הרהבה תנצח פרק 9+10

פרק 9+10
בקיצר לא ישנתי.כל היום הייתי מסובבת לגמרי,וכך גם קים,שמתברר שנרדמה וזכתה לטיפול פנים כללי מדיימון.היא אמרה לי שהיא מרגישה כבר את החצקונים שעומדים לצאת מהפנים שלה בגלל המשחת שינים שנמרח על פניה אמש.
"אני מקווה שהוא כבר יעוף מפה!"התלוננה בהפסקת אוכל שישבנו על הספסלים שליד שער הכניסה של בית הספר.
"גם אני מקווה.אני לא יכולה לבוא אלייך כי אני מפחדת שדין יהיה שם."שיתפתי אותה גם אני בחששותי.
"אוי נו מה את תנוקת?!"ציחקקה קים והביטה ב..
"את לא תעזי!"סיננתי בלחש מבין שיני.
"אוה,באמת?דיייןןן!"היא צעקה ונופפה אל דין.
"לא לא לא!"יבבתי וניסתי להסתתר.
מאוחר מידי.דין קלט אותנו,עיניו נדלקו והוא התקרב לעברנו בחיוך,מוקף בחברים שלו,וכמה ידידות שקירקרו סביבו.אבל זה היה רגיל.
"היי קים.היי לורן.את עדיין חייבת לי דייט."צחק והכיס יד למכנס הגי'נס שלו.
"דייט?"שאלה קים בהזזת שפתים בלבד.
"טוב.נדבר כבר."ניסתי להתעלם מהמבטים הקודחים של גיי'ן,הילדה החדשה שהפכה להיות ממש דבק אל דין.
"אני אתקשר אלייך היום אחרי הצהרים."הציע.
"אממ..אני הולכת עם קים לגן חיות.אנחנו רוצות לראות את הפינגויינים החדשים שהצילו מאנטרטיקה."פלטתי.
"אוקיי.אז אני אפגוש אותך שם."השיב ובלי לתת לי להגיב הלך עם חבריו לעבר מגרש הכודורסל.
הייתי המומה מאיך שהוא מנסה לשלוט עלי.כאילו הלו?!אנחנו כבר מזה לא בעידן של הפמינסטים.הוא היה צריך לתת לי להגיב.במיוחד לנוכח העובדה,שרציתי לבלות את היום עם קים ולא עם איזה דין מטופש ורודף שמלות.
"אני באה עם טובי."פלטה לפתע קים במבוכה.
"אמ..אהמ.."גימגמתי והרחקתי את הכריך מפי.
"רציתי להגיד לך.אבל לא היה לי לב.אבל את תלכי עם דין."היא ניסתה לעודד את נפשי הבוכיה-לא יודעת מה זה נפש בוכיה אבל קראתי שזה קרה למישהו שחבר שלה מת,אז אני מתארת לעצמי שזה משהו שמתאר עצבות או משו.
"אמ..אוקיי."גימגמתי בשקט.
"את כועסת."אמרה לי.
"לא.תהני לך עם טובי.אני רוצה לפגוש אותו."צחקתי וחיבקתי אותה.
לאחר הארוחת צהרים,היה לנו שלושה שיעורים של אנגלית ספרותית,ואז שיחררו אותנו הביתה.
"ניפגש עוד שעה ליד הגן חיות."אמרה לי והלכה לדרכה.
"ביי."קראתי אל גבה המתרחק והסתובבתי אני לדרכי.נכנסתי לחדר שלי,ושקעתי באמבט קצף מפנקת,הסתבנתי במהירות,ויצאתי,עם שיער אסוף לקוקו עגבניה כדי שלא ירטב במקלחת.
לבשתי חולצת גי'נס צמודה עם צוורון ווי,ומכנס כתום קצר עם הנעלי סניקרס התואמות.
"הלכתי!"צעקתי לעבר בת דודתי שהיית עסוקה בשיכון חדר למשפחה שבאה להתארח בארץ.
"ביי תהני מאמי."צעקה לי חזרה ונתנה את המפתח למשפחה השמנמנה מלאת המזוודות.

יצאתי מהבית במהירות,כי כבר איחרתי ולא היה לי כוח לכיסוחים מצידה של קים.הגעתי ולא היה שם אף אחד.והזמן עובר ועובר,ואף אחד לא מתקרב.התקשרתי אליה,עצבנית יותר מתמיד.
"איפה את?!שעה אני מחכה לך!"צרחתי
"מצתערת באמת!הייתי צריכה להתייפיף לכבוד טובי שלי."צחקה קים וראיתי אותה באופק.
"טוב ביי קרציה."ניתקתי ונופפתי לה.
"שלום שלום לחופרת ."חיבקה אותי בעדינות כדי 'לא להרוס את האיפור שלה'.
פחח עלק.שמה כולה קצת שפתון שקוף,סומק,ואיילנר.ועיפרון.אוקיי זה איפור…תמחקו את מה שאמרתי עכשיו.
"איפה טובי?"שאלתי והבטתי מאחורי גבה בצפייה.
"מותק.אני פוגשת אותו ליד הגי'רפות."אמרה.
אוקי,רק אני הוטרדתי מאיך שזה נשמע?O.O
"בראש שלי זה נשמע יותר טוב.."מילמלה."טוב ביי.אל תלכי לאיבוד."נפרדה ממני והלכה לכיוון הכניסה השלישית של הגן חיות.איך אפשר ללכת לאיבוד?יש לי מפה.אפילו אני לא אצליח ללכת פו..לאיבוד?איפה אני?
"אוי לא!"צווחתי בלחישה והרמתי את עיני לתקרה.
בום!איה…היו פו מדרגות.אבל..מה זה הדבר הרך הזה?ראיתי לבן,הרמתי את עיני וראיתי את..
"דין?!מה אתה עושה פו?"שאלתי בבלבול.
"רוצה לראות אותך.את קצת מכאיבה לי."סימן לי לרדת ממנו.
"אוי.סורי."מילמלתי סמוקה וקמתי ממנו."תודה על..התפיסה?"לא ידעתי על מה אני בדיוק מודה לו.
על שתפס אותי?טוב,נגיד.-,-
"אז..הלכת לאיבוד?"שאל וזווית אחת של פיו התרוממה כלפי מעלה בחיוך מסתרי.
"אמ..לא!"הכחשתי אך שנינו ידענו שאני משקרת.ומשקרת גרוע מאוד.
"מה שתגידי."צחק."בואי נראה את הפינגוינים החדשים."הוא אחז בידי והוביל אותי חזרה במעלה המדרגות.
הלב שלי דפק כמו מטורף.אני לא יודעת אם דין שמע אותו או לא,אבל אם כן,הוא לא אמר דבר תודה לאל.
עמדנו מול החלונות השקופים של הפינגויינים והתכלנו על הבחורה שהאכילה אותם בדגים ששלפה מדלי עם קרח.
"איזה חמודים!"קראתי והדבקתי את אפי לחלון השקוף.
דין צחק,וחיזק את אחיזתו בידי.
"אתה מודע לזה שזה הדייט שאני חייבת לך?"שאלתי.
הוא הביט בעיני ו…
לא הוא לא נישק אותי.הוא פשוט בהה לי בעינים.באותו רגע רציתי להגיד לו את שלושת המילים שבערו בתוכי:אני-אוהבת-אותך.