השבויה הקווקזית פרק 5: חתונההה או אסוןןןןןןןןן טבעעעעעעעעע חלק א'

——–אלירן——–
בוקר הגיעה השמש זורחת ציפורים מצייצות החצר מוכנה לחתונה ענקית בביתי אני עומד להתחתן עם הנערה הכי יפה והאישה לחיי אהבתי הגדולה. אני מתכונן לי לערב לבוש בלבן חוצה מכופתרת לבנה מדהימה מכנס לבן וחליפה לבנה ונעלי אלגנט לבנות חבריי לידי אני מתרגש כל כך מאוהב כל כך ומודה על הרעיון לחברי הטוב. שמתי בושם מתכונן לערב מושלם כאשר אני מתכונן מכניס כיפה לבנה ויפה עם מגן דוד ענק זהוב מתכונן להערב לכופה שלנו שהיא תתקדש לי ותהיה אישה של חיי אם ילדי וחוץ מזה אני הולך להפתיעה אותה ההורים שלה ינכחו בחתונה הנחתי תפילין היום לבוקר מושלם כזה יום חתונתי התפללתי בליבי שזו תהיה חתונה מושלמת.

—–לינה—–
קמתי עם פרצוף של תשע באב באמא שלהם בכיתי כל הלילה מתפללת לה' שיציל אותי מהגיהינום הזה והתוצאה שה' זנח אותי לבד פה. בבוקר אנאל ואמא שלה נכנסו רואות אותי על הרצפה כשברכיי קרוב אליי. "בוקר טוב כלה יפיפייה שלי היום הגדול הגיעה מתרגשת?" ויקטוריה אמא שלו שאלה אותי היא נראתה יותר נרגשת ממני.
"בוקר טוב אם אפשר להגיד ומפחיד," אמרתי בכנות מתמתחת וקמה לי.
"או את סתם דואגת גם אני הרגשתי ככה יום לפני החתונה וביום החתונה כששידחו לי את אביו של אלירן פחד אלוהים עבר לי." אמרה מחייכת מהזיכרונות שלה נרגשת הרגשתי באותו רגע אסון טבע קמתי הלכתי להתקלח וליפז ועוד מישהי אנג'לה שהיתה לה.. התחלתי לצחוק לא התאפקתי בדודה שלה היה לה אנטנה על הראש לא יותר גרוע היא התחשמלה.
"מה מצחיק אותך?" ויקטוריה שאלה אותי.
"תסלחי לי אנג'לה כשהיית בדרך לכאן במקרה.. לא התחשמלת?" שאלתי מתאפקת לא לצחוק ואז אנאל פרצה בצחוק עם איתי.
"אז מה ויקטוריה הכלה שלה שלך בדרנית גם אה לא ידעתי," אנג'לה אמרה עצבנית.
"תסלחו לי אבל אני מעדיפה שלא תצמח לי ביום מן הימים אנטנה על הראש." אמרתי מתכוונת לעזוב את החדר.
"לינה!" יצאתי צוחקת עדיין על האנטנה הבנים שהם כנראה החברים של אלירן הביטו בי לבושה בשחור וקצר צוחקת לי רמזתי להם על שקט וברחתי לאחד החדרים באחוזה.
"לינה תחזרי מיד!" רצתי לחצר והן אחרי על עקבים רצים אני רצתי בורחת.
"לינה תחזרי מיד את לא מוכנה עוד לחתונה אין לנו זמן! לינה!" רצתי לי צוחקת על התסרוקת המחשמלת של אנג'לה שנהרסה איתה רצתי צוחקת טיפסתי על העץ ישבתי לי בכיף שלי.
"איזה נוף יפה אנטנות למטה." אמרתי צוחקת ראיתי את ליפז צוחקת.
"לינה אין לנו זמן תרדי כבר מהעץ!" ויקטוריה צעקה.
"את ויקי לא בא לי להתחתן תני לי להינות מהחופש שלי." אמרתי עצבנית קצת ונהנית מלהרגיז אותם.
"מה קורה פה?" ראיתי את האידיוט מתקרב הוא הביט יושבת על העץ.
"הכלה שלך לא רוצה לרדת בטענה שלא בא להתחתן." ויקטוריה אמרה לבנה.
"ויקי שכחת עוד משהו ושאני לא רוצה להתחשמל לא חסרים פה עמודי חשמל," אמרתי לה כולם התחילו לצחוק הוא הביט במעצבת תסרוקות וקלט את מה שאמרתי וצחק בעצמו.
"אני מבטיח לך שלא תתחשמלי תרדי," הוא אמר לי.
"אה ועוד משהו תבטיח לי שאתה לא מתחתן איתי לעולם!" אמרתי לו בערמומיות.
"מאמי את זה אני לא יכול להבטיח לך אל תאלצי אותי לעלות לשם ולהוריד אותך משם אחרי הכל בין עם את רוצה או לא תתחתני איתי." הוא אמר בחיוך קר.
"תצטרך לראות אותי מטה," קפצתי מהעץ הגבוה לוחשת בשקט שמע ישראל וקופצת.
"לינה לא!" ארבעת הנשים צעקו אבל האידיוט לעצרי תפס אותי.
"את לא תמותי לי עכשיו כשאת מתחתנת איתי את שלי לינה." הוא לחש לי מחזיק אותי בזרועותיו.
"אני שונאת אותך!" אמרתי משתחררת והולכת איתה.
"אנג'לה בבקשה בלי תסרוקות מחשמלות שלא תתחשמל לי." הוא צחק והלך האידיוט התעלם מדברי.
