השבויה הקווקזית פרק 13: הפתעה לא צפויה חלק ב'

בפרקים הקודמים….
"מה אתה רוצה אני לא מכירה בך," היא אמרה והגבירה את הקצב הגברתי גם אני תופס בידה.
"אחותי את אולי מהירה אבל לא מספיק בשביל להשאיר אותי מאחור." אמרתי עוצר אותה כשידי מחזיקות חזק בידיה הרזות היא רזתה יותר ממה שהיתה.
"תסיים אם מה שהתחלת יאללה דבר ושתחרר לי מהוריד," היא אמרה בקול אדיש שלה.
"מה את עד כדי כך שונאת אותי?" שאלתי אותה מחזיק בידה בכוח היא צחקה צחוק קר.
"מה ציפית שאחבק אותך ואת המשפחה הזו שמכרה אותי בשביל כבוד מסריח הזה שלא שווה לתחת שלא התחיל לדבר שאתה הבאת לאידיוט המפגר הזה שלך את העצה לחטוף אותי כל הכבוד נפטרתם ממני מהר." היא אמרה מחאה לי כפיים והלכה משאירה אותי ללא מילים. רק היא יודעת לעשות לי זאת.
"לינה את טועה!!" צעקתי לה היא המשיכה לרוץ לא יכולתי לתת לה ללכת ככה המשכתי אחריה אז היא רצה לכביש ו……
"לינה!!!!" צעקתי בכל הכוח עם כל הנשמה צעקתי לה.

——-אלירן———
ישבתי בחדר חושב אליה חושב על מה שהיא אמרה היא שונאת אותי היא שונאת את כולם. אני לא מאמין שעד כדי כך פגענו בה היא נלחמת בי ובאהבה שלי בשביל להגן על עצמה ממני ומכולם כי היא מאמינה שאני רק רוצה לפגוע בה אני מאוהב בה למה היא לא רואה את זה.
שמעתי צלצול הטלפון..
"הלו," אמרתי עונה.
"מה?"

חלק ב'
——לינה——-
"רז! רז!! תתעורר!!" צעקתי כל האנשים סביבנו הוא שכב ללא הכרה דמעות זולגות בעיני, איך הוא העז? חיבקתי אותו אנשים התקשרו לאמבולנס חיבקתי אותו.
"רז רזיאל תתעורר אל תעזוב אותי לבד פה!!" אמרתי לא בעברית בוכה לא יכולתי לנשום הלב שלי שרף אח שלי אח שלי היקר נפגע כאן. הכל כאב לא יכולתי לנשום מרוב כאב האדמה בלעה אותי הרגשתי שבורה מאוד הוא תמיד שמר אליי אפילו עכשיו הוא זרק את הריב שלנו לצד ועשה זאת למעני. הדמעות שלי נמשכו הרגשתי בדם שלו שמכסה את כל חולצתי חיבקתי אותו בחוזקה מתפללת בליבי לה' שיציל אותו האמבולנס הגיעה הם הכניסו אותו על אלונקה.
"מי את?" הפרמדיק שאל.
"אני אחותו הקטנה," אמרתי מחזיקה בידו של רז הוא נטף בדם.
"אחותו בסדר תעלי," עליתי על אמבולנס מתפללת בליבי ממשיכה לזעוק לקדוש ברוכו לאלוהים שיציל אותו.
איך הוא העז להקריב את עצמו למעני.
(עשר דקות לפני כן)
"מה ציפית שאחבק אותך ואת המשפחה הזו שמכרה אותי בשביל כבוד מסריח הזה שלא שווה לתחת שלא התחיל לדבר שאתה הבאת לאידיוט המפגר הזה שלך את העצה לחטוף אותי כל הכבוד נפטרתם ממני מהר." אמרתי לו בכעס מחאתי לו כפיים בציניות והלכתי משאירה אותו ללא מילים. המשכתי לרוץ עצבנית אש עליו.
"לינה את טועה!!" הוא צעק לי הוא המשיך לרוץ לא עוזב אותי לא נותן לי הוא המשיך אחרי רצתי עצבנית לכביש אז ו מכונית נסעה על מהירות גבוה.
"לינה!!!!" שמעתי אותו צועק בכל הכוח עם כל הנשמה הוא צעק. ראיתי אותו רץ מהר יותר הוא דחף אותי קדימה שלא אפגע ואז, המכונית פגעה ברז שלי.
