הריון בגיל צעיר ותאומים בגיל צעיר פרק 15

אוקיי אז בבוקר אני ובראד קמנו כשאנחנו מחובקים. וזה נראה לי הזוי כי נראנו כמו זוג.
התקלחתי התלבשתי התאפרתי נעלתי נעליים ויצאנו מהבית.
אמא שלי ואבא שלי טסו לחודש וחצי לאנגליה בקשר לעסקים שלהם לא יודעת ולא אכפת לי כי בזמן האחרון הם כמעט ולא בבית. הם לקחו איתם את אחותי הקטנה וזה עלה לי על העצבים. כי הם לא חושבים שאני יכולה לטפל בה לבד והם טועים. אני בהריון ואני יש לי הורמונים של אמהות ואני יכולה לטפל בה טוב מאוד.
בקיצר הגענו לבית ספר ושם פגשנו את טיילור,רוני,לירן וליאור.
למדנו לקראת הבגרויות אבל אף אחד לא התרכז בזה. כולם הסתכלו עליי והרגשתי מובכת לגמרי. מה כאילו אף פעם לא ראיתם מישהי בהריון מה נסגר נשמות?
אחרי השיעור כולם התחילו לשאול אותי שאלות על הבנות שלי ועל ההריון ואיך אני מתמודדת עם זה ודי נמאס כבר.
אני אומרת את אותו הדבר במשך כל היום שכבר אני לא יכולה לדבר.
בכיוון לשירותים ראיתי את דין עומד מחוץ לשירותים כשרגל אחד על הקיר ורגל אחת על הרצפה.
הוא עוד פעם היה שיכור ועוד בבית ספר.
הוא הסתכל עליי בעיניים רצחניות וזה התחיל להבהיל אותי. בזמן האחרון הוא שותה יותר מידי ותוקף יותר מידי.
כשיצאתי מהשירותים הוא אחז בידי וניסה למשוך אותי שוב לשירותים.
"תעזוב אותי דין אנחנו כבר לא ביחד ולא רוצה שום קשר איתך", צעקתי למישהו אבל אף אחד לא שמע. היה לי קשה. צעקתי וזעקתי אבל אף אחד לא היה בסביבה.
הוא התחיל להוריד לי את החולצה בכוח ואת המכנס. התחלתי להתקיף אותו אבל זה לא עזר. צעקתי בלי סוף וסוף זה מישהו נכנס באמצע. זה היה בראד. הוא הלך לחפש אותי כי לא חזרתי מהשירותים כבר חצי שעה.
הוא דחף את דין ודין ירה לו ברגל והוא לא היה יכול ללכת. אבל בראד הוא ספורטאי מצליח ויש לו אחלה ידיים אז הוא נלחם בו עד שלדין ירד דם והוא הלך.
בארד שם עליי חולצה ארוכה כי רעדתי מהרגע הזה. ברגע זה כל כך בכיתי. בגללי יש אפשרות שלבראד לא תהיה לו רגל.
"בראד, אני מצטערת לא חשבתי שהוא ינסה להרוג אותך, אני יעשה הכל בשבילך עכשיו אתה הצלת אותי ממוות בטוח".
"הכל בסדר, אם, החזרתי לו את מה שמגיע לו, אבל אם לא אכפת לך אפשר לנסוע לבית חולים כי אני מאבד דם".
הוא שם את היד שלו מסביב לקטף שלו והתחלתי לבכות. מה אם הוא יהיה משותק לכל חייו בגללי? אני לא יוכל להסתכל על עצמי בכל משך חיי. אני מקווה שהכל יהיה בסדר כי תמיד אהבתי אותו כמו אח וזה משהו שאף פעם לא היה לי ואני רוצה שהוא תמיד יהיה לידי בצרה וככה גם אני מעכשיו יהיה ליד מיטטתו בבית החולים יום אחרי יום.
ואת זה אני מבטיחה לאלוהים.
מקווה שאהבתם את הפרק, צריכה המשך רעיונות ייתקבלו בשמחה.