השדים שלי.

"אני מפחד"
"ממה?"
"מהשדים שמציפים אותי, הם מתקרבים לאט לאט.. ומושכים אותי אל החשיכה. אני כבר הופך להיות חלק ממנה. חלק מהם. לא טוב לי. רע לי. בעצם, רע זאת לא מילה למה שאני חווה בלילות, מתחת לשמיכה. הפחד משתלט עלי. אני עלוב. אני בוכה כל פעם כשהם מתקרבים. אני מפחד אבל.. משום מה איתך אני מרגיש מוגן. איתך אני מרגיש שהשדים נעלמים, פוחדים לבוא. פוחדים לתקוף. איתך אני מרגיש בטוח." הוא לחש וחייכתי.
איך אני אמורה לספר לו שהשדים שלו עברו אלי?
שהשדים שלו הם אלה שהאירו לי את המושג שנקרא 'חשיכה'.