ישבתי במסדרון בחדר האמתנה בזמן שהוא במיון ובניתוח.
חייגתי למפגר הזה אלירן הוא ענה לי ישר.
"הלו," הוא אמר בקול קר שלו.
"זאת אני," אמרתי לו.
"הבנתי מה את רוצה לא נמאס לך לשחק בי!" הוא אמר בקול קר הרגשתי עדיין כאב בגלל רז אחי לא היה לי כוח לויכוחים איתו קיצרתי את העניין נושמת עמוק.
"אין לי זמן לשטויות שלך התקשרתי כי אין לי ברירה, רז נפגע בתאונת דרכים אני צריכה שתביא את הדרכון שלו ואת שלי." אמרתי לו בקול קר מסתירה את הכאב והדמעות זלגו להן מלחשוב על זה מלחשוב שרז נפגע בגללי.
"מה? איך? !!" הוא אמר בהלם.
"זה סיפור ארוך תביא את זה לבית חולים נראה לי הוא השאיר זאת בחדר." אמרתי לו.
"טוב אני עכשיו בדרך חכי." הוא אמר לי קולו היה רציני ולחוץ.

——–אלירן———
רז בבית חולים אני חייב למצוא את מסמכים האלה הוצאתי מהתיק שלה את הדרכון ועל שולחן היה הדרכון שלו לקחתי את שלי ליתר ביטחון, ויצאתי התקשרתי מזמין מונית לבית החולים. נסעתי לשם נכנסתי לבית החולים ניגשתי לפקידה ישר.
"שלום אני צריך את החדר של רז שמייב אזרח ישראלי אני בעלה של אחותו." אמרתי לה ישר לא היה לי זמן לשאלות מיותרות.
"אה הבחור שנפגע בתאונה?" היא שאלה אותי הנהנתי.
"הינה הדרכון שלו," היא הסתכלה והנהנה.
"אוקיי הוא בחדר ניתוח בקומה ג'." היא אמרה לי הנהנתי לקחתי ממנה את הדרכון ורצתי לשם תפסתי מעלית וישר עליתי לשם רץ במסדרון ראיתי את לינה יושבת כשידה מכסה את פניה ומנסה להסתיר את הדמעות שלה.
"היי," אמרתי לה.
"היי," ענתה קולה קר ואדיש.
"הבאתי את תעודות שלכם." אמרתי לה מביט השיערה השחור על פניה החיוורות.
"תודה." אמרה לה בקול שקט וקר יחסית היא נגשה לקבלה עם דרכון של אחיה וחתמה על כמה מסמכים שקיבלה הבטתי בה היא נראתה חיוורת עורה היה חיוור כמו חלב טהור ופניה נראו מבוגרות יותר כאילו היתה לא בת שבע עשרה אלה בת עשרים.
"מה המצב שלו?" שאלתי אותה היא התיישבה בשקט לידי אבל עדיין מרוחק.
"לא טוב, זה מה שאמרו הכניסו אותו לחדר ניתוח אחרי סדרה של בדיקות הוא שבר את הרגל." אמרה בקול קר שלה היא הרימה את מבטה עיניה היו יבשות מדמעות היא היתה חיוורת יותר עכשיו ממקודם פניה רציניות חסרות מנוחה מבוגרות ראיתי איך ידיה רועדות מעצבים לא יכולתי לראות אותה ככה התקרבתי אליה שם את ידי על כתפה.
"תירגעי הוא יהיה בסדר הוא חזק," אמרתי מחבק אותה לחשתי לה אוזן היא הופתעה אבל ראיתי בעיניה איום שלא אגע בה. התעלמתי כשישבנו על ספסל של בית חולים הנחתי את ראשה על חזהי.
"תפסיק לשחק אותה דואג זה לא עובד אליי," אמרה לי בקול קר הרמתי את ראשה קצת נישקתי את שפתיה בנשיקה קטנה.
"אני אוהב אותך אדומה," אמרתי לה בלחש היא הסמיקה כמו עגבנייה חייכתי מנשק את מצחה ושם את ראשה על חזהי ומלטף את שיערה השחור שכל כך יפה היא עצמה את עיניה ושתקה לא צחקה ולא התייחסה לדבריי.
