השקט שלפני הסערה :( – פרק 3 .

ליאן נדה בראשה וטרקה את דלת חדר המנהלת .
המנהלת לקחה טישו מהקופסה שהייתה על שולחנה .
ליאן נשענה על אחד קירות הבניין והחליקה מטה עד ישיבה .

" טוב, פעם אחת זה נורמלי, אני מבין . פעם שנייה, נו, פסדר, שיהיה . עוד פעם אחת את חייבת לי גלידה "

ליאן אפילו לא הייתה צריכה להרים את מבטה כדי לזהות את קולו של רון .

" אפשר לשבת ? "

לאחר דקה או שתיים שלא ענתה, רון התיישב על ידה בכל מקרה .
רון בחן את פניה וכאשר דמעה זלגה מעיניה, מחה אותה עם האגודל .
ליאן הסתכלה עליו וחייכה מתוך הדמעות .

" את יודעת, גם אני בא לפה תמיד כשנמאס לי "

ליאן הביטה ברון במבט מופתע . רון המשיך לדבר בלי להתיק את מבטו מעיניה –

" כן כן, גם לאיש הפח יש רגשות . אולי את לא יודעת, אף אחד לא יודע, ואני די סומך עלייך בקטע הזה שלא תגלי, כן ? הבנת ? כי את לא מדברת וזה ? "

ליאן הסתכלה עליו במבט אטום למרות שמבפנים היא צחקה .

" אההה .. עזבי, לא משנה . בדרן אני כבר לא אהיה .. איפה הייתי .. ? אה כן . אף אחד לא יודע אבל .. אח שלי נחטף, לפני 3 שנים כמעט, כשהוא היה בן 5 בערך .. "

באותו רגע ליאן הסתובבה אליו בתנועה חדה .

" ממממממממממממממממממממממממממממה ?! "
" מי היה מאמין, את לא אילמת "
" לא מצחיק "
" אה .. "
" מה אמרת לגבי אח שלך .. ? "
" אח שלי ? אה, שהוא נחטף .. "
" גם אחותי ! "
" מה ?! "
" כן ! לפני 3 שנים כמעט "
" תשבעי לי . "
" נשבעת . "
" תראי מה זה, גיליתי היום 3 דברים חדשים –
א. את לא אילמת,
ב. לא רק אח שלי נחטף,
ו – ג. אני לא בדרן טוב כמו שחשבתי "
" ושוב, לא מצחיק . בוא, "

ליאן אחזה בידו והובילה אותו דרך הבניינים, לתוך שורת שיחים, משם מאחורי כמה ספסלים עד שהגיעו למין מערה קטנה בקצה הפנימייה .

" מה זה פה ? "
" שב "

ליאן הצביעה על פוף קטן סגול שהיה מונח על שטיח מקומט .
רון הביט מסביב ונדהם מהמראה של המערה –
על רצפת המערה היה מונח שטיח לבן עגול, קצת ישן וקצת מלוכלך, עליו 2 פופיף סגולים בפינה קטנה, בצד ראה שולחן בית ספר ולידו כיסא, על השולחן היו מחברות, דפים, עטים, ספרים ומה לא . על קירות המערה היו פוסטרים של הארי פוטר, ג'יימס בונד ועוד כמה שרון לא הצליח לזהות . מעל שולחן הכתיבה ראה רון שידה קטנה שמוברגת לקיר המערה ברישול, ועל השידה היו כמה בקבוקי שתייה קטנים וכמה כוסות פלסטיק . בצד ראה כמה קופסאות מקרטון וכשפתח אותן ראה בתוכו כמה בגדים חמים, כמה חטיפים, ספרים, מגזינים וכ'ו . רון הסתכל על ליאן בהפתעה כאשר חייכה בסיפוק .

" וואו "
" אני יודעת .. "
" מה זה פה ? "
" המקום השקט שלי "
" ועשית הכל לבד ? "
" כן "
" עוד מישהו יודע על המקום הזה .. ? "
" לא "
" אז עכשיו זה גם המקום השקט שלי . "

רון הסתכל על ליאן בחיוך . ליאן לא יכלה להתעלם מהיופי שלו –
שיער שחור חלק, עיניים ירוקות, שיניים לבנות להפליא ועגיל בגבה .
ליאן שמה את ידיה על מותניה ונאנחה קלות . רון חיכה אותה והיא דחפה אותו על שנפל על הפוף .
לרגע נבהלה אבל כשראתה את חיוכו, שניהם פרצו ביחד בצחוק .
______________________________

" כן ליאן ורון ? יש לכם תירוץ לאיחור שלכם ? "
" כן . לא הרגשתי טוב וליאן ליוותה אותי לחדר האחות "

המורה הסתכלה על רון בספקנות ולאחר מכן הפנתה את מבטה לליאן .

" זה נכון ? "
" כן המורה "
" טוב .. יש לכם מזל שאני במצב רוח טוב היום . שבו במקום . וזאת פעם אחרונה ! "

ליאן התיישבה במקומה ליד נופר . נופר חייכה אליה וליאן הסמיקה .

' פרטים !!! '

כתבה נופר על מחברת והראתה לליאן . ליאן צחקה קצת והחזירה לה את המחברת .

' אחר כך '