התאהבתי בחבר של חברה *~*פרק 12
~בוקר~
נקודת מבט של אוראל:
התעוררתי בבוקר כשאני מחבק את אורלי
כמה אני אוהב את הילדה הזאת..
אורלי: אתה בוהה הרבה באנשים שישנים?
אוראל: רק בך אהובתי ונתן לי נשיקה
אורלי: אייכ לך צחצח שיניים!!
אוראל: מה השעה?
אורלי: פאק
אוראל: מה?
אורלי: כבר שבע בחיים לא נספיק להתארגן שנינו
אוראל: נספיק קוומי
צחצחנו שיניים ואני התלבשתי בזמן שאורלי התאפרה
לבשץי מכנס קצר כחול של אדידס וגופיה שחורה שהבליטה לי את הקוביות והשרירים
יצאתי ואורלי בדיוק סיימה להתאפר היא שמה מסקרה ואודם ורדרד
חיבקתי אותה מהמותניים
אוראל: טבעי הכי יפה לך!
אורלי: אהווובי חוולה עלייך עכשיו זווז ותן לי להתלבש
הורדתי את כל המזוודות למטה והלכתי למטבח להכין לנו קפה
אמא של אורלי עמדה במטבח והכינה לנו כריכים לכל היום
אוראל: בוקר טוב לאמא המוושלמת של היילדה הכי מווושלמת
שני(אמא של אורלי): בווקר טוב לילד הכי חנפן בעולם ונתנה לי נשיקת בוקר טוב על הלחי
ואז אורלי ירדה היא לבשה טייץ שחוור עם פסים כחולים של אדידס ולבשה גופייה שחורה היא נעלה נעליי אדידס כחול לבן
אוראל: מושלמת שלי מתאימה את עצמך אליי אה?
אורלי: נוו בארור
היתנשקנו
שני: אני מצטערת להפריע לזוג אבל כבר עשרה לשמונה ואם לא מפריע לכם אז עוד עשר דקות אתם צריכים להיות בבצפר
אורלי: אמא יפה שלי את יודעת כמה אני אוהבת אותך
שני: את לא חייבת להתחנף אליי בכל פעם שאת מאחרת יאלה בואו לאוטו
אוראל: חחח אני חולה עלייכן
לקחת את המזוודות והתיקים ויצאנו לאוטו אורלי ישבה מקדימה ליד אמא שלה ואני מאחורה
אורלי: בוואו תמוונה
אוראל+ שני: יאלה
שני עצרה את האוטו בצד ועשינו כמה תמונות
המשכנו לנסוע ובזמן הזה אורלי עיצבה את התמונה והעלתה לאינסטגרם וכתבה בתיאוור סלפיי אם האימוווש המוושלמת ועם בעלייי
ותייגה את שנינו הגבתי לה בחזרה איישתי המווושלמת
הגענו לבצפר
שני: אוראל תשמור לי עלייה ובלי שטויות
אוראל: סמכי עליי
אורלי: ביי אמא בייי
שני נסעה ונכנסו לאוטובוס חיפשנו את הילה ואת אריאל
ואז שמעתי את ארייאל צוורח אהווובי בוא לפה
אוראל: חח סקסיי שלייי
אורלי: לוולי חיימשלי
הילה:צווצי אהוובתי
אורלי: יגעתי שאפשר לסמוך עליכם שתשמרו מקום בסוך חולה עליכם
המוורה: בווקר טוב תלמידים כפי ששמתם לב באוטובוס נמצאים שני תלמידים מכיתה יא הם כאן משום שהם יהיו המלווים שלנו למרות שהכיתה שלהם גם בטיול מבקשת להיתנהג בהתאם וטיול מהנה
הילה: אוראל הבאת את הבוקסה?