"את לא תאבדי אותו הוא אוהב אותך אחיך חזק," אמרתי לה נושק על רכתה.
"אני אשמה במה שקרה לו," היא לחשה קולה היה שבור קצת הרגשתי בדמעותיה החמות.
"את לא אשמה אל תאשימי את עצמך," חיבקתי אותה מנסה להרגיע את הסערה בליבה.
"אני אשמה! כי הוא לא היה צריך לרוץ אחרי כשרבנו הוא היה צריך להשאיר אותי לנפשי! ולתת למכונית המטופשת הזו לפגוע בי ובמקום זה הוא קפץ לכביש ודחף אותי שלא אפגע והוא, בעצמו עכשיו במצב החרא הזה." היא אמרה בקול מיוסר הייתי קצת בהלם ממה שסיפרה לי על רז הוא באמת מוכן להקריב את עצמו בשבילה? אף פעם לא חשבתי שהוא כל כך אוהב אותה והיא אותו רמה שכזו הם נראו מרוחקים בחתונה שלנו.
"הוא עשה זאת כי הוא אוהב אותך לינה הוא אחיך חובתו להגן עלייך לשמור עלייך תרגעי הוא יהיה בסדר זה רז הוא חזק הוא חייל לוחם." אמרתי מנסה לעודד אותה ואת עצמי אחרי שלוש שעות הרופא יצא לינה ישנה פניה חסרות מנוחה כשראשה על חזהי ואני מחבק אותה בחוזקה שלא תעלם לי לעולם.
"משפחת שמייב?" שאל הרופא בקול שקט כשראה את לינה בזרועותיי.
"כן, אני בעל של אחותו מה המצב שלו דוקטור?" שאלתי אותו בקול שקט.
"מצבו יציב הוא ישן תחת תרופת ארדמה כרגע כי הוא אחרי ניתוח הרגל שלו שבורה וכמה צלעות אסור להתאמץ פיזית בחודש הקרוב תשמרו עליו שהוא לא יתאמץ. הוא ישחורר בעוד שבועיים ואתם יכולים לתבוע את הנהג שדרס אותו פרטים כאן על שולחן והינה החפצים של רז " הוא הושיט לי את דיסקית של רז מחיל הדובדבן ושעון שלו והטלפון הנייד שלו. "הוא יעבור לחדר מאתיים וארבע קומה ב'." הוא אמר לי.
"תודה דוקטור," אמרתי לו.
"אני חושב שהנערה צריכה לנוח כי היא נראית לא טוב," הוא אמר לי הנהנתי.
"שמרו על עצמכם ויהיו בראיים." הוא אמר לי והלך.
חיבקתי אותה בחוזקה היא נראתה עדיין נחיוורת ליטפתי אותה.
"לינה מאמי הגיעה הזמן לקום רז מועבר לחדר אחר," היא פקחה ישר את עיניה והביטה בי פניה מודאגות.
"מה איתו?" היא שאלה ראיתי בעיניה דאגה ודמעות שניסתה להסתיר בידה.
"הוא יהיה בסדר הרופא אמר שהוא שבר רגל וכמה צלעות עוד שבועיים הוא יהיה בסדר," ניסיתי לעודד אותה.
"רזי מסכן שלי," היא אמרה בשקט קמה ממני מתרחקת ממני כמה שיכלה חיבקתי אותה.
"הוא יהיה בסדר אמרתי לך הוא חזק הוא יהיה בסדר לינה." אמרתי לה מנשק אותה היא רצתה להתרחק ולא נתתי לה הקפתי אותה בזרועותיי והלכנו לחדר שלו. היא היתה מעוצבנת אבל שתקה ליטפתי את שיערה היא נראתה חסרת מנוחה הלכתי איתה כשהתקרבנו לחדרו השתחררה ממני ורצה עליו. היא רצה לכיוון המיטה שלו כשהוא שוכב חסר הכרה עיניה התמלאו בדמעות היא חיבקה אותו בחוזקה.
"רז, רז אחי האהוב." היא לחשה מלטפת את פניו הפצועות.
"ל-לינה?" הוא לחש מופתע לראות אותה היא חיבקה אותו בוכה. "לינה יפה שלי אחות מושלמת שלי אל תבכי." הוא אמר מחבק אותה הוא ניסה לקום.
