפלאפון
"כי הזמנתי לנו שני כרטיסי טיסה לניו יורק" אמרתי והוא הסתכל עליי מוזר.
"רק אם בא לך אם לא אני אקח איתי מישהו אחר" הוספתי במהירות על דבריי וצלצול נשמע ברחבי הבית ספר.
"אממ בסדר אני אבוא" הוא אמר לבסוף.
"טוב בוא לקפיטריה" אמרתי והלכנו לקפיטריה של הבית ספר. כריס לקח לו בקבוק קולה והלכנו לשבת באחד מהשולחנות.
"זאת מי שכולם מפחדים ממנה נכון?" כריס שאל והצביע על וויקטוריה.
"כן, אבל עד סוף שנה אני אוריד לה את הפוזה" אמרתי ומשכתי את כתפיי לאחור וראיתי שהיא מתקרבת אלינו.
"היי" היא אמרה לכריס בקול סקסי וכל הילדים שהיו בקפיטריה סהו בנו.
"היי" הוא אמר בחוסר התענינות ושמענו קצת צחקוקים
"אני ויקטוריה" היא אמרה והתיישבה לידו
"אוקיי" הוא מלמל והסתכל עליה עם גבה מורמת.
"יסמין נהיה פה קצת צפוף את לא חושבת?" כריס שאל
"צודק, בוא לבחוץ" אמרתי לו ושנינו יצאנו לחצר כאשר ויקטוריה נועצת בנו מבטי שנאה.
"למה עשית את זה?" שאלתי אותו והוא הוציא את הפלאפון מכיסו.
"כי היא מסוג הבנות שאני שונא" הוא מלמל בזמן שהוא כתב משהו בפלאפון.
"ומה זה סוג הבנות שאתה אוהב?" שאלתי אותו ולקחתי לו את הפלאפון בשביל שיסתכל עליי.
"תחזרי" הוא אמר והסתכל עליי.
"תענה ואז אני אחזיר" אמרתי צוחקת
"תחזרי" הוא אמר קצת בעצבנות שהפחידה אותי.
"אתה לא מפחיד אותי" אמרתי לו בולעת את הרוק ומסתירה טוב מאוד כל טיפת פחד.
"לא יודע אין סוג מסויים שאני אוהב" הוא אמר והושיט את ידו לקדימה ונתתי לו את הפלאפון.
"איזה סוג את אוהבת?" הוא שאל.
"לא יודעת אין סוג מסוים" עניתי לו באותו מטבע והיה צלצול לסוף ההפסקה.
"היית יוצאת איתי?" הוא שאל והופתעתי מהשאלה הישירה הזאת
"אמ לא יודעת, אבל לא הייתי מתנגדת" גמגמתי במבוכה
"אז היום בשבע בערב אני אוסף אותך" הוא אמר והלך.
הייתי המומה, מצד אחד הוא נראה טוב אבל הוא קצת מפחיד אותי אני לא יודעת מה לחשוב עליו.