התאהבתי בחבר הכי טוב שלי -חלק רביעי

ראיתי שעניו אדומות מעט ,לא הבנתי. הוא בכה? למה? "כלום." לחש גם הוא מסתכל עלי למספר שניות קצרות. המבט שלו היה שונה ,הוא היה עצוב ומעט עצבני. "קרה משהו?" שאלתי קצת בחשש, אולי הוא עצבני עלי מאיזה שהיא סיבה.. הוא לא ענה ,רק המשיך להסתכל עלי. עניו היו מלאות דמעות ,לא יכולתי לראות אותו ככה. זה שבר לי את הלב ,זה שבר אותי. התקרבתי עליו ,למרות שכואב לי להיות קרובה עליו. "שש ,הכול בסדר" אמרתי לו וחיבקתי אותו ,הוא חיבק אותי בחזרה לאחר כמה שניות. מניח את ראשו על כתפי ומחבק אותי חזק. לא הבנתי מה קרה לו.

לא אמרתי כלום ,שתקתי מחבקת אותו ומנסה להרגיע אותו. לאחר כמה זמן התנתקנו מהחיבוק. למרות שזה היה מושלם ,מדהים. לא יכולתי יותר ,כול הרגשות שלי התחילו להתערבב. פחדתי לעשות משהו שיהרוס לנו את הידידות. "מה קרה?" שאלתי שוב את שאלתי ,"את בסדר" הוא מלמל וחיבק אותי שוב. לא התרחקתי ממנו, "את בסדר" הוא אמר שוב. "טיי מה קרה?" שאלתי אותו ובאתי להתנתק מהחיבוק ,אך הוא לא נתן לי. רק חיבק אותי שוב. מקריב אותי עליו. לא אמרתי כלום. נתתי לו זמן להירגע.

התיישבנו על המיטה. "אתה בסדר?" שאלתי אותו ,"אל תדאגי לי ,לא קרא לי כלום. את צריכה לדאוג לעצמך" הוא אמר לי. "אני בסדר" לחשתי ,ידו הייתה על פני מזיזה את שערי לאחור.