השבויה הקווקזית פרק 5: חתונההה או אסוןןןןןןןןן טבעעעעעעעעע חלק ב'

——–לינה———
יצאתי החוצה עצבנית אש ישבתי עצבנית ראיתי את כולם נהנים בסדר! יש רק דרך אחת לנצח אותם עליתי לחדר שהיה מיועד לי במרכאות בחרתי את הבגדים הכי קצרים וחתכתי והפכתי לקרעים את כולם לבשתי שוקט ג'נס שהפכתי לקרעים עמוקים וחולצת בטן אדומה לבשתי עם עקבים גבוהים. וירדתי למטה כל העיניים היו אליי כשצעדתי לרחבה בין חברי רקדנו בפראות כולם הביטו בי ממשפחתו וממשפחתי בזעם שמתי פס והתחלתי להינות לי שמה פס אליהם רוקדת לי בטירוף החברים שלו מהצבא הביטו בי איך אני הולכת על זה עד הסוף רקדנו לנו.
אז הרגשתי זרועות לופתות אותי. "תפסיקי אם השטויות," הוא לחש לי חייכתי חיוך קר ופראי דחפתי אותו נעלמת בין כולם שמה פס עליו כאילו לא היה קיים. החבר'ה קלטו אותי קרצתי לעמית שיתחיל הם עשו רכבת לכיוון לחופה על הדרך לקחתי תעודת זהות מחביאה בכיס מכנסיי המשכנו את הרכבת לרכבים ונכנסתי למכונית של עמית בלי שהאידיוט שם לב.
"אז מה את עושה אחותי בורחת מהחתונה שלך?" אלינור שאלה אותי.
"ועוד איך וכאן אני צריכה את עזרתכם אני צריכה שאת נוי תכנסי לבית את יודעת איפה הרזרבי אני שומרת ותוציאי את הכסף שלי שאני מחביאה בלוחית גבס מאחורי המיטה יש שם שלושים אלף שקל ודרכון." אמרתי לה רצינית.
"בסדר אחותי אני איתך מה תעשי הלילה לאן תלכי עם תכנסי לבית שלנו יתפסו אותך," אליאן אמרה לי פניה רציניות.
"אני לא יודעת אני אחשוב על משהו." אמרתי להם.
"לינה קחי יש פה חמש מאות שקל זה יספיק לך ללילה בלאונרדו בתל אביב." עמית אמר לי.
"תודה עמית אני אחזיר לך," אמרתי לו בחיוך.
"טוב ומה תעשי תתגרשי ממנו?" נוי שאלה אותי.
"ברור מה נראה להם אני הולכת להתחיל חיים חדשים," אמרתי בחיוך חושבת על כך.
"לינה מחר בבית קפה ארומה בעזריאלי אני ועמית נביא לך את הכסף בשש בבוקר לינה תהיי מוכנה." נוי אמרה לי מביטה בי כשנסענו לתל אביב.
"תודה חברים אני מודה לכם אני מקווה שנפגש עוד אחרי שאתגרש ממנו." אמרתי להם נושקת קלות וירדתי במלון.
"שלום אני הייתי רוצה חדר לילה אחד," אמרתי לפקידה היא הביטה בי בתסרוקת ובאיפור.
"תסלחי לי את דוגמנית או משהו?" היא שאלה מרמזת לי צחקקתי.
"לא ברחתי מחתונה." אמרתי לה היא חייכה וצחקקה.
"את רצינית?" היא שאלה.
"כן מה ציפית שאלבש שמלת כלה החלפתי אותה מהר בכדי שהאידיוט לא ישים לב שברחתי." אמרתי לה בזמן שנתנה לי את המפתח היא היתה בשוק כשהצגתי בפניה תעודת זהות וכסף ועליתי לחדרי ישר התקלחתי מורידה את התסרוקת והאיפור. ראיתי את שני הטבעות והשרשרת והעגילים על אוזני שלא הספקתי להוריד הורדתי אותם באתי להוריד את הטבעת היא היתה חזק בתוך אצבעי וויתרתי ושכבתי לישון במיטתי הנוחה.

