התאהבתי בטעות פרק 5

"את העבודה אתם תעשו בזוגות שאני בוחרת" המורה לביולוגיה אמרה ושמעתי כמה קולות של אי שביעות רצון מכל מיני ילדים. המורה התחילה להקריא את הזוגות.
"יסמין ושרלוט" המורה אמרה. שרלוט זאת החברה הכי טובה של ויקטוריה איך אני אמורה לעשות עבודה עם האויב, עזבו אויב הילדה הזאת מטומטמת.
"היי אני שרלוט" היא אמרה בשמחה. אוח היא כזאת בלונדינית אמריקאית טיפוסית של הסרטים, שיער בלונדיני ארוך עיניים כחולית חיוך מתוק ואינסוף טמטום.
"היי" השבתי בנימוס וחייכתי חיוך מזויף "בואי אליי היום בשש לעשות את העבודה" אמרתי לה ואספתי את הדברים שלי והכנסתי אותם לתיק.
"אוקיי, אני כל כך שמחה לעשות איתך את העבודה את נראית כזאת חכמה" היא אמרה וחייכה אליי חיוך מתוק.
"כן גם אני" אמרתי והתקדמתי לדלת היציאה.
"רגע את צריכה את הכתובת שלי" אמרתי והסתובבתי אליה.
"כן, אני לא אזכור תכתבי לי אותו" היא אמרה וחיפשה משהו בתיק.
"תכתבי לי את המספר שלך" אמרתי לה והושטתי לה את הפלאפון שלי. היא לקחה את הפלאפון וכתבה את המספר.
"אני אשלח לך הודעה ואל תשכחי" אמרתי לה
"אוקיי" היא אמרה וחייכה אליי. הסתובבתי ויצאתי מהכיתה
'איפה אתם?' שלחתי לדנה הודעה
'בקפיטריה' היא שלחה בחזרה, הכנתי את הפלאפון לכיס והלכתי לקפיטריה.
"יסמין" ראיתי את דנה קוראת לי ומסמנת לי לבוא לשבת איתם וראיתי שאריאל תור וסהר היו שם גם.
"איפה דניאל וגייד?" שאלתי והתיישבתי ליד אריאל
"דניאל אמר שיש לו שיחה עם המורה למתמטיקה" תור אמר
"גייד היא בספריה היא כבר תבוא" דנה אמרה
"או ברור" אמרתי והחנקתי את הצחוק שאיים להתפרץ.
"היי" גייד אמרה וישבה מולי ולגמה מבקבוק קולה ולאחר כמה שניות דניאל התיישב לצידי ושמתי לב שיש לו קצת אדום סביב הפה, הסתכלתי על גייד וראיתי שמרוח לה על השפתיים אודם אדום
"תנגב נשאר לך קצת מהאודם של גייד סביב הפה" לחשתי לו והוא פתח את עיניו
"אנחנו צריכים ללכת לספריה" דניאל אמר וגרר אותי אחריו לספסל הראשון שהוא ראה.
"נשאר?" הוא שאל אחרי שהוא ניגב את הפה שלו
"לא" אמרתי ונשכבתי על הספסל כך שראשי מונח על ברכיו.
"כמה זמן אתם ביחד?" שאלתי אותו והסתכלתי עליו
"שבוע ויומיים" הוא אמר ובחן את האזור.
"ואתה אוהב אותה?" שאלתי אותו והוא הסתכל עליי.
"את האמת אני לא יודע" הוא אמר בכנות
"אז מה אתה יודע?" שאלתי
"לא יודע שהיא אחלה ילדה?" הוא אמר או יותר נכון שאל
"אני לא מאמין שאת יודעת על זה ואריאל לא יודע" הוא אמר וצחק קצת
"תתפלא אנשים לא יכולים לעמוד בפניי ומספרים לי הכל" אמרתי לו צוחקת ושרר שקט בינינו
"התנשקתי עם אריאל" אמרתי לבסוף מוציאה ממני את הסוד הזה.
