הרחק מהכל 3#
"תראה, אם אתה יכול להיות נראה ובלתי נראה אז אולי אם אתה תיגע בי אז גם אני?" שחר הציעה. "אה, אז גם חפצים שאגע בהם והכל?" רועי שאל אבל יותר נכון אמר זה לא יקרה… "אתם צריכים חליפות!" שחר הציעה. רועי לא הקשיב כל הלילה אני הייתי ער והוא חושש לגביי, עכשיו גם הוא בבלגן הזה…
"תקשיב, שחר קצת מקנא בנו…" רועי לחש לי. "ברור, מי לא היה רוצה להחליף אותנו! אני הייתי שמח לחזור לפעם!" אמרתי והלכתי לשיעור הבא שלי. לא תארתי לעצמי שמשהו או מישהו עוקב אחרי… "אה!" כמה בנות צרחו וברחו. לא הבנתי למה, הבטתי מאחורי… עמד שם בחור אדום עם אש בעיניו ובידיו ומאחוריו שני בחורים גם הם עם אש בידיים ובעיניים, הם ניסו לקלוע אותי אך ברחתי… למזלי אני רץ מהר עכשיו! "המורה זה דחוף, אפשר רגע את רועי?" ביקשתי, רועי כבר ישב בשחעור הבא שלו כמו תלמיד טוב. "לא!" המורה אמרה וסידרה את המשקפיים שלה. "תודה!" רועי קם ורץ אליי עם דבריו. "לאן אתה הולך?" המורה צעקה… רצנו במזדרון אל מחוץ בית הספר שמה עמד האיש האדום, חבריו נעלמו…
"זה הוא?" רועי רעד. "לא יודע…" אמרתי… "גבירתי בואי!" האיש אמר ומישהי עם כוחות על נכנסה. "תתבייש מיקי! לחטוף ממני את הכופסא?" זאת עדנה. אני ורועי קלטנו. "מהיום אסור לך לחזור הביתה, זה מה שקיבלתי בהוראה לעשות אם זה יקרה… יום יבוא ואני אלחם נגדך!" עדנה צחקה צחוק מרושע, ונעלמה לה… האיש האדמוני נשאר שם, חבריו הצטרפו. "תתביישו! אל תחזרו אי פעם!" אמר הגבר שעמד בצד שמאל. "אבא?" רועי הופתע… "לא! הייתי אבא, עכשיו אני נגדך ניסיתי להזהיר אותך לא להתקרב למיקי… עכשיו אתה הסתבכתה!" האיש הזה ירה אש לכיווני, מיד ברחתי. "להתראות לתמיד ילדי!" הוא אמר והלך. שני גברים נשארו… "נו איפה שאר החברה שלכם? אתם אמורים להיות חמישה…" שני הגברים צעקו. רועי הביט בהם כאילו הם טמבלים, שהם כן!
חזרתי אל רועי בבהלה. "בדקתי, ניסיתי לחזור הביתה ויש איזה כוח שאני מתנגש בו במקום…" אמרתי לרועי שהתחיל לבכות אביו היה כל משפחתו… "עכשיו אתה אח שלי!" אמרתי לו. "בוא נלך לשיעור!" אמרתי… כמובן שלא התרכזתי בשיעור, ציירתי את הרשע ואיך שעדנה נראתה ודמיינתי מה עומד לקרות…
תגובות (0)