הריון בגיל צעיר ותאומים בגיל צעיר (שיניתי את השם בגלל המצב אז אל תתיחסו)

ביום שישי התארגנתי וביקשתי מאמא שלי שתלך איתי לרופא.
אמא שלי באה ושאלה : למה דין לא לוקח אותך?
אמרתי לה שדין מעדיף להיות עם חברים ולא לראות את הילדים שלו.
אמא שלי אמרה לי שזה חודש חמישי וזה החודש הכי חשוב ואנחנו עומדים לגלות מה המינים של התינוקות.
אני ואמא שלי הגענו ואחרי 20 דקות קיבלו אותנו.
ישבתי שם על השולחן והרופא שם עליי חומר ירוק כדי להיכנס לשק הרחם שלי.
ישבתי שם 10 דקות והוא בא ואמר לנו את התשובה.
"טוב אז מה יש לילדה שלי", אמא שלי שאלה.
רופא : הולך להיות לבת שלך שתי בנות אני רואה פה.
אני ואמא שלי כך כך התרגשנו.
באוטו אמא שלי התחילה לעלות לי על העצבים.
אמא : "את יודעת את עדיין יכולה ללכת על אימוץ, זה 2 תינוקות זה כבר לא תינוק אחד".
אמרתי לאמא שלי שאני מודעת לזה ואני עדיין רוצה לגדל את הבנות שלי.
בערב הלכתי לאכול ואבא שלי הגיע.
"אבא יש לי 2 בנות" אמרתי לו אבל הוא לא התייחס.
כבר כמעט 4 חודשים שאבא שלי לא מתייחס אליי.
וזה נורא עצוב כי אני מרגישה נורא לבד.
אמרתי לאבא שלום ויצאתי מהבית. הלכתי לחברה שלי טיילור ובכיתי כל הזמן.
"אמא שלי רוצה שאני ייתן לאימוץ, דין כבר בקושי מדבר איתי ושואל אותי על הילדים שלו ואבא שלי לא רוצה לדבר איתי, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם החיים עדיף שאני כבר ייתאבד ואני יעשה לכולם טובה טיילור".
היא אמרה לי להפסיק לדבר שטויות כבר ושאני יידע שלא משנה מה קרה הם תמיד יאהבו אותי. כשהגעתי הביתה דין התקשר אליי ושאל אותי אם אני רוצה לצאת.
מה הוא עד כדי כך דפוק הוא יודע שאני לא יכולה לשתות ולעשן והוא יודע שאני לא יכולה לרקוד כי קשה לי עם ההריון.
"דין נמאס לי כבר מההתנהגות הזאת או שתתחיל להתנהג כמו אבא או שתעוף לי מהחיים" וככה ניתקתי לו את הטלפון והלכתי לישון.