הרגע ההוא שחייה נהרסו- פרק 1

*נקודת המבט של אלה* (רוב הזמן נקודת המבט תהיה שלה)
השעון צילצל, שש וחצי בבוקר, בית ספר, אני כל כך מחכה שנעזוב את הבית ספר הזה כבר!
נכנסתי להתקלח כדי להתרענן, התאפרתי קצת ולבשתי חולצה שחורה וגינס בהיר.
ירדתי למטבח "בוקר טוב גם לך" אמר לי אחי טל, הוא בן 14.5 ויש לו שיער שחור, הוא ורועי חברים ממש טובים.
"בוקר טוב קוף" אמרתי והוספתי "רועי מחכה לי בחוץ עם האוטו שלו, אתה צריך טרמפ?"
טל הנהן בראשו ויצאנו החוצה.
"אהובי" אמרתי ורצתי לרועי "גם טל בא איתנו טוב?" שאלתי
"ברור אני מת על טל" אמר לי רועי וחיבר את טל.
נכנסו לאוטו של רועי ונסענו לבית ספר.

נכנסו לשער וראיתי את רוני ונועה.
"אני הולכת לרוני ונועה אני אדבר איתך אחר כך" אמרתי לרועי והלכתי לרוני ונועה.
"הופה הופה הנסיכה הגיעה" אמרה לי נועה. הן קוראות לי הנסיכה ולרועי הנסיך.
"סתמי מפגרת. אם מדברים כבר על הנסיך והנסיכה, איפה הנסיך שלך?" שאלתי
"כן איפה הוא באמת?" שאלה רוני וקפצה עלי
"חולה… אולי הלך אליו אחרי הבית ספר ונעשה לו ביקור חולים?" שאלה נועה
"אין לי בעיה. אני אדבר עם ניתאי ורועי" אמרתי
"סבבה. אבל עכשיו בואו לכיתה כי אנחנו גם ככה מאחרות" אמרה רוני ושלושתינו צחקנו. אנחנו תמיד מאחרות לכיתה ותמיד צועקים עלינו.

נכנסנו לכיתה והמורה צפרירה הייתה שם.
"מעניין.. שוב איחרתם. מה קרה עכשיו סבתא של רוני מתה פעם הרביעית השנה?" שאלה וכל הכיתה צחקה. כולם אוהבים את צפרירה היא המורה לתנ"ך.

-הפסקה-
"היי אח שלי" אמרתי לניתאי בזמן שאני קופצת עליו
"אחותי" אמר ניתאי וחיבק אותי
"רוני, נועה, רועי ואני הולכים לנועם לעשות לו ביקור חולים אחרי בית ספר. בא לך לבוא גם?" שאלתי
"אני רוצה…" אמר אך קטעתי אותו
"אבל?" שאלתי
"רועי רוצה שאני יבוא?" די כבר אל תתיחס לרועי פשוט תבוא אחרי בית ספר לשער" אמרתי והלכתי לשיעור.
לקחתי את רועי כמובן מאליו כי זה ברור שהוא יבוא.

נגמר בית ספר וכולנו התחלנו ללכת לנועם.
"נו רועי.. מה קורה?" שאל ניתאי. כולם הרגישו את המתח בינהם.
"בסדר. מה איתך?" ענה לו רועי
"גם בסדר" אמר ניתאי.
משם עד לנועם כולם היו בשקט, יותר נכון להגיד ברג שניכנסו לחדר של נועם היה עוד יותר שקט. מה שהלך שם….