"אבל זה רק נשיקה" מיהרתי להגיד לפני שהוא יחשוב רחוק מידי.
"למה דווקא אתם יכולים להיות אחלה זוג" הוא אמר וקול צלצול הפסיק את שיחתנו.
"אני פשוט לא מאמינה באהבה" אמרתי וקמתי למצב של ישיבה.
"אולי אבל העניים שלך אומרות משהו אחר לגמרי" הוא אמר
"העיניים?" שאלתי והרמתי גבה
"כן, הן נוצצות כאלה. את מדחיקה את זה עמוק מידי או שפשוט לא מתאים לך להתאהב. אם תשבי עם עצמך ותחשבי על זה את תגלי שיש לך רגשות אליו" הוא אמר ולא היה לי מה להגיד, אני באמת לא חושבת שאהבה עכשיו תבוא לי בטוב כי זה יגביל אותי בהחלטות שאני אעשה בקשר לעתיד שלי.
"טוב נדבר אני עף לשיעור" דניאל אמר נישק אותי ורץ לשיעור.

"היי" שרלוט אמרה בחיוך גדול לאחר שפתחתי לה את הדלת.
"היי" השבתי "כנסי" אמרתי לה וסימנתי לה עם ידי. היא נכנסה קצת מהססת וסגרתי אחריה את הדלת.
"רוצה לשתות משהו?" שאלתי אותה
"יש לך דאייט קולה?" שאלתי ובחנתי אותה מלמעלה למטה. הילדה הזאת רזה בטירוף יענו מקל; אני חושבת שהיא צריכה להשמין קצת כי היא נראית לי אנורקסית.
"את לא צריכה דאייט את יכולה לשתות ולאכול מה שבא לך" אמרתי לה.
"אני שמנה" היא אמרה " אני רק צריכה לרדת עוד 5 קילו ואני במשקל המושלם" היא אמרה בחולמנות. אם היא תרד עוד 5 קילו היא תראה שלד.
"טוב את השיחה הזאת נמשיך אחר כך" מלמלתי " עכשיו בואי נסיים עם העבודה" אמרתי לה ועלינו לחדרי.
"יש לי רעיון אולי נבדוק האם השמש משפיעה על גדילת הצמח" היא אמרה
"מה?" שאלתי והרמתי גבה.
"אל תסתכלי עליי ככה אני יודעת שהתשובה היא כן, אני רק רוצה ציון עובר" היא אמרה והנהנתי בהבנה. היא רצתה עבודה קלה שלא צריך באמת לחקור ולמדוד.
"או שנבדוק האם צמח בסביבה סטרילית שברור אנחנו נספק לו כל מה שהוא צריך צומח מהר יותר מצמח שנמצא בחוץ וככה נקבל לא סתם עובר אלא מצטיין" אמרתי לה
"אם זה יצליח אני חושבת שזה יהיה הציון הכי גבוהה שלי" היא אמרה בשמחה.
"אוקיי" אמרתי וצחקתי קצת.
"רוצה לאכול משהו?" שאלתי אותה לאחר שלוש שעות שבהן תכננו איך נעשה את העבודה, מה צריך ובקיצור כתבנו למורה הקדמה שהיא צריכה לבדוק ולאשר.
"לא אכלתי כבר היום" היא אמרה.
"באמת את לא נראית כמו מישהי שאוכלת" אמרתי לה בחוסר טאקט בכוונה.
"אכלתי תפוח כשחזרתי הביתה ושתיתי איתו כוס סודה" היא אמרה.
"זה לא בריא!" אמרתי לה יוצאת מדעתי. איך אפשר לחיות ככה זה ממש מצב חולני.
"אני אגיע ל 55 קילו ואני אפסיק" היא אמרה. היא נראית בערך 1.75 אם לא יותר והיא רוצה לשקול 55 זה חולה!!