"שיתאבד," מלמלתי לעצמי עצבנית והלכתי. ליפז לבשה אליי את השמלה שאתמול הן בחרו לי שמלה מצופה באבנים במחוך זהוב והשמלה והחלק של חצאית כולו פרחים זהובים קטנים עם פסים. ואנג'לה אחלה להתעסק בשיער שלי בזמן שליפז איפרה אותי בצלליות לבנות ושמה לי אודם אדום בוהק נראיתי חרא מבפנים איילנר עיפרון מסקרה סומק וה' יודע מה. שיערי היה אסוף לו בצורה די גבוה הפוני שלי הורם מעט ושם התחיל השיער להיות בבייליס מוזר מודה היה בדיוק עליי (בתמונה למטה לא תיארתי ממש טוב) סוג של צמה וירד בביליס למטה בין כתפיי שיערי השחור לא בחרתי אבל לא הבעיה שלי אברח עדיין.
אחרי כמה שעות של 'השקעה' סיימנו אחל ערב והתחילו כולם להגיעה ה' יודע איך אברח מהכופה. הגיעה שעת הכופה ראשי היה מורכן לא מרוצה התחילה השקיעה אור יפה ורוד כזה צהוב ירדתי הלכתי לכופה והרב התחיל להתכונן ואני התחלתי להתכונן לגיהינום.
"היי אחי מזל טוב אז זו הכלה?" אמר קול מוכר מאוד.
"כן דרך אגב תודה על העצה שלך עזרה מאוד." הרמתי את ראשי על פניי מבט זועם ומופתע.
"את/ה?" שנינו אמרנו.
"רז מה לעזאל אתה היית אחראי לחרא הזה ונתת לו את הרעיון?" אמרתי מתקרבת עצבנית.
"לינה אני לא…" הוא התחיל להגיד בשוק בפחד.
"אני אהרוג אותך!" התחלתי לרוץ אחריו כשאני עם עקבים האורחים כולם הביטו בנו. "רז!! אתה מת נשבעת לך!! בסבתא זולה!!!!" רצתי אחריו תפסתי עוגה בדרך של המלצר ובאתי לדפוק לו בפנים במקום זה דפקתי לרב.
"סליחה כבודו," אמרתי והמשכתי לרוץ אחריו.
"חכה ימניאק יא זבל איך אתה מעז בכלל לתת לו רעיונות מטופשים כאלה!!!" צעקתי עצבנית אש.
"לינה תרגעי!!!" אלירן תפס אותי בכוח.
"ואתה תסתום יא מטומטם!!!" אמרתי עצבנית טילים.
"תרגעי," הוא המשיך.
"ואתה האח הכי מסריח שקיים אני שונאת אותך ואותו !!!" צרחתי לרז עצבנית. "איך יכולת!?" צרחתי עליו הוא התקרב אליי רואה את כעס שלטתי בדמעות שכמעט זלגו קיבלתי סכין מאח שלי שאהבתי בכל נשמתי אני בשוק.
"לינה," שמעתי את קולה של אמא.
"אתם ידעתם?" שאלתי אותה.
"לא נשבעת לך," היא אמרה מחבקת אותי חיבקתי אותה חזק מנסה להשאיר את הדמעות בפנים.
"לינה אני נשבע לך הייתי בשוק מההזמנה שקיבלנו בדואר חיפשנו אותך," אבא אמר מחבק אותי בחוזקה.
"לינה אני מצטער לא ידעתי שהוא התאהב בך לינה יפה שלי אחות מושלמת שלי." הוא חיבק אותי חזק למרות שהתנגדתי חיבקתי אותו חזק.
"אתה כמעט הרסת לי את החיים," לחשתי לו.
"את תצטרכי להתחתן," אבא אמר לי.
"מה?" הייתי בשוק.
"את חייבת הוא החתן שלך ואת תנשאי לו בלי שום ויכוחים." הוא אמר בקול רציני ותוקפני.
"אבל אני לא רוצה להתחתן!!" אמרתי לו בכעס.
"אין לך ברירה ככה אמרתי כך תעשי." אבא שלי יצא נגדי.
"אני שונאת את כולכם!!" אמרתי צועדת בחוסר ברירה.
"החתונה מתחילה?" שאל הרב כולם הביטו בי הייתי אדומה רותחת מעצבים.
"כן," אביו של אלירן אמר. הרב התחיל כבר בטקס הנישואין.
"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן." שתינו מהיין ואני לקחתי לגימה באי רצון.
"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין." הרב בירך אותנו עמדתי עם פרצוף חמוץ. אלירן התקרב אלי על ידו כבר הטבעת הוא החזיק טבעת זהובה נישואין.
"הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל" הוא עמד וקרא לידי מנסה לפגוש בעיני אך לא נתתי לו ושם על האצבע שלי את הטבעת. לאחר מכן הרב קרא בקול את נוסח הכּתוּבּה בחלקו השני של הטקס נישואין הרב בירך שבע ברכות על כוס יין שנייה.
"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן."
"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ."
"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם."
"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְּמוֹ בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם."
"שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ."
"שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה."
"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה, רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ, [עוֹד] יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה."
אחרי שהרב אמר את הברכות האידיוט שבר את הכוס האידיוט ניפץ ברגלו הימנית את הכוס זכוכית. כולם צעקו לנו מזל טוב לא התייחסתי יצאתי מהכופה והלכתי משם משאירה את כולם המומים.