——-אלירן——–
לרגע היא היתה פה ולרגע היא נעלמה חיפשתי אחריה עליתי לחדר ראיתי את השמלה על המיטה ולה שום זכר גם לתעודת זהות שלה. חיפשתי אותה הוריה והוריי הבינו שהיא נעלמה והתחילו לחפש אותה אחיה ואחותי הפכנו את כל הבית.
"היא בטח ברחה עם החבר'ה שלה," רז אמר בדאגה אליי.
"אנחנו נוסעים לירושלים," אמרתי לרז ונסענו לנו אני הייתי זעום מלא כעס אליה איך היא מעזה בכלל לעשות לי את זה.

——נוי——-
הוצאתי את הרזרבי איפה שלינה תמיד מחביאה את המפתחות של הבית נכנסתי לחדרה מהר עליתי לקומה שלה לחדר חיפשתי את הלוחית ומצאתי אותה מוציאה מתוכה שלושים אלף והדרכון שלה. קוויתי בליבי לא להתפס על ידי ההורים שלה יצאתי מהר סוגרת את הלוחית ויוצאת עם הרזרבי מחביאה אותו במקום. שמעתי רכב מתקרב התחבאתי עם הכסף שיט ראיתי את החתן שלה ואת רז הם עלו ישר לביתה מיהרתי לביתי נכנסתי לחדר שמה את הכסף בתיק קטן שאני אביא לה מחר איתו את הכסף. ידעתי שבכל רגע מתון הם יהיו אצלי יחפשו אותה נשמתי עמוקות מתכוננת לשקרים שאומר להם. ידעתי שהם יהפכו את כל ירושלים למצוא אותה ברוך ה' היא לא כאן זה יעזור לה אני מקווה בשבילה שהיא עושה את הדבר הנכון. נשמתי עמוק החלפתי בגדים והם דפקו להם החבאתי את הדרכון בתיק.
"לינה נמצאת פה?" שמעתי את רז אומר לאבי.
"היא לא פה רז וחוץ מזה לא ראיתי אותה אחרי שהיא רקדה איתנו." אמרתי לו בעייפות הוא הביט בי לא מאמין.
"רוצה תעלה ותבדוק." אמרתי לו לוקחת אותו פתחתי ארון ואת שמיכות הראיתי שאין לה זכר.
"היא לא אצלי רואה." אמרתי לו עייפה.
"טוב תודה לך אם תדעי ממנה משהו תודעי," הנהנתי והם יצאו בטח בחלומות אח שלו ושכבתי לישון.

—–אלירן——
חיפשתי אותה בכל ירושלים הייתי עייף מת למה היא עושה לי את זה למה? אני כל כך אוהב אותה למה היא כל כך רעה אליי. הייתי עייף חיפשתי אותה בירושלים חזרתי הביתה שבור עצבני הפכתי את החדר שלי עצבני טילים דמעות בעיניי למה את עושה לי את זה למה את לא אוהבת אותי כפי שאני אוהב אותך? לינה!!!!! צעקתי עייף עצבני מאוד. שכבתי לישון חושב אליה מקווה למצוא אותה מחר את האישה והנערה שאני הכי אוהב. למחרת קמתי מתלבש מתחיל בחיפושיי אחריה בכל מכל אפשרי כל כך קיוויתי למצוא אותה התחלתי לחשוב לאן היא יכולה לברוח והתחלתי לזוז.

——-לינה——-
למחרת קמתי מוקדם בבוקר בחמש שטפתי את פני התארגנתי ויצאתי לי עייפה קצת חיכיתי ליד הרומה בשש אחרי רבע שעה עמית הגיעה עם הכסף בלי נוי והביא לי אותו.
"בוקר טוב לינה," הוא אמר לי בחיוך.
"בוקר טוב עמית," אמרתי לו כשהושיט לי את התיק.
"לינה תהיי זהירה מאוד נוי לא הגיעה כי אחיך חושד בה תזהרי ותשמרי על קשר." הוא אמר לי מחבק אותי.
"תודה לך עמית תמסור בשמי תודה לכולם נתראה עוד." אמרתי לו מחבקת אותו נתתי לעמית את הכסף שהייתי חייבת לו הוא התנגד בסוף הצלחתי לשכנע אותו ויצאתי לדרכי.
תפסתי מונית לשדי התעופה בן גוריון ונסעתי מקווה להשכיח ממני את הכל גם את הוריי מעכשיו אין לי משפחה מעכשיו אני לינה שמייב החדשה.

המשך יבוא…..