"אל תקום רזי," היא השכיבה אותו חזרה ונגבה את דמעותיה. "רז אני—-" היא באה להגיד לו הוא חיבק אותה בחוזקה.
"תרגיעי הכל טוב אני כאן לינה הכל בסדר," הוא אמר מנסה להרגיע אותה הוא עטף אותה בזרועותיו ואז שמתי לב להודעה בטלפון וראיתי שם מספר מוכר ושם מוכר.
'נו סיפרת להם על ההפתעה?' היה רשום התקרבתי אל רז מחייך אליו.
"היי אחי," הוא אמר לי בחיוך כשם לב אליי וראה אותי עומד בפתח.
"היי גבר," אמרתי מחבק אותו חיבוק גברים קל. "מה שלומך?" שאלתי אותו בחיוך.
"יותר טוב לראות אותך ואת לינה ביחד." הוא אמר בחיוך ראיתי את פניה של לינה מתעוותות.
"אנחנו לא ביחד!" היא הכריזה לו.
"למה את כל כך קשה?" הוא אמר לה קצת מעוצבן.
"ולמה אתה מכריח אותי להיות איתו?! למה נתת לו רעיון מטופש?!" היא ירתה לעברו שאלות.
"אלירן קח את אישתך היא עושה לי עצבים אין לי כוח אליה," הוא אמר לי בקול מתחנן חייכתי חיוך פראי.
"המפלצת הזו אחותך טפל בה בעצמך אין לי כוח אליה," אמרתי לו בחיוך פראי.
"עם אני מפלצת אתה גוליבר ואוצלי גוצלי ביחד מעורבב בשטן." היא אמרה בחיוך פראי וקר שלה חזקה זאתי.
"הגוליבר שאת מאוהבת לו בצורה," אמרתי לה בחיוך כובש בטוח למה מי הילדה הזו חושבת את עצמה היא גיחכה בנחירה חזקה למדי.
"הצחקת לי את התחת ביום שאתאהב בך ים המלח יפסיק להיות מדבר." היא אמרה בציניות גמורה.
"אתם מוכנים לסתום את ענייני הבעל ואישה שלכם תפתרו כשאתם לבד במיטה." רז אמר בקול כועס הפנינו עליו מבטים כועסים.
"זה הכל באשמתך שהתחתנתי עם מפלצת כזאת!!" שנינו אמרנו בזעם ראיתי חיוך על פניו של רז.
"לפחות על דבר אחד אתם מסכימים תהינו מחיי הנישואין שלכם זוג יונים ועכשיו טוסו לי מהחדר ותחזירו לי את האייפון והדברים שלי." הוא אמר בחיוך ערמומי שלו.
"הו דרך אגב עם מדברים על האייפון שלך מה הקטע שלך עם אחותי הקטנה מה נדלקת לה על הצורה?" שאלתי בחיוך ראיתי את פניה של לינה מופתעות מקצת ואת עיניו של רז מלאות בחיוך פראי.
"אתה מה?" לינה שאלה את רז בצעקה לא מרוצה.
"חח מה קרה לך אחות מה לי ולקטינות כמוה אני לא בעלך אהוב שמתאהב בקטינות." הוא אמר בחיוך יורד לי על הצורה המניאק הזה נתן לי את הרעיון לחטוף את המכשפה הקטנה ועכשיו הוא יצא מזה נקי.
"טוב ויפה אל תסתבך עם המשפחה של המפלצת הזו שאני צריכה לסבול עד הגרושין שהתקיימו בקרוב." היא אמרה בחיוך פראי לא מסתירה את שנאה כלפי הגמדה הזו שונאת אותי עד כדי כך.
"אז מה הקטע שלך עם אחותי עדיין לא ענית?" אמרתי לו בחיוך פראי.
"החלטתי לנסוע לבקר את הפרינססה הקטנה שלי שהתגעגעתי אליה והיא החליטה על דרך להצטרף היא אמרה שהיא מתגעגעת ורצתה לעשות לכם הפתעה ואז קרה הסיבך בינכם והתאונה לא הספקתי להגיד לה שאתם באותו מצב חרות." הוא אמר בקול מבואס ולועג.
"תגיד לי איך אתה היית מסתדר עם המכשפה הקטנה הזו!" אמרתי כועס.