אוראל: נו בארווור
הדלקתי שיירים בשיר הווליום ואז המחנכת של אורלי צרחה אלי שאניי יכבה
רציתי לצרוח אליה בחזרה ואז אורלי אמרה תתאפק
צעקתי לה בחזרה טוב סליחה
אורלי: כל הכבווד גאה בך
פתאום ליז(הזונה של הבצפר) קמה ואומרת: אוראל מה קרה אתה לא עונה למוורה אני רואה החברה הזאת שלך לא משפיעה עלייך טווב
אוראל: סתמי ואל תדברי על חברה שליי היית מתה להיות כמווה חתיכת ילדה עלוובה שכמוותך
אורלי תפסה אותי והרגיעה אותי
והיילה הוציאה את הפאלפון וצרחה יאלה תמוונות
אורלי: חחח יאלה
עשיינו מלא מלא מלא מלא תמווונות ואורלי חיברה את כולם והעלתה לאינסטגרם ובתיאור רשמה: טיוןל שנתי אם היצוורים הכי חשוובים ליי
ותייגה אוותנו שהגבנו לה על התמוונה
והלייקים והתגובות לא איחרו לבוא
הגענו למסלול שלנו והתחלנו לללכת אחריי חצי שעה אורלי והיילה התחילו לחפוור שהן עייפות ושכואב להם הרגליים הרמתי את אורלי על הגב ואריאל הרים את הילה
אחרי חצי שעה בערך הייתה לנו הפסקה וישבנו ראייתי שאורלי לא נראת כל כך טוב
אוראל: מאמי הכל טוב?
אורלי: הכח מעולה סתם עייפה
המשכנו את הטיול וטיפסנו על צור פתאום אורלי החליקנ ותפסתי אותה כשחיבקתי אותה היא הייתה מעולפת
אוראל: ארייאל היילה עוופו לקרוא למוורה אורלי התעלפה
אחרי פחות מדקה אריאל והילה חזרו אם המוורה והחוובש
לקחחו אותה על אלונקה לאוטובוס וחזרתיי איתה
כשהגענו לאוטובוס החובש התחיל לעשות לה עיסויים של החייאה
חוובש: אין ברירה חייבים לעשות לה הנשמה מפה לפה
אוראל: אין מצב שאתה נוגע בא אני יעשה
חושב: בסדר
הוא הסביר לי מה עושים וזה באמת עזר היא התעוררה
אורלי: מאמי, מאמי, מאמי
אוראל: מאמי אני פה
אורלי: מה קרה לי
אוראל: את התעלפת אבל עכשיו את בסדר
אורלי: איפה כוולם
אוראל: המשיכו את צריכה לנווח
הלכנו לסופ האוטובוס לנוח ישבתי ואורלי שכבה אליי
אורלי: מאמי למה באת אני לא רוצה שתפספס את הטיול בגללי
אוראל: מאמי אם לא את לא הייתי יוצא לטיול הזה אין לי מה לעשות בטיול בלעדייך
אורלי: אהוובי אני אוהבת אוותך יותר מכל דבר בעולם הזה
אוראל: אני אוהב אותך יפה שלייייי
תנסי לישון מאמי את צריכה לישון
היא סגרה את העיניים ובאמת נרדמה הייתי בטלפון ואז כל הכיתה הגיעה ונסענו למלון…
תגובות (2)
תורידי הכפלת אותיות, ותוסיפי מרחאות.
"שלום, אני אור" אמר הילד הבלונדיני.
"היי, אני רוני" עניתי לו חזרה.
במקום:
אור: היי, אני אור.
רוני" היי אני רוני.
אוףףף משעמם!
סורי, שאני כזאת טיפה מגעילולה, פשוט כואב לי…!
ראי הסיפור "רגל שבורה"…
לילה טוב!
זה מזכיר תסריט ברמות עצובות.
ומלבד זאת, מה עם הגיון, אנשים?
ברח? נאבד? זרקתם אותו מהחלון? מה איתו? איפה הוא?
לא הסתדר לי כל הרעיון עם אוראל ואורלי והאמא.
בנוסף, היה משפט שהלך ככה: "אוראל: בלהבלהבלה נתן לי נשיקה" יש איתו שלוש בעיות:
1. איך הוא *אומר* את זה? זה הרי עוד לא קרה מבחינתו, וזה לא הגיוני מבחינת העלילה.
2. איך *הוא* אומר את זה? הרי הוא (כנראה) נותן הנשיקה.
3. זה נדמה כמנקודת מבטה של אורלי, כשעוד כתבת בפירוש שהסיפור מנקודת מבטו של אוראל!
ובכלל, לא הבנתי מה בדיוק ההתפתחות העלילתית. אני לא רוצה לפגוע, או לרדת עלייך, אבל לא מהסיפורים הטובים שראיתי. אני חושבת שאולי עם קצת תרגול כישרון הכתיבה שלך ישתפר :)