השנה, הכל השתנה- פרק 10
בערך בשתיים עשרה וחצי חיפשתי את עופרי, ומצאתי אותה שיכורה לגמרי, ולגמרי לא במצב שנוהג, ולי אין רשיון.
"שיט" מלמלתי לעצמי, שמה את ידה סביב ראשי ולוקחת אותה לאוטו שלה.
עומר ראה אותי, ובא לעזור לי. שנינו לקחנו את עופרי יחד והושבנו אותה במושב האחורי של המכונית.
"אמ.. תודה" אמרתי, מתביישת לשאול עם הוא יכול לקחת אותנו. פשוט עמדתי מחוץ לאוטו ושתקתי, והוא עמד לידי.
"אין לך רשיון נכון?" הוא שאל, ואני הינהנתי.
"טוב, תביאי את המפתח" הוא אמר וחייכתי. הוא התיישב בכיסא הנהג, ואני התיישבתי לידו.
"סול, אני חייבת לספר לך מה עשיתי" מילמלה עופרי מאחורה בחיוך סתום.
"עופרי תשבי יפה ותשתקי." אמרתי לה בנוקשות.
"ברוגז" היא אמרה ושילבה את ידיה בצורה ילדותית. נאנחתי. אני שונאת אותה כשהיא במצב כזה.
"תיקח אותנו אליי" אמרתי והוספתי את הכתובת, ועומר הינהן. הוא עצר את המכונית, ועזר לי להוריד את עופרי מהמכונית ולהכניס אותה לבית שלי. שלחתי אותה להתקלח, בתקווה שהמים הקרים יחזירו אותה לפחות לקצת צלילות.
"אמ.. תודה.. ממש הצלת אותי, אותנו" תיקנתי את עצמי במהירות.
הוא חייך "בכיף." ואז מבטו השתנה למבט חושב "רגע, איך אני חוזר הביתה?" הוא שאל. אוקיי אין מצב שהוא נשאר לישון כאן.
"אולי תיקח את המכונית של עופרי, ופשוט בבוקר אני יבקש מאח שלי שיקפיץ אותנו אלייך?" הצעתי. אין מצב שאני ישאל את יובל עם הוא מוכן לקחת אותנו לבית של עומר, כי אז הוא ישאל למה, ואין מצב שאני מספרת לו כלום ממה שהיה אתמול.
דפקתי על דלת האמבטיה עם פיג'מה לעופרי בידי. "עופרי את בסדר?" קראתי. הייתה שתיקה ואז "סול אני חושבת ששכבתי עם עומר." מה?
"מה זאת אומרת?" אני חושבת שלא שמעתי טוב.
"אני חושבת ששכבתי עם עומר" היא ענתה שוב.
"את.. אתם כאילו… השתמשתם באמצעי מניעה?" שאלתי.
"לא נראלי" היא ענתה ופחד התגנב לקולה.
"מה זאת אומרת נראלך?? כאילו זה לא בטוח??" שאלתי בתקווה, חוזרת לנושא הקודם.
"אה.. יותר זה לא בטוח שזה היה עם עומר.. בטוח ששכבתי עם מישהו" היא ענתה.
"טוב בואי תצאי משם ונדבר." אמרתי. הייתי לחוצה. אין מצב שזה קורה.
עופרי יצאה עם מגבת סביב גופה ועיניה אדומות. ניחשתי שהיא בכתה באמבטיה.
נתתי לה את הפיג'מה שהחזקתי, והיא נכנסה חזרה לחדר והתלבשה. היא יצאה ושתינו נכנסנו לחדר שלי ושל תמר. על השידה מצאתי פתק מיובל. 'גם אני לא הייתי בסדר. מצטער אחות קטנה :)' כמובן שאני הייתי הרבה יותר מפורטת, אבל הפתק היה חמוד וחייכתי. הנחתי את הפתק חזרה על השידה, והתיישבתי על המיטה שלי. עופרי התיישבה מולי. פתחתי את הפלאפון שלי וראיתי הודעה מתמר 'אני ישנה אצל פלג. טוב?' שלחתי לה 'כן' והחזרתי את הטלפון לשידה.
"אוקיי תחזרי על מה שאמרת" אמרתי, לשבור את השתיקה שנוצרה בינינו.
"אני חושבת ששכבתי עם עומר" היא אמרה שוב בפעם השלישית.
"ואת…" ניסיתי, אבל לא הצלחתי להגיד את המילה. עופרי ישבה מולי ושתקה שתיקה מעיקה.
לא ידעתי מה להגיד במצב הזה.
"אני אקנה ערכה מחר" היא אמרה לאחר הרבה דקות של שתיקה.
הינהנתי.
"את רוצה שנלך לישון?" שאלתי. היא הינהנה. התכסתי בשמיכה ומילמלתי 'לילה טוב' קלוש. הייתי דיי בהלם מהשיחה הזאת.
