השקט שלפני הסערה :( – פרק 8 .

~ נקודת מבט ליאן ~

עמדתי בפתח המועדון עם לורל, הכי מובכת בעולם .
כולם, אשכרה כולם, עצרו את מה שהם עשו והסתכלו עליי ועל לורל . זה היה מחמיא וממש מביך בעת ובעונה אחת . כמה שניות לפני שכולם יצאו מההלם, מישהו נעמד לידי . זה היה בועז .

" לורל, אכפת לך שאני אגנוב את חברה שלך לריקוד ? "
" ברור שלא, טיפשוני ! אני אחפש את נופר . תהני דארלינג ! "

הבטתי בלורל במבט מיואש, אבל זו רק חייכה בחיוך ערמומי, נופפה לי לשלום ונעלמה . " כלבה, " סיננתי ביני לבין עצמי .

" אמרת משהו ? "
" אממ .. לא .. "

בועז הוביל אותי לעבר רחבת הריקודים, והתביישתי להודות בפניו שאני לא הרקדנית הכי דגולה העולם .

" קרה משהו, דארלינג ? "

בועז שאל והתקרב אליי קצת יותר מידי . התרחקתי ממנו מרחק 2 צעדים ונשמתי לרווחה .

" לא, מובן שלא . פשוט, אני לא בדיוק אנה אהרונוב .. "
" זה בסדר, גם אני לא בדיוק ג'יימס בונד "
" מה הקשר ג'יימס בונד ? "
" הוא לא רקדן ? "
" רקדן ? פחח, ממש לא "
" אה, אז לא יצא לי טוב "
" שמתי לב לזה .. "

היו כמה דקות מביכות, שבהן פשוט עמדנו כמו מטומטמים ברחבת הריקודים בזמן שכל השאר רקדו והשתוללו, ניצלו את העובדה שאין פה מורים שישגיחו עליהם . התחלתי להרגיש לא בנוח, עד שכמובן, האביר על הסוס הלבן הגיע . או יותר נכון – האביר עם האולסטאר השחורות השחוקות .

" אפשר להחליף אותך, בועז ? "

בועז הסתכל וראה את רון לידו, שהסתכל עליו במבט אירוני . בועז מיד החוויר, הנהן לאישור והתרחק משם, או יותר נכון – נס על נפשו . רון רק הסתכל אחריו בחיוך ניצחון . הסתכלתי עליו בשאלה אבל הוא רק הרים אצבע לפיו, אחר התכופף קמעה כקד קידה והושיט ידו כמזמין אותי לרקוד . גיחכתי מעט, תפסתי בידו והובלתי אותו לתוך תוכה של רחבת הריקודים . במשך כמה דקות רק קפצנו וצחקנו ביחד עם כל השאר עד שלפתע המוזיקה נעצרה והתנגן שיר שקט . רון הסתכל עליי בשאלה ואני רק הנהנתי לחיוב וחייכתי . כרכתי את ידיי סביב צווארו והוא שם את ידיו על מותני, קצת נמוך מידי לטעמי . הרמתי את ידיו עד מעל האגן שלי בחיוך מתגרה . רון עשה לי פרצוף עצוב אבל אני רק צחקתי והנחתי את ראשי על חזהו . ופתאום כמו קסם, כל הרוקדים מסביבנו נעלמו, והיינו רק אני ורון, רוקדים בשקט, צמודים זה לזו . רון הסתכל אל תוך עיניי במבט חודר, ואני לא יכולתי להתיק את עיניי ממנו . ראיתי שהוא הסתכל על שפתיי והחל להתקרב אליי . בהתחלה לא זעתי עד שהיה רחוק מרחק נשימה מפי . רק נשיקה אחת, קטנה, שתוכל להשכיח ממני את כל הצרות שלי .. ואז, התעוררתי . נזכרתי בסיטואציה, נזכרתי במקום, ונזכרתי – שזה לא הזמן . התרחקתי ממנו במהירות כזאת שהוא נבהל .

" מה קרה ? "
" אני .. אני לא יכולה רון .. "
" מה ? מה את לא יכולה ? "
" אני לא יכולה .. "
" מה את לא יכולה ?? "
" אני לא יכולה להתנשק איתך, רון ! "

ואז, כולם נעצרו, המוזיקה הונמכה, וכולם הסתכלו עלינו . כמו כשנכנסנו אני ולורל למועדון . הסתכלתי סביבי במבוכה, ואחר על רון שהיה נראה נבוך לא פחות ממני . התרחקתי ממנו, מלמלתי משהו ורצתי החוצה מהמועדון .
______________________________

רון רץ מהר ככל יכולתו, עבר את הבניינים, קפץ מעל השיחים, ואז, כשהגיע אל המערה, האט . הוא ראה את ליאן, ליאן היפה שלו, מצונפת בוכה על הפוף הסגול . לאחר כמה היסוסים, בא רון והתיישב לצידה . במשך כמה דקות שתקו שניהם, בזמן שרון הביט בליאן בצער .

" אני .. "
" אל תגיד כלום "
" אבל למה את בוכה ? "

ליאן הביטה ברון במבט אדיש ונוסטלגי .

" אני רוצה שהפעם הראשונה שלי תהיה מיוחדת, אתה מבין ? "
" ואני לא מיוחד ? נעלבתי "

ליאן צחקה מבעד לדמעות וזרקה על רון את אחד המגזינים שלו . רון התחמק וחייך בסיפוק .

" נו רון, זה לא מצחיק ! אני רוצה שהרגע, המקום, התקופה, הכל יהיה מושלם . וכשכואב לי על אחותי זאת תקופה קשה, אתה מבין ? אני לא יודעת אם היא חיה או מתה, ההורים שלי כבר איבדו תקווה, ורק אני לא . בבקשה תבין אותי .. "
" אני מבין אותך .. "

ליאן הסתכלה על רון בפליאה .

" באמת ? "
" באמת באמת "
וואי רון, ממש תודה, באמת .. אין לי מושג איך אני יכולה להודות לך .. "
" יש לי רעיון איך תוכלי להודות לי, "

אמר בחיוך ממזרי, קם והושיט לליאן את היד . ליאן לא מיהרה לקום גם היא .

" לאן ? "
" בחזרה למועדון "
" מה ? רון, אני לא מסוגלת .. "
" את כן . בבקשה, בשבילי .. "

ליאן היססה לרגע ואז שמה את ידה בכף ידו של רון .
שניהם הלכו יד ביד בחזרה למועדון . ואז, עצרו בהלם . עדן עמדה על הבמה עם המיקרופון, מחזיקה את מחברת השירים שלה וקוראת בקול .