הריון בתיכון-פרק 1 (:

"מה? אני לא שומעת!״ צעקה לורן. ״תראי איזה חתיך!״ צעקה ורוניקה. הן היו במועדון החשוך והרועש.
לורן ישבה על הבר וורוניקה עמדה מולה. ״אוף.. את והשטויות שלך״ מלמלה לורן לעצמה והפנתה את גבה אל ורוניקה, כשפניה כלפי הברמן. ״מה להביא לך לשתות מותק?״ שאל אותה הברמן, שנראה טוב למדי. ״מים״ מלמלה לורן. הברמן חייך אליה, ״את לא מסוג הבנות ששותות, הא?״ שאל ומזג לה מים לכוס השקופה והגדולה. ״אני לא כזאת, וגם לא מתיימרת להיות כזאת״ חייכה חיוך קטן ולקחה את כוס המים מידו. ״תמשיכי ככה״ קרץ לה והלך ללקוח אחר.
לורן לגמה מכוס המים שלה וחייכה לעצמה.
——-
-יום למחרת-
״אתמול היה נחמד למדי״ צחקה ורוניקה, בעוד היא ולורן יושבות על הספסל בחצר התיכון.
״נחמד…״ מלמלה לורן ונגסה בכריך שלה. ״מה את מבואסת כל כך?? מה קרה?״ שאלה ורוניקה והביטה בלורן. ״כלום לא קרה.״ מלמלה לורן וחייכה חיוך קטן אל עבר ורוניקה.
ורוניקה הביטה בלורן בחשד. ״טוב. אני כבר אגלה מה קרה לך״ מלמלה וצחקה מעט.
לורן גלגלה את עיניה. לפתע קלטה לורן מרחוק את הברמן מאתמול. ״ זה לא הברמן מאתמול?״ שאלה ורוניקה. ״זה הוא״ מלמלה לורן. לורן בחנה את גופו. גוף שרירי וחטוב, שיער שחור ועיניים כחולות וצלולות. ״הוא חתיך״ אמרה ורוניקה וחייכה. ״הוא נחמד״ מלמלה לורן.
״אני הולכת לדבר איתו״ אמרה ורוניקה וקמה ממקומה, החלה מתקדמת אל עבר הברמן.
מרחוק שמעה לורן את שיחתם..
—-
״היי״ חייכה ורוניקה. ״אני ורוניקה״ ״דין״ חייך אליה. ״אז.. דין.. בן כמה אתה?״ שאלה ושיחקה בחולצתו.
״22, ואני מניח שאת בת 17״ הביט בה. ״תשובה נכונה״ חייכה ורוניקה. ״תסכים להתלוות אלי לשולחני?״ שאלה אותו. ״בוודאי״ חייך ושניהם התקרבו אל עבר השולחן בו לורן ישבה.
״היי, את הנערה מאתמול״ חייך דיו אל עבר לורן. ״כן, זאת אני״ אמרה לורן וחיוך ללא הומור עלה על שפתיה. ״אני דין״ חייל והושיט את ידו לעבר לורן. ״לא עניינך״ אמרה והביטה בידו המושטת.
דיו הביט בידו וחיוך נבוך על על שפתיו. הוא החזיר את ידו לצד גופו. ״אני צריך ללכת, רק באתי להביא משהו לאחותי הקטנה. להתראות״חייך דין, נשק ללחיה של ורוניקה, ונעלם בין התלמידים.
״דפוק״ מלמלה לורן ואספה את חפציה שהיו מפוזרים על השולחן, שמה אותם בתיק, קמה והלכה לעבר כיתתה.