"המכשפה הקטנה הזו כישפה אותך ביופייה אחי עד כדי כך שלא ישנת בלילות בגללה!" הוא אמר בחיוך ארסי שלו ואחותו הביטה בו ואחר כך בי וגיחכה.
"אז אני התחתנתי עם פדופיל עוד סיבה יפה לגירושין." היא אמרה מתגרה ומעצבנת אותי. "תודה אחי," היא אמרה מחבקת את רז הוא החזיר לה חיבוק.
"מתוקה אל תתבלבלי את לא מתגרשת ממנו הוא עדיין אח שלי בלב," הוא אמר בחיוך רחב ראיתי אותה קופאת.
"אל תדאג לא שאלתי ולא שאלתי את ההורים אני אתגרש!" אמרה בחיוך מלטפת אותו יצאתי עצבני אש מהחדר הלכתי לעשן.

——–לינה———-
חיבקתי את רז הכי חבק שאני יכולה שמתי את ראשי על עצם הבריח שלו הוא ליטף אותי ברכות. "למה את רעה אליו למה את שוברת לו את הלב הוא אוהב אותך לינה!" הוא אמר קולו רציני הוא ניסה להסתיר את הכעס שלו. למה הוא מגן עליו ולא אליי? למה הוא מסכים אם המנהג המסריח הזה אני לא רציתי להיות איתו רציתי ללמוד להשכיל לחיות לבד בחופש שלי בשקט למען ה' למה אף אחד לא מבין אותי שאני רוצה להינות מהחופש שלי שנלקח ממני על ידי אידיוט מטורף שהוא במקרה חבר של אחי והוא נתן לו עצה מסריחה.
"רזי למה אתה לא יכול להבין אותי אני לא אוהבת אותו אני בסך הכל רוצה חיים נורמלים שלי בחזרה אני לא מבקשת כלום רק את החופש שלי והחיים נורמלים." אמרתי מרגישה בגוש שתקוע בגרוני כאב לי שהוא לא יכול לראות או להבין שכואב לי להיות ככה אני רוצה את אח שלי לידי שומר עליי ומייעץ לי אני רוצה את החברים שלי את המשפחה שלי אפילו את הלימודים חזרה. למה אף אחד לא מבין אותי? למה? איפה חטאתי איפה טעיתי שזה מגיעה לי?
"לינה תתבגרי כבר את לא תוכלי לחזור כבר למה שהיה פעם בין עם תרצי ובין עם לא לינה לין אל תכעסי אליי אל תכעסי על ההורים שלנו את כבר נשואה לו והוא אוהב אותך את צריכה ללמוד להסתדר." הרגשתי בדמעות מתקרבות לעיניי נשמתי עמוק איך הוא יכול במקום לבכות צחקתי לו בפנים.
"אז אני חפץ בשבילכם אז אני לא יותר מחפץ שבו אתם משחקים איך שבא לכם אין לי דעה אין לי נשמה רציתם רק להיפטר ממני תודה מקרב לב אחי תודה." אמרתי מרגישה חנוקה כשאמרתי את המילים האלה הרגשתי בדמעות מתקרבים יצאתי מהחדר עוזבת את הבית חולים המסריח הזה רצה כמה שיותר רחוק כשהדרכון והכרטיס והאייפון בכיסי רצתי מהר יותר. הרגשתי מושפלת הרגשתי בודדה כעוסה והרוסה מבפנים כל השנים שחייתי איתם שחייתי לצידם לא הרגשתי ככה כל כך נורא כל כך מרוסקת לרסיסים כל כך רציתי למות באותו רגע כל כך רציתי שיכה בי ברק חזק כל כך שאמות כאן שאמות ואעלם מן העולם המסריח הזה. שבעולם הזה אין לי זכות לבחור אין לי זכות להיות מאושרת הרגשתי חרא בלב, הלכתי לכיוון הצוק באותו רגע רק דבר אחד עבר לי שהים יהינה מגופתי. התקרבתי לקצה הצוק הרוסה שבורה רציתי למות כל כך עצמתי את עיניי הולכת בין לתהום נמצאת בין החיים למוות שכשאני יודעת שאפילו קדיש ההורים שלי לא יקראו בשבילי אחרי מותי ואחי גם בינהם.

המשך יבוא…….