בבוקר קמתי מוקדם, אך עופרי עדיין ישנה. ירדתי למטה והכנתי חביתה לשתינו. כעבור חצי שעה היא ירדה למטה.
"כואב לי הראש" היא יללה והתיישבה על הספה.
"כן עופרי זה מה שקורה כששותים את הכמויות שאת שתית אתמול" אמרתי לה וגיחכתי.
לפתע היא החווירה.
"סול אני חושבת.." היא התחילה. "ששכבת עם עומר" השלמתי אותה. היא הינהנה.
"אני יילך הביתה.." היא אמרה כעבור כמה דקות. הינהנתי והיא יצאה.
נכנסתי חזרה למיטה והתקשרתי לתמר.
"מתי את חוזרת?" שאלתי אותה.
"לא יודעת. למה?" שאלה.
"סתם עזבי.." אמרתי וניתקתי. עופרי התקשרה אליי.
"הלו" אמרתי. הייתי לחוצה. אין מצב שעופרי ב.. שזה קרה.
"אני בהריון." אני אמרה והתחילה לבכות.
"אוי לא.. אין מצב" אמרתי בייאוש.
"אני כן.. סול אני.. אני לא יודעת מה לעשות.. ואני גם לא יודעת עם לספר לעומר בכלל.. בעצם אין מצב שאני יספר לו.. הוא ישנא אותי" היא יללה בעצב.
"את חייבת לספר לו!" אמרתי בהחלטיות.
"אני לא יכולה.." היא אמרה ומשכה באפה.
"את חייבת! הוא האבא הוא חייב לדעת.. וגם עמית חייב לדעת" אמרתי. היא השתתקה.
"שכחתי מעמית" היא אמרה לבסוף. נאנחתי.
"הוא לא כלכך יצליח לשכוח אותך עם זה מה שתגידי לו" אמרתי.
"את לא עוזרת!" היא התעצבנה.
"אוף אני לא מאמינה.." היא אמרה והחלה לבכות שוב.
"אבל תקשיבי משהו פה לא הגיוני.. עומר הסיע אותנו אתמול הביתה, והוא לא היה שיכור" אמרתי.
"באמת? אז יכול להיות שזה לא הוא??" היא אמרה, מושכת באפה ומנסה להפסיק לבכות.
"לא יודעת, אבל בואי נקווה. תתקשרי אליו" אמרתי.
"כן ומה אני יגיד לו? עומר תקשיב אני בהריון ואין לי מושג עם זה ממך. אתה זוכר עם שכבת איתי אתמול במקרה?" אמרה עופרי בציניות
"אמ.." מילמלתי. לא חשבתי על זה ככה..
"את יכולה את להתקשר אליו?? בבקשה!!" היא אמרה.
"אין מצב! עופרי את צריכה לספר לו את זה!!" אמרתי בנוקשות. אין סכוי שאני מספרת דבר כזה לעומר.
"דיי סול בבקשה" היא אמרה והקול שלה נשבר והיא התחילה שוב לבכות.
"טוב, טוב אני יעשה את זה" אמרתי ונשכתי את שפתי. למה למה למה למה למה למה?!!
"ישש! את מלכה ואני מתה עלייך!" היא אמרה וניתקה לפני שאני יתחרט.
שיט שיט שיט שיט שיט!
חייגתי את המספר של עומר. החלטתי לעשות את זה הכי ישיר שיש.
"היי סול" הוא ענה.
"עופרי בהריון והיא לא יודעת מי האבא" אמרתי במהירות.
"מ..מה?" הוא גימגם.
"עומר היא מפורקת.. היא לא יודעת מה לעשות והיא לא יודעת ממי זה.. " אמרתי בייאוש.
"א..אני.. מה אני יכול לעשות?" הוא שאל.
"לברר מיזה? בבקשה.. כרגע זה הדבר הכי חשוב.." אמרתי.
"אהה.. אולי עמית? אחרי הכל הוא החבר שלה.." אמר עומר את המובן מאליו.
"אין מצב.. עמית לא היה במסיבה.." אמרתי בביטול.
"אז אולי אמ.. סער?" הוא שאל. מה? מה סער עכשיו? מיזה בכלל? למה יש כלכך הרבה סער? אוף.
"מיזה סער?" שאלתי במהירות.
הוא גיחך "האח התאום שלי.." אני בהלם. אז זה מי שדיבר עם עופרי במסיבה, לא עומר! ועופרי כנראה בכלל לא הבדילה ביניהם בגלל שהם תאומים! בגלל זה היא חשבה שזה היה עומר. הכל מסתדר.
"איך זה שאני לא מכירה אותו?" שאלתי.
"הוא לומד בפנימיה רחוק מפה, והוא יצא לחופש ובא הביתה. הוא לא מסתובב הרבה, אבל הוא היה במסיבה אתמול.." הסביר עומר.
"טוב עומר עזרת המון. אני יתקשר אלייך עוד כמה דקות. ביי" אמרתי וניתקתי.
תגובות (1)
מחכה להמשךךךךךךךך