הקשים שבדרך לאושר פרק 3

"אבל מי כבר יכול לאהוב ילדה מסכנה ויתומה כמוני?
אף אחד לא יכול … "

______

הנוף השתנה מעט , נכנסנו למין קבוצת בתים קטנים וצפופים שמשקיפים לאגם גדול וקפוא ,
מאחורי האגם הרים מושלגים . ראיתי זו קשישים שותים תה במרפסת הקדמית של הבית .
מקס הסתובב אליי וחיי ך" האם את אוהבת את אלסקה ? " הסתכלתי עליו והנהנהנתי " אני שמח "
הוא אמר והוציא את המפתח מהסוויץ' . פתחתי את הדלת הקפואה , לא די בקפפות ומעיל באלסקה כי פשוט קפאתי מקור . סופיה חיטטה בתיק השחור שלה הוציא מפתח קטן ופתחה את דלת העץ הקטנה ,
נכנסתי לבית מחומם וקטן שעשוי עץ , בית טוב כזה , בית נעים . " את רוצה שאעשה לך סיור בבית ?" שאלה אותי סופיה בהתרגשות " לא זה בסדר …" עניתי לה " אני אסתדר בעצמי " אמרתי .
היא התאכזבה מעט אבל חייכה " טוב , מעולה אז החדרים למעלה " אמרה קצת בשקט .
טיפסתי במעלה המדרגות הישנות , ואחזתי במעקה העץ החזק , אני לא יודעת למה אבל פחדתי ליפול.
הגעתי לדלת יחידה , ניחשתי שזה החדר שלי בגלל שעל הדלת הלבנה היה שלט וורוד ובו היה כתוב
באותיות מביריקות " אליס " . כמה דקות רק החזקתי את הידית והתבוננתי על השלט , ואז נכנסתי .
זה היה חדר נעים וקטן אהבתי אותו מאד. היה שם כל מה שאני צריכה , מיטה לבנה עם מצעים ורודים
ופוך ענקי מלא נוצות , היה שם ארון קטן עם עיטורים וגילופים מעץ שולחן כתיבה משיש דק וזכוכית
וכיסא לבן מסתובב . בצה החדר עמד שרפרף נמוך ועליו קופסא קטנטנה ושחורה מזמש ,
פתחתי את הקופסא וראיתי טבעת קטנה ועדינה מכסף ועליה פנינה בודדה ומבריקה , אני לא מאמינה
זאת הייתה הטבעת של אמא שלי , טבעת החתונה שלה . מאיפה הם השיגו את זה ?
דמעה קטנה עמדה ליפול לי על הלחי , אבל מחיתי אותה זה הרגע הטוב ביותר בחיים שלי מתנה אחרונה מאמא ואבא …. ענדתי אותה על האמה , היא התאימה לי בדיוק , והיא הייתה כל כך יפה ….
פתאום שמעתי קול נקישה על הדלת הסתובבתי וראיתי את סופיה עומדת בפתח הדלת
" נו אהבת ?" היא אמרה בקול דק "זאת המתנה הכי יפה שנתנו לי בחיי " אמרתי ורצתי אליה נתתי לה חיבור ולא יכולתי לעצור את הדמעות שזלגו והרטיבו את פניי . " איך השגת את זה ?" שאלתי אותה
" נתנו לי אותה מבית החולים , איזהדוקטור אחד התעקש כל כך למצוא אותנו ולתת לנו את הטבעת נדמה לי שקוראי לו … דוקטור פייץ' " היא אמרה בקול שמח "דוקטור פייץ'? "חשבתי" זה הרופא שפגשתי לאחר שהתעוררתי בבית החולים !" אותה בקול חנוק מדמעות "תודה" היא חייכה אליי ואמרה " ביקשתי ממקס לחזור לעבודה שלו כדי שאשאר איתך ואראה לך את האזור "
" זה נפלא !" השבתי לה בשמחה זאת הפעם הראשונה שאני מחייכת באמת ….
" קדימה בואי נרד הואכל שלך מוכן, את בטח רעבה מאד "
ירדנו למטה ועל השולחן היתה מונחת צלחת ובה אורז עוף וסלט וקערה קטנה בה היה
מרק אפונה וכוס זכוכית ובה מיץ תפוזים .
" השעה 10 בבוקר את רוצה י ללכת לבית ספר ? זאת אומרת אני צריכה ללכת לעבודה אבל עם את רוצה אני אוכל להחמיץ יום אחד " היא אמרה אליי מחוייכת

" אני אשמח ללכת לבית ספר " אמרתי לה כשאני לא מפסיקה לדחוף לפה כפיות אורז מלאות , אני לא רוצה להכביד עליהם וגם רציתי להכיר את המקום בו אני הולכת ללמוד
" אז אחרי שתסיימי לאכול תעלי לחדר ,יש לך בגדים בארון לכי תתלבשי ונצא" היא ענתה לי בביטחון
סיימיתי את הביסים האחרונים , שתיתי את סוף כוס מיץ התפוזים ועליתי למעלה במהירות .