"זה לא בסדר" אמרתי לה "חברות שלך לא אומרות לך על זה כלום?" שאלתי אותה
"ויקטוריה אומרת שאני צריכה להרזות קצת" היא אמרה
"ואת רוצה להרזות?" שאלתי אותה
"אני שונאת את זה זה גורם לי לוותר על נוטלה" היא אמרה.
"איך הצלחת לוותר על זה?" שאלתי אותה צוחקת.
"לא יודעת" היא אמרה צוחקת.
"הכנתי עוגת נוטלה שאת חייבת לטעום" אמרתי תפסתי אותה מידה גוררת אותה איתי למטבח פותחת מגירה אחת ומוציאה שתי כפיות. פתחתי את התנור והוצאתי תבנית עוגה.
"את לא תרצי להפסיק לאכול את זה" אמרתי לה ומניחה על השולחן את העוגה ונותנת לה כפית אחת.
"תאכלי" אמרתי לאחר שראיתי שהיא מהססת.
"מממ זה טעים!" היא אמרה לאחר שהיא לקחה ביס אחד.
"אני יודעת" אמרתי צוחקת.
"את יודעת, את לא כזאת נוראית כמו שויקטוריה אומרת שאת" שרלוט אמרה.
"תודה" אמרתי בציניות וגלגלתי עיניים.
"אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאני מדברת עם מישהו בלי שהוא משתיק אותי וגורם לי להרגיש מטומטמת" היא אמרה, טוב את האמת אני חשבתי עלייה שהיא מטומטמת בהתחלה, אבל, עכשיו כשיצא לי להכיר אותה, היא אחלה ילדה.
"זה קורה הרבה שמתנהגים אלייך ככה ?" שאלתי אותה והכנסתי לפי עוד עוגה
"רוב הזמן, אפילו ההורים שלי חושבים שאני מטומטמת. אבל הם לא טועים אני באמת קצת מטומטמת" היא אמרה ואני הייתי המומה! זה לא בסדר כל התפיסה שלה על עצמה היא מעוותת.
"זה שאת לא מקבלת מאיות כל הזמן לא הופך אותך למטומטמת וזה שלא רואים לך את העצמות זה לא הופך אותך לשמנה ואת צריכה לעשות מה שטוב לעצמך" אמרתי לה.
"את יודעת, את צודקת! אם לויקטוריה לא טוב עם הגוף שלי שתתמודד אני אוהבת נוטלה יותר מידי בשביל להרזות ולאף אחד אין זכות לגרום לי להרגיש חרא עם עצמי!" היא אמרה בנחישות.
"בדיוק!" אמרתי שמחה.
"יש לי שאלה" היא אמרה
"כן?" שאלתי
"את יכולה בבקשה לעזור לי בכללי עם הלימודים אני רוצה פעם אחת להראות לאנשים שאני כן חכמה גם לפי התעודה" היא אמרה במבט מתחנן
"א.. אממ בטח" אמרתי מגמגמת
"יש תודה!" היא אמרה והמשכנו לאכול את העוגה ולדבר. דווקא ילדה חמודה.
"אני צריכה ללכת" היא אמרה לאחר שעה שישבנו ודיברנו וריכלנו. שרלוט קמה ארזה את הדברים שלה וליוויתי אותה לדלת
"ביי" היא אמרה והתחבקנו.

"התארגנת?" דנה שאלה אותי
"כן אני כבר יורדת" אמרתי לה. ת'ור מארגן מסיבה אצלו בבית והוא הזמין את כל הבית ספר.
העברתי מבט אחרון במראה. לבשתי שמלה כחולה עם נעלי עקב שחורות התאפרתי עדין וענדתי שרשרת ועגילים עדינים. מרחתי אודם אדום על שפתיי ויצאתי מהבית
"את ממש יפה" דנה אמרה
"גם את" אמרתי לה ושתינו עלינו למכונית שלי ונהגתי לביתו של תור.
"היי" סהר קפצה עלינו בחיבוק כשהגענו
"היי" דנה ואני אמרנו ביחד.
"איפה ת'ור?" שאלתי, בכל זאת הוא המארח צריך להגיד לו שלום.
"תבדקי בחצר האחורית" היא אמרה
"אתן באות איתי?" שאלתי אותן
"אני הולכת לשתות משהו" סהר אמרה
"אני אלך איתה" דנה אמרה והן התקדמו למטבח. עברתי בין כל הילדים שרוקדים עד שהגעתי לחצר האחורית וראיתי את ויקטוריה והחבורה שלה.
"יסמינן" שרלוט צעקה והתקדמתי לאזור שהיא ישבה והיא קמה לקראתי
"היי" אמרתי והתחבקתי איתה וראיתי את ויקטוריה המומה.
"ראית את ת'ור? "שאלתי אותה
"לא" היא השיבה
"רוצה לעזור לי לחפש?" שאלתי אותה
"בטח" היא אמרה ונכנסנו חזרה לבית, עלינו לקומה השנייה עוברות דלת דלת.
"אולי הוא למטה ופספסנו אותו?" שרלוט שאלה
"טוב נבדוק את הדלת האחרונה ונרד שוב" אמרתי לה ופתחתי את הדלת.
"אומייגד" שרלוט ואני אמרנו וסגרתי במהירות את הדלת.
"לא מדברים על זה" אמרתי וקצת צבט לי הלב ושרלוט הנהנה.
"יסמין" שמעתי את אריאל יוצא מהחדר וקורא לי הסתובבתי אליו וראיתי שהוא הספיק ללבוש מכנס והחולצה הייתה בידו.
"שרלוט חכי לי למטה בבקשה" אמרתי לה בקול מתוק והיא הנהנה וירדה.
"מה?" שאלתי מסתכלת על אריאל, לא מראה רגשות.
"זה לא מה שאת חושבת" הוא אמר ואני הרמתי גבה.
"או אל תתן לי הסברים, אני לא חברה שלך תשמור את ההסברים שלך לדניאל בכל זאת זיינת את החברה שלו" אמרתי כמעט בצעקה.
"מה חברה? לדניאל אין חברה אם הייתה לו הייתי יודע" אריאל אמר
"גייד חברה שלו כבר שבועיים" אמרתי לו וזרקתי את ידיי באוויר וגייד יצאה מהחדר גם היא לבושה.
"אין לך בושה?! בוגדת!" זרקתי לעברה
"יסמין.." היא אמרה ואריאל קטע אותה
"את יוצאת עם החבר הכי טוב שלי, אח שלי ואז את באה ובוגדת בו איתי?! מה את מנסה להרוס לי את הקשר איתו?!" הוא צרח עליה בעצבים ותפסתי אותו והושבתי אותו על הרצפה ליד הקיר מרחיקה אותו ממנה קצת שלא יעשה משהו שיטחרת עליו.
"עופי מפה" מלמלתי לעברה והתכופפתי אל אריאל והנחתי את ידי על כתפו.
"בבקשה אל תגידו לדניאל זה יפגע בו" היא אמרה והעלתה לי את העצבים.
"גייד תעופי מפה או שאני לא אשלוט בדברים שאני אעשה" אמרתי והסתכלתי עליה במבט שנאה. שמעתי את קול נקישת העקבים מתרחק במסדרון ויורד למטה במדרגות.
"מה אני אגיד לו" אריאל מלמל והסתכל עליי.
"מגיע לו לדעת את האמת" אמרתי והעברתי את גב כף ידי מלטפת את פניו.
"וכשאתה עושה את זה תגיד לי שאני אוכל לנחם אותו" אמרתי בנוקשות מתרוממת לעמידה והולכת.