השבת ליבי מהמתים-פרק 5 [סוד כמוס]

"אז את אומרת לי שנתקלת בחתיך הורס, ג'נטלמן אמיתי ולא לקחת אותו לחדר המיטות שלך?" אמרה קורל בכעס רב.
"אני לא מעוניינת בסטוץ חברתי היקרה, אבל כן.." משכה לילי את דבריה

"אבל מה?" צעקה בשמחה קורל, גורמת לכל הבנות בבוטיק להסתובב אליהן, מגחכות מהסיטואציה.
"אני לא הולכת לגלות לך" חייכה לילי בעוקצנות, נכנסת לתא המדידה, בידה שמלה קצרצרה, צבעה שחור ושרוולי תחרה המגיעים עד תחילת כף ידה.
"את יודעת, אומרים סוד כמוס הרג את הסוס" צחקקה קורל מבעד לדלת התא, גורמת ללילי לצחוק על האמירה השנונה.
"זה אמור לרמוז לך כמה מסוכן זה לחטט בעניינים שלא שלך" יצאה לילי מהתא, עוקצת את קורל על אמירתה.
"מצחיק, מצחיק" הביטה בה קורל, מביטה בה במבט מעוצבן .
"אני לא מבינה מה הבעיה שתספרי לי מה נסגר עם החתיך המסתורי" השיבה קורל, מביטה בלילי אשר דגמנה מול המראה בשמלת התחרה.
"אני והוא יוצאים היום לדייט, עכשיו את רגועה?" חייכה לילי, מחבקת את קורל שהתחילה לקפוץ משמחה במקום.
"יש, סוף סוף תשיגי איזה סקס לוהט" אמרה קורל,מה שנעצר על ידי לילי, שהביטה בה במבט רצחני למדי, מה שהתחלף בשניות לפרצופה השמח והמוכר של לילי.
"אני לא זולה דארלינג" הגיבה לילי למשפט, מצחקקת.
"את חשפנית, אותו דבר" עקצה קורל, נכנסת לתא מדידות , בו הייתה לילי לפני כשנייה.
"רקדנית מקצועית גברתי" צעקה לילי באדישות, מתעלמת מהמבטים הזרים שאחזו בה , אשר קרו לאחר האמירה של קורל על "עבודתה".
לאחר שעה, בה התייעצה עם קורל לגבי השמלה, החליטה לשלוח לג'יימס הודעה, הרי חייב דעה של גבר.
לאחר מספר שניות, קיבלה אישור מג'יימס והחליטה לקנות אותה.
שניהן ניגשו לקופה, מחכות שהמוכרת תעביר את ערמות הבגדים שבחרו, במילים אחרות, קולקציה חדשה.
לאחר קנייה גדולה וסכום גדול על הקנייה, החליטו לילי וקורל לשבת בסטארבקס הקרוב, כי אין כמו להתענג על קפה שלאחר קנייה גדולה.
"אחח אין כמו קפה אחרי קנייה, ממש כמו סקס טוב" לגמה קורל מהקפה בכל כך קלילות, בעוד לילי כמעט ונחנקה מהאמירה הבוטה שכזאת.
"אה נזכרתי, את לא יודעת מה ההרגשה הזאת כבר שנים" צחקה קורל, שמחה על העקיצה המצליחה למדי.
"יש לך מזל שאת חברה שלי, אחרת את היית היום קבורה מתחת ללבנים, סנאי" גיחכה לילי

"הבטחנו לא לעלות את הנושא שיחה הזה, טיפלתי בשיניים שלי מאז התיכון, אני מושכת עכשיו" ענתה קורל, טון קולה שידר כעס על העלית הנושא.
קורל לא תמיד הייתה יפה, עד שהיה לה האומץ ללכת לרופא שיניים שיטפל בה היה לה שיני ארנב, מה שגרם לבנים רבים להתרחק ממנה בשנות התיכון המאוחרות.
"אחד אחד בייבי, אחד אחד" השיבה לילי, לוגמת את הטיפה האחרונה של הקפה וזורקת אותו לפח, מביטה בשעון שמראה כי השעה שש.
"אני חייבת לזוז קוקו, יש לי דייט להתכונן אליו" הודיע ללילי, מודעת שעכשיו קורל תבקש טרמפ, לא אחר מאחד מהסטוצים שלה.
"יש מצב את לוקחת אותי לג'ו" בקשה קול התחננה.
ג'ו היה אחד מהסטוצים הקבועים של קורל, יותר חבר למיטה.
"מהר, אני חייבת לעבור בבית מרקחת, מגמר לנו האקמול ולג'יימס יש מיגרנה" ענתה לילי באדישות, לוקחת את המפתחות למכוניתה ומתקדמת עם קורל לעברה.
לאחר שהצליחו לדחוס את השקיות הרבות למכונית, נכנסו שניהן, מפעילות את החימום ומפעילות רדיו, שבאותו זמן התנגן השיר האהוב עליהן, let it be של הביטלס.
"להתראות בייב" נשקה קורל ללילי, יוצאת מהמכונית ורצה לתוך האחוזה של ג'ו, לפני שתמות מקור.
כשלילי הגיעה הביתה, מהירה לחדרה, זורקת את השקיות הרבות על מיטתה ורצה לחדר האמבטיה, מתקלחת ביסודיות רבה ומהירות.
שלילי סיימה להתקלח, מיהרה ללבוש את השמלה אשר קנתה היום, נעלה במהירות את נעלי ג'פרי קמפבל השחורות שלה, מה שהיו נעלי המזל שלה, ופשוט התאימו מאוד לשמלה.
לאחר מכן, איפרה לילי את פנייה, מסתירה בעזרת מייקאפ את צלקתה הקטנה, שנמצאת מתחת לעיניה השמאלית, צורתה חרמש."אני מוכנה" חייכה לעצמה, שמחה שסוף סוף אחרי הפרידה הכואבת ממייק, היא נתת צ'אנס למישהו להיכנס לליבה, אשר עד עכשיו היה שבור, שבור לחתיכות.