הריקוד שלי

~ פרק -1- ~

מעבר דירה יכול להיות דבר נחמד: מקומות חדשים, אנשים חדשים , ריגושים אחרים .

לא בשביל טלי היא הייתה מעדיפה להשאר בביתה הקט בצפון הארץ ולא לזוז משם סנטימטר אחד לכל כיוון שהוא

"כל כך מגעיל מחוץ לכפר שלנו " היא הייתה אומרת לחברותיה .
עכשיו היא צריכה לצאת מן הכפר איזו אירוניה הא…
ולא שבאמת היה לה מה לעשות אבא שלה, מקור הפרנסה בבית נפטר לפני חמש שנים בתאונת עבודה
לא כיף …
טלי הייתה חייבת להפסיק לנגן לצאת סתם או לעשות מה שהיא אוהבת כדי לצאת להרוויח קצת כסף במלצרות אצל ג'ים ועכשיו גם עיקלו לה ולאמא שלה את הבית
אין כסף, אין בית, אין חיים
היא תעבור לניו יורק , בבית מטעם הממשלה, מה שאומר שהיא תגור ליד איזו סימטה חשוכה מלאה עכברים ואוכל מעביש מפחים שלא פונו כבר חודשיים "שאלוהים ייקח אותי " הייתה אומרת לעצמה
אמא הייתה עובדת בהכל למרות שהיא לא הרוויחה כל-כך הרבה, היא מנקה בתים מוכרת ציורים מנגנת בכינור ברחובות כל דבר שהיא עושה , לא מתבצע פחות ממושלם ככה זה שיש לך אמא "ששואפת לשלמות למרות שהמצב עלוב "

"טלי אספת את החפצים שלך ? "
"כן ! " צעקתי אליה מהקומה למלעה

חדר ריק .
שלוש קרטונים גדולים.
המזוודה אחת אפורה .

היא הסתכלה על החדר מבט אחרון ודמע ירדה לה על הלחי
'המצב דפוק' חשבה לעצמה ובעטה במשקוף החדר
בטח איזה זוג פלצנים יגור פה איזה כיף.

היא הרימה את הקרטונים לאוטו ואז לקחה את המזוודה
היא הסתובבה לאחור ' ביי ' אמרה ונכנסה לאוטו
אימה החלה לנהוג והשקט שרר באוטו

" טלי … את בסדר ? נכון ? "
" כן הכי בסדר בעולם אנחנו הולכות לגור במקום המסריח והרועש הזה שנקרא ניו יורק "
" היי אל תתעצבי כל-כך , גרתי שם תקופה זה יכל להיות כיף גם לכפריים כמונו אולי אפילו אמצע עבודה טובה מי יודע , ואת תוכלי לחזור לנגן בפסנתר , למרות שאת לא כל-כך טובה בזה כבר 4 שני ברציפות , את חייבת לעבוד על זה "
"תודה על העידוד אמא " אמרה טלי בגלגול עניים ודחפה את ידייה מההגה
" את לא נורמלית" אמא שלה סיננה מבין שינייה " את רוצה למות היום נכון ? "
"כן " אמרה טלי
"טוווב אם זה מה שאת רוצה "
פתאום האוטו הישן זינק ממקומו אמא הגבירה את המהירות
"אמא תעצרי"
"תחזרי בך "
"מה ?!?"
" נו אני מחכה" אמרה והאוטו נסע כבר ב118 קמ"ש
"את לא נורמאלית "
121 קמ"ש
" אני יודעת , אנחנו צמד לא נורמאלית "
"אמא תפסיקי דיי"
"מה ? "
124 קמ"ש
"דיי אני לא רוצה למות טוב "
"מה? "
"אמא!!!!"
"נו טוב " אמרה ואטה " הורסת מסיבות "

אחרי שלוש שעות נסיעה ובחילה מגעילה טלי ואימה הגיעו ליעד ניו יורק
טלי סגרה את החלון 'לא רוצה אוויר מזוהם בריאות שלי '

"יש פה המון חנויות " אמרה טלי
" יותר מידי " השיבה אימה
" והמון מכוניות "
" מה שאומר יותר פקקים "
" עכשיו הבנתי למה רועש פה כל-כך "
" נהג למבורגיני צפר בחוזקה לאימא של טלי
"קדימה גורטא מיובשת " צעק מחלון הדלת להמשיך לצפור
" אין לי כוח אליו … סתום את הפה חתיכת כלב אנחנו בפפק אם אתה לא רואה סבאל'ה"
טלי הסתכלה עליה במבט נדהם
" מה ? " אמרה אימה בתמימות
" אמממ מתי מגיעים? " שאלה טלי
"אחרי הרמזור הזה ימינה"
"יופי יופי , סוף-סוף " נמאס לי מהצפירות האלו

הרמזור התחלף לירוק , הן פנו ימינה ונכנסו למין שכונה מלאה בבניינים חשוכים עם פחי זבל לא מפונים גרפיטי די מושקע על הקירות וביוב שפוך
' בדיוק איך שדמיינתי ' חשבה טלי 'ואפילו יותר גרוע '

" כל הדברים הגדולים כבר בפנים מלפני יומיים , אני רק מקווה שלא גנבו שום דבר " אמרה אימה ודוממה את האוטו
"בואי נצא אמא " אמרה טלי פתחה את דלת האוטו ולקחה את דבריה מאחור
כך עשתה כן אימה ונעלה את האוטו
" אני מקווה שאת בכושר" אמרה אמא של טלי
" למה ? "
" כי אנחנו דירה 10 קומה חמישית… ואין מעלית , בואי "

אחרי 20 דקות מייגעות טלי הייתה למעלה בעוד אימא הגיע לשם תוך 10 דקות ' איך היא עושה את זה , היא נראת לגמרי זקנה ' חשבה לעצמה טלי בקינאה

" בואי ניכנס " אמרה אימה והכניסה את המפתח למנעול וסובבה
" טה-דה " אמרה בחצי חיוך " כנסי "
טלי נכנסה לדירה ונשבעה שיכלה לראות את כל האנשים שגרו בדירה הזאת אי פעם עוברים לה מול העניים , המקום היה ממש יישן והקיר התקלף והברז טיפטף והחלונות רעדו ברוח שלא נשבה
" אני אראה לך את החדר שלך " הציע לה אימה "בואי "
דרך מסדרון דק שהוביל 2 חדריי השינה, המקלחת והשרותים הן נכנסו לחדר בסוף ובו הונחו המיטה , הארון , השידה והשולחן של טלי שהיו מכוסים בניילונים ונראו כל כך דחוסים בחדר הקטן

טלי זרקה את דבריה על הריצפה " זה הבית שלנו ? "
"אוי זה לא כל-כך נורא את תתרגלי אנחנו נסתדר ונצבע פה ו …"
" זה לא יעזור… דוחה פה "
" אל תדברי שטויות אנחנו נשפץ פה הכל וזה יהיה כמו חדש "
חלק מהתקרה נפל על הריצפה שתייהן הסתכלו על הריצפה ואז על התקרה ואז אחת על השנייה טלי הסתכלה על אימא במבט
ה ' כן , בטח ' שלה ואימא רק חייכה אליה ביובש
" אנחנו נתקן את זה את תראי "
עוד חלק מהתקרה נפלה
" אני אפסיק לדבר "
" כן ,אמא זה די כדאי לפני שכל התקרה
תיפול "
" אני אלך עכשיו "
" כן כן ביי אמא "
אמרה טלי וסגרה את הדלת ' אני שונאת את היום המחורבן הזה ' חשבה לעצמה בכעס ובאה לבעוט בדלת אבל העדיפה שלא …