הרגע הזה.. פרק 3 ❤❤

מנקודת מבט של אופיר:
דניאל לקח אותי רגע לצד ונוי ניכנסה לחדר שלה.
״קרה משהו?״ שאלתי ביובש את דניאל שהיה לו מבט עצבני בעיניים
״אתה מנסה לינקום בי נכון? אתה מנסה ליגרום לנוי לאהוב אותך!״ הוא צעק ולא הבנתי על מההוא מדבר
״על מה אתה מדבר?״ שאלתי
״אני מדבר על שנה שעברה, שתמר רצתה אותי״ הוא צעק והיתעצבנתי. תמר הייתה החברה שלי לשעבר ודניאל לקח לי אותה.
״היא לא רצתה אותך! אתה פיתית אותה״ צעקתי מיתעצבן
בימקום להגיד משהו הוא היתחיל ליצחוק מירוב הכעס העפתי לו בוקס. הוא החזיר לי והתחלנו לריב מכות, ראיתי את נוי יוצאת מהחדר שלה ומנסה להפריד ללא הצלחה, פיתאום המנהל ניכנס
״שניכם בואו אליי למישרד מיד!!״ הוא צעק ואני ודניאל ניכנסנו עם ראש מושפל למישרדו

מנקודת מבט של מייק:
עוד ועוד הודעות נישלחו מליאל, אני לא מבין מה היא רוצה מימני! היתעצבנתי וכיביתי את האייפון. יצאתי לפינת העישון של הפנימייה לא שאני מעשן אבל אני אוהב לשבת שם כי אף אחד בדרך כלל לא מגיע לשם, ניכנסתי והיתיישבתי על אחד הספסלים..
אחרי כמה דקות שמעתי צעדים, הצצתי קצת וראיתי את נוי מה היא עושה פה??
״מייק?״ היא שאלה מופתעת ליראות אותי
״מה את עושה פה?״ שאלתי מופתע לא פחות
״אמרו לי שאף אחד לא בא לפה, רציתי להיות קצת לבד״ היא אמרה והיתיישבה לידי
״כן גם אני. זה המקום השקט שלי״ אמרתי ״קרה לך משהו?״
״לא, לך קרה משהו?״ היא שאלה מיסתכלת עליי
״ליאל?״ היא שאלה כאילו קראה את המחשבות שלי
״כן.. אני לא מבין אותה היא לא עוזבת אותי! מה אני יעשה?״ שאלתי
״תיתעלם, תסנן ותעבור הלאה״ היא אמרה ושתקתי מיסתכל על השמיים. פיתאום היה לה צילצול טלפון היא ענתה
״מי זה?״ שאלתי מיתעניין
״יובל״ היא אמרה וחזרה לשיחה.
אחרי 3 דקות היא ניתקה ״אני חייבת ללכת״ היא אמרה והלכה במהירות לא הבנתי מה קרה, פשוט שקעתי שוב במחשבות.
״מייק?״ שמעתי קול מוכר

מנקודת מבט של תהל:
ישבתי עם נועם בר וגיל, הם ממש חמודים.
״מה הקטע של דניאל ואופיר?״ שאלה נועם
״הם בכסח עוד משנה שעברה, אנחנו מעדיפים לא להיתערב״ ענה בר
״על מה?״ שאלתי מיתעניינת
״היה לאופיר חברה פה, תמר הוא נורא אהב אותה אבל היא בגדה בו עם דניאל ומאז הם בכסח״ אמר גיל
״ועכשיו מה? אתם חושבים שזה קשור לנוי?״ שאלה נועם
״אני לא יודע.. תנסו להרחיק אותה מהם כי הם יפגעו בה״ אמר גיל ואני ונועם הינהנו בהסכמה
״הינה יובל״ אמרתי כשראיתי אותה מדברת בטלפון
״יובל״ צעקנו ביחד והיא שמעה ובאה לעברנו
״מה?״ היא שאלה
״ראית את נוי?״ שאלתי
״כן היא עכשיו תבוא לפה״ אמרה יובל ״קרה משהו?״
״כן אבל אנחנו נדבר איתה כבר״ אמרה נועם
״אאה אוקיי״ אמרה יובל, אחרי 3 דקות נוי באה לעברנו וגיל ובר הודיעו שהם ישארו אותנו לבד.
״רציתם משהו?״ שאלה נוי שבאה וראתה את גיל ובר הולכים
״כן תקשיבי….״

מנקודת מבט של ג׳יל:
״כן אני עושה עליהם רושם רע״ צחקתי לנעמה שני וליאל
״תזכירי לנו שוב למה אנחנו עושות את זה?״ שאלה נעמה את ליאל
״כי בעזרתם אנחנו נינקום במייק!!״ היא צעקה אוף היא משוגעת
״מה יש לך מימנו?״ שאלה שני
״הוא שבר לי את הלב! וביגלל זה אני ינקום ובמקום הכי כואב נתחיל עם דודה שלו.. תהל״ היא אמרה עם חיוך זדוני
״ליאל את בטוחה?״ שאלתי מהססת
״כן אני בטוחה ואתן איתי! או ש..״ היא היתחילה להגיד וידעתי שזה לא טוב
״אנחנו איתך״ אמרנו ביחד
״טוב מאוד״ היא צחקה
״חוץ ממייק יש גם את דניאל״ היא אמרה
״מה דניאל עשה לך?״ שאלתי
״לי הוא לא עשה כלום, לחברה הכי טובה שלי הוא עשה הרבה״ היא אמרה ולא הבנתי מי זאת?
״איזה חברה?״ שאלה שני
״חברה שהולכת לעשות פה עוד מעט ביקור בית קטן… תמר״ היא אמרה ומיד ניזכרתי בפרחה שעזבה ליפני חצי שנה.
״ומה אתן הולכות לעשות??״ שאלתי מבוהלת
״את זה תשאירי לנו״ היא צחקה, קמה ממיקומה ויצאה מהדלת
״אני לא יכולה לעשות את זה״ אמרה נעמה ואני ושני הסכמנו איתה
״נעשה מרד״ אמרתי
״אוקיי אני איתכן״ אמרה נעמה והתחלנו לחשוב